מובילות לטכניון

מובילות לטכניון היא תוכנית בחסות עיריית חיפה אשר מטרתה קידום תלמידות ללימודי מדעים וטכנולוגיה בטכניון ובהמשך שילובן במקצועות ההייטק וההנדסה. התוכנית מפעילה תלמידות בשני בתי ספר תיכוניים בחיפה. התוכנית הוקמה בשנת 2011 על ידי יושבת ראש ויצו בחיפה, ניצה סובוביץ וד"ר אסיה לויטה מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון.

מערכת החינוך - היבט מגדרי

במחקרים נמצא שלמורות ולמורים בכל רמות החינוך יש ציפיות נמוכות יותר מבנות במתמטיקה ובמדעים והם מפלים לטובה בנים לעומת בנות.

במסמך שהוגש לוועדה לקידום מעמד האישה (יולי 2005) לקראת דיון בנושא "תוכניות לימודים למגדר ושוויון בין המינים", נטען, על סמך תצפיות בכיתות, כי מורים נוטים לגלות יחס שונה כלפי בנים וכלפי בנות בכיתה: האפליה באה לידי ביטוי הן בנפח הזמן שמוקדש לבנים ביחס לבנות - בנים זוכים להקצאת זמן גדולה מבנות, והן בשוני מבחינת התייחסות והערכה: ניהול שונה של דיאלוג – שימוש בביטויים רגישים וסלחניים יותר כלפי בנות ובשפה מעודדת ומדרבנת יותר כלפי בנים, שפה הכוללת הוראות לשיפור וניסיון לכוונם אל הפתרון הנכון.

ד"ר רונית אשכנזי, העוסקת בפרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה, טוענת שהבנות מאמינות פחות ביכולותיהן: כאשר נשאלו תלמידים מצטיינים ביחס לגורמים להצלחותיהם, תשובת רוב הבנים התמקדה ביכולתם האישית ובכישרונם, ואילו הבנות זקפו את הצלחתן ל"השקעה", מבחן "קל", "מזל", "מורה טוב" - אך לא להיותן חכמות ומוכשרות. כיוון שמקצועות המתמטיקה והפיזיקה נחשבים בבתי הספר כמקצועות "קשים", בנות נרתעות מלבחור בהם. סימוכין לדבריה נמצאים אצל Ormerod בהתייחסות לשוני בגישות של בנות ושל בנים ביחס לחינוך מדעי ואצל חוקרים נוספים. למרות, שהסטטיסטיקה מוכיחה שהחל משנות ה-80 וה-90 של המאה ה-20 הולך ומצטמצם הפער בהישגי המתמטיקה של בנים לעומת בנות, מתמטיקה עדיין נותרה תחום גברי מובהק.

בנוסף, המקצועות המדעיים וההנדסיים נחשבים למקצועות הישגיים ותחרותיים, שבהם ההתמודדות היא אישית ועצמאית, אך בנות מעדיפות למידה חברתית ולמידה בקבוצות המשלבת עבודת צוות ולמידה חווייתית. חוקרים, שבדקו את אופי הלימוד של בנות, מצאו שהן מתפקדות טוב יותר בכיתות עם מודל נשי וייצוג רב של בנות, מצליחות כאשר יש משוב קונסטרוקטיבי, כאשר אווירת הכיתה מעודדת את כולם להביע את דעותיהם ולקבל הערכה שווה, הן מעדיפות לימוד באמצעות קבוצות דיון קטנות שבהן מובהרים הרעיונות והעקרונות על פני הרצאות דפוסי למידה של בנות שונים מאלה של בנים אך אינם גורעים מיכולותיהן. דפוסי הוראה המעודדים תחרותיות ולמידה אלגוריתמית, מזיקים לבנות ומקפחים את זכותן לנצל את מלוא הפוטנציאל שלהן.

התוצאה היא שבנות חוששות להגביר את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים בשל חוסר האמונה ביכולתן להגיע להישגים ובשל שיטות הוראה שאינן מתאימות לסגנון הלמידה המועדף עליהן.

מגמות שינוי והרקע להקמת התוכנית

חוקרים טוענים שמדינת ישראל זקוקה לעתודה מדעית טכנולוגית ברמה גבוהה, כאשר מאגר הנשים היכולות להשתלב בתחומים אלה אינו ממומש. העיסוק והלימוד של תחומי מדע וטכנולוגיה מהווה "כרטיס כניסה" למקצועות יוקרתיים ולעיסוקים מוערכים כמהנדסים, מדענים, מנתחי מערכות, מנהלים וכו' שלצידם הכנסה כספית גבוהה המביאה לעצמאות כלכלית ואישית.

לכן, לדבריהם, מערכת החינוך מחויבת לסייע לכל תלמיד ותלמידה להגיע למקסימום מיצוי הפוטנציאל האישי, לעודד בנות המסוגלות לכך לבחור במקצועות הללו, ולסייע להן להגיע להישגים בתחום שבחרו. הכוונה היא להוסיף את תחומי המדע והטכנולוגיה ל"סל" האפשרויות העומדות בפני הבנות. לשם כך יש להסיר חסמים חברתיים, דעות קדומות ודרכי הוראה לא מותאמות המהווים מכשול בפני מיצוי הפוטנציאל של הבנות.

בדו"ח משנת 2003 "נשים ומדע בישראל - תמונת מצב" נטען כי קידום נשים במדע הוא אינטרס כלכלי ומדעי, שיתוף נשים במדע יתרום להרחבת תחומי המדע, לגיוון שבמחקר ולקידום המדע.

בניסיון למצוא את הסיבה לפערים בין בנות לבנים ניתנו נימוקים שקשרו את חוסר ההצלחה של נשים במבנה המוח שלהן ונימוקים חברתיים, שהצביעו על כך שהחברה מעודדת את הבנות לבינוניות בתחום המדעים. יש מקום להתייחס לשונות בחשיבה בין נשים לבין גברים ולהבדלים תרבותיים שיכולים לתרום למיצוי הפוטנציאל והכישורים של כל אדם .

החל מהעשור האחרון של המאה ה-20, מספר גופים בארצות הברית הניעו פרויקטים שנועדו לקדם נשים במדע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה. ה"AAUW", ארגון העוסק בקידום השוויון בין המינים ובמחקר בנושא, היה מעורב במאמצים אלו. הוא פרסם סיכום והערכה של הפעילויות שנעשו בארצות הברית בתחום זה בשנים 1993 -2001, והביא המלצות לכיווני פעולה עתידיים. אחת מהן היא למידה לא-פורמלית, למשל מרכזים לאחר שעות הלימודים בבית-הספר, מחנות קיץ, מוזיאון מדע ומרכזים קהילתיים. בפעילויות שנעשו נכללו סדנאות בטבע לבנות, עבודת מעבדה, תכנון פרויקטים, הרצאות וסרטים. פעילויות הלמידה הלא-פורמליות נועדו על-פי רוב לחזק את הביטחון של המשתתפים בפעילויות מדעיות יותר משהן נועדו לשפר את ההבנה האקדמית בנושאים שנדונו.

בישראל, מתחילת המאה ה-21, מוקדשת תשומת-לב להעדפה מתקנת בתחום מתן הזדמנויות ויצירת סביבה לימודית מותאמת לבנות. לפי חוזר מנכ"ל משרד החינוך (דצמבר 2002) בנושא שוויון מגדרי במערכת החינוך, יש ליצור אקלים חינוכי שיבטיח נגישות שווה לבנות ולבנים בהתאם לכישוריהם ולא בהתאם לתפיסות סטריאוטיפיות. לפיכך, יש להתאים את דרכי ההוראה, הלמידה וההערכה לסגנונות הלמידה, הצרכים ותחומי העניין של בנים ובנות. החוזר מדגיש את החשיבות שיש להקצאת שעות ולחלוקת משאבים על מנת לעודד בנות ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים.

תוכנית "מובילות לטכניון" היא יוזמה ייחודית בעיר חיפה, המעידה על השינוי בגישה ועל המגמה להכוונת בנות לשאוף להצלחה תוך התמקדות במטרות ארוכות טווח.

מבנה ארגוני

תוכנית "מובילות לטכניון" החלה כיוזמה של ויצ"ו למציאת מקורות מימון לנסיעתן של בנות הלומדות במגמת רובוטיקה להשתתפות בתחרות בחו"ל. לשם-כך פנתה יושבת-ראש ויצ"ו בנווה-שאנן, חיפה, להתאחדות התעשיינים בבקשה לסיוע ונענתה בחיוב. בהמשך נרתמו לקידום התוכנית מפעלים כאינטל, י.ב.מ., מוטורולה, רפא"ל ועוד.

התוכנית מופעלת ביוזמת ויצו נווה שאנן בחיפה ו"אגודת הידידים" בה שותפים עיריית חיפה -יועצת ראש העיר למעמד האישה, מוסד הטכניון - מומחים וחוקרים בתחומי המדעים והטכנולוגיה, מערכת החינוך העירוני, התאחדות התעשיינים מרחב חיפה ותעשיות הייטק בחיפה.

התוכנית היא שש שנתית, מיועדת לתלמידות נבחרות בעלות פוטנציאל ללמוד מקצועות הנדסיים בטכניון ופועלת בתשע"ד בשני בתי ספר עירוניים בחיפה. הבנות המשתתפות בתוכנית מאופיינות בהרכב חברתי מגוון – דתיות וחילוניות, ותיקות ועולות חדשות. גישת התוכנית מתייחסת לדימוי האישי והחברתי של הבנות שנסמכת על חיבור הדוק בין כל גורמי הקהילה השותפים בה. מובילי התוכנית מגדירים את החיבור כמבוסס על הקשר בין הערכים תלמידות-אקדמיה-תעשייה-הייטק חיפאי.

לדברי המייסדים, תוכנית זו המתקיימת בחיפה, היא ייחודית ופורצת דרך.

מטרות התוכנית

• עידוד תלמידות ללימודים מדעיים - טכנולוגיים ברמות גבוהות, באמצעות סיוע ותגבור בלימודי מדעים, מתמטיקה ואנגלית, תוך שיפור עמדותיהן ביחס למקצועות הנדסיים והגדלת מספר הבנות הלומדות תחומים אלה.
• עידוד בנות לעיסוק בתחומי המדע באקדמיה ובתעשייה, מתוך הנחה שבתחומים אלה יוכלו לממש את טווח יכולותיהן.
• חשיפת המדע היישומי לתלמידות באמצעות השתתפות בסדנאות בטכניון ובתעשייה.
• טיפוח כח-אדם נשי איכותי לתעשייה המסורתית ולמקצועות ההייטק.

פעילות במסגרת התוכנית

הבנות משתתפות בפעילויות מכוונות החל מכיתה ז' בחטיבת הביניים.

הפעילויות משתנות בהתאם לשכבת הגיל, כאשר בחטיבת הביניים הן פועלות בקבוצה גדולה והומוגנית, המהווה עבורן קבוצת תמיכה, ובתיכון מתקיימת בחירה דיפרנציאלית וסיוע בתחום העיסוק בו הן מתמקדות. הפעילויות נותנות את הכלים ואת הסיוע לכל בת בעלת יכולת על מנת שתוכל לממשה.

הן מקבלות תמיכה באמצעות שיעורי תגבור במקצועות הריאליים הן בבית הספר והן בעזרת מהנדסים ומהנדסות במפעלים.

השותפים בהפעלת התוכנית פועלים בהתנדבות ונדרשת מהם מחויבות להוות, עבור הבנות, מודל לשאיפה למצוינות .

הבנות מקבלות ליווי רגשי ואישי, כדי ליצור אצלן העצמה אישית, לצד פעילות אתגרית וחוויתית בתחומי הטכנולוגיה שמטרתה ליצור גיבוש של נבחרת מובילה.

שיתוף הפעולה בין כל הגורמים מביא לעשייה שבה מתקיימות פעילויות חווייתיות לבנות:

• מפגשים וסיורים ייחודיים במפעלי-תעשייה ובמפעלי הייטק
• פעילות חקר בטכניון - שילובן של הבנות כעוזרות מחקר
• קייטנות קיץ
• הרצאות אורח של בכירים בתעשייה
• סדנאות העצמה ודימוי עצמי, אישי וקבוצתי
• סיוע במימון פעילויות, מלגות ללימודים בטכניון

בפעילויות אלה מלוות ומדריכות את הבנות מדעניות מהטכניון^{[דרוש מקור]}, מנהלות בתעשייה, נשות הייטק ואחרות המהוות מודל עבור הבנות לגיבוש התפיסה שהצלחה בכל תחום שבו הן בוחרות יכולה להתקיים במקביל למשפחה ובית. המסר לבנות הוא שהיותן נשים לא מהווה מחסום להתקדמותן ולהצלחתן.

העבודה עם הבנות המשתתפות בתוכנית היא אינטנסיבית, הן מקבלות תמיכה, סיוע והכוונה מכל הגורמים השותפים ובמקביל מתקיימת במסגרת בית הספר הערכה ומדידה של הישגיהן לכל אורך הדרך, כך שניתן יהיה לאתר קשיים ולטפל בהם.

הישגי התוכנית

מהנתונים שנמדדו עד שנת הלימודים השלישית בה היא מתקיימת, עולה כי הבנות המשתתפות בתוכנית שיפרו את הישגיהן במקצועות מתמטיקה, אנגלית ומדע ב – 5-7 אחוזים, וקיימת עלייה משמעותית במספר הבנות שבחרו להרחיב את לימוד המקצועות המדעיים בתיכון כמו מחשבים ופיזיקה.

נמצא גם שיפור ביחס הבנות למקצועות המדעיים מבחינת תפיסתן את המסוגלות העצמית שלהן ללמידה. אין עדיין נתונים ביחס למידת ההצלחה של התוכנית בעידוד הבוגרות לפנות ללימודי השכלה גבוהה בתחומים מדעיים והנדסיים.

בשנת 2015, השנה החמישית שבו מתקיימת התוכנית, נרשמו אליה למעלה מ-400 תלמידות ב-7 בתי ספר בחיפה.

לקריאה נוספת

• אשכנזי, רונית (2007). '"למה, "מדוע" ו"איך" - בחירת בנות במקצועות מדעיים טכנולוגיים, במערכת החינוך בישראל' . עיונים בחברה, בטכנולוגיה ובמדע- אורט, 4
• בכר, שרי (2011) ללמוד מקצועות מדעיים וטכנולוגיים בהפרדה מגדרית
• גליק, רותי (2005) השוויון בכה מאוד(הקישור אינו פעיל)
• חזן, אורית (2007). שונות (diversity) במקצועות מדעיים וטכנולוגיים-אמצעי או מטרה הטכניון, המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים. פורסם בעיונים בחברה, בטכנולוגיה ובמדע- אורט, 4.
• למדן, אריאלה. (1997) "ג'נדר במערכת החינוך והבניית עולם העבודה "בתוך נשים – הכוח העולה: קידום נשים בעבודה – ניפוץ "תקרת הזכוכית (ענת מאור עורכת), עמ' 181- 182.
• מסמך רקע בנושא: חינוך לשוויון מגדרי (2005). הכנסת- מרכז המחקר והמידע.

• Tamir, P., Arzi A. and Zloto, D. (1974). Attitudes of Israeli high school students towards physics. Science Education, 58,75-86.

קישורים חיצוניים

• אתר התוכנית מובילות לטכניון

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29096704מובילות לטכניון