רבקה יהב
| לידה |
4 בספטמבר 1950 (גיל: 74) חיפה |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכותרפיה |
| מקום לימודים | אוניברסיטת חיפה |
רבקה יהב (נולדה ב-4 בספטמבר 1950) היא פסיכותרפיסטית ישראלית, פרופסור בבית הספר לעבודה סוציאלית, ראש התוכנית ללימודי פסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, וראש המרכז הקליני הבינתחומי בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות באוניברסיטת חיפה. כלת פרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות לשנת 2012.
קורות חיים
רבקה יהב נולדה בחיפה בשנת 1950 להורים שעלו לארץ ישראל שנתיים קודם לכן באונייה "אקסודוס". רבים מבני משפחתו של אביה, יליד גליציה שבפולין, נספו בשואה. אבי-אמה נהרג במלחמת העולם השנייה בזמן ששירת כחייל בצבא הרוסי.
למדה בתיכון חוגים בחיפה ושירתה בחיל המודיעין. בנובמבר 1971 נישאה ליהודה מונהייט, סטודנט להנדסת מכונות בטכניון. כשלוש שנים לאחר מכן, ב-17 באוקטובר 1973, במהלך צליחת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים, נהרג סגן מונהייט מפגיעת פגז בדוברה עליה פיקד. שלושה ימים אחר כך ילדה את בנה הבכור. ב-1983 נישאה ליונה יהב (לימים חבר הכנסת וראש עיריית חיפה). עם נישואיהם, כשביקש יונה יהב לאמץ את בנה, ניהל הזוג מאבק משפטי ואף הוביל, בהצעת חוק שאותה הגיש יהב, לשינוי בחוק השמות:[1] "התיקון מאפשר לילדים מאומצים, בהם צאצאים של נופלים במערכות ישראל, לשמור על שם משפחת הוריהם, ובכך להזכיר ולהנציח את זכרם"[2].
בשנת 1970 החלה יהב את לימודיה האקדמיים בבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת חיפה. יהב סיימה את לימודי תואר ראשון ב-1973, ואת לימודי מוסמך בעבודה סוציאלית בשנת 1978. עבודת התזה שלה עסקה ב"התנהגות אסרטיבית לקידום מנהיגות". בין השנים 1987 ל-1990 למדה לימודי פסיכותרפיה בבית הספר לרפואה שליד בית החולים רמב"ם בחיפה. את הלימודים לתואר שלישי סיימה בשנת 1996 בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת חיפה. עבודת הדוקטורט שלה עסקה ב"הילד נושא הסימפטום כמשמר התא המשפחתי". במקביל עבדה יהב כעובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית במסגרות שונות: בתי ספר, השירות הפסיכולוגי לסטודנטים בטכניון (1975-1990), בתי החולים רמב"ם ו"כרמל" שבחיפה, ובמסגרת קליניקה פרטית. יהב מנהלת החל משנת 2002 את המרכז הקליני הבין-תחומי שבאוניברסיטת חיפה[3]. בקיץ 2009 נבחרה ליו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, תפקיד בו כיהנה עד שנת 2013. החל מ-2010 יהב היא פרופסור חבר (מסלול מומחים) באוניברסיטת חיפה.
נשואה ואם לבן ושתי בנות, חיה בחיפה.
פעילות במינהל האקדמי
הוראה והדרכה
החל משנת 1982 עסקה יהב בהוראה וניהול תוכניות לימודים בשיטות שונות בפסיכותרפיה במחלקה ללימודי המשך בפקולטה למדעי הרווחה והבריאות שבאוניברסיטת חיפה, עד לשנת 1993 בה מונתה לתפקיד מנהלת היחידה. בתפקיד זה, בו פעלה שש שנים עד שנת 1999, הקימה את התוכנית התלת-שנתית ללימודי פסיכותרפיה, תוכנית להנחיה קבוצתית (דו שנתית) ופיתחה תוכניות לימוד רבות ומגוונות בתחומי הטיפול, הרווחה והבריאות. במקביל עסקה יהב במשך כל שנות פעילותה בהדרכת סטודנטים, עובדים ועמיתים והוראה כחברת הסגל האקדמי בבית הספר לעבודה סוציאלית.
התוכנית ללימודי פסיכותרפיה
החל משנת 1994 שימשה יהב כמנהלת אקדמית ויו"ר צוות היגוי בתוכנית תלת שנתית ללימודי פסיכותרפיה, המיועדת לבוגרי תואר שני ומעלה, והשיגה עבור תוכנית זו את רישוי האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. במהלך השנים סיימו את התוכנית מעל 200 תלמידים בעלי תארים מתקדמים. בתוכנית 25 מרצים ובכללם מנחי קבוצות הדרכה, ובנוסף להם כ-60 מדריכים. במסגרת תפקידה זה, בו היא משמשת עד היום, אחראית יהב על הכנת תוכנית הלימודים הרב-שנתית, גיוס מרצים, פיקוח על תהליך ההדרכה, ראיון ובחירת תלמידים והדרכת הצוות המקצועי.
המרכז הקליני הבין-תחומי
בשנת 2002 הקימה יהב את המרכז הקליני הבין-תחומי, שבראשו היא עומדת עד היום. המרכז מעניק שירותים לקהילה ברמת הפרט, המשפחה, הקבוצה והארגון, בשיתוף החוגים להפרעות בתקשורת, ריפוי בעיסוק, בית-הספר לעבודה סוציאלית, פיזיותרפיה, וגרונטולוגיה שבאוניברסיטת חיפה. הטיפולים ניתנים על ידי צוות רב מקצועי המונה 60 אנשי מקצוע (קלינאי תקשורת, מרפאים בעיסוק, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, מטפלים באמנויות, ואנשי ייעוץ ארגוני), הנותנים מענה בראייה בין-תחומית לצורכי האבחון והטיפול של פונים מכל הגילים. המרכז הקליני מתמחה במתן שירותים לקהל הרחב ובכללם לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, וייחודו בהנגשת השירות למשפחות ממעמד סוציו–אקונומי נמוך. אבחונים, טיפולים והדרכות ניתנים במרכז האוניברסיטאי ובקהילה על מוסדותיה השונים. במרכז פועלים המכון להפרעות בתקשורת, המכון האודיולוגי, המכון לריפוי בעיסוק, ומכון קרטן לשימושי מחשב, לצד המכון לפסיכותרפיה אותו הקימה יהב וניהלה עד שנת 2007. בשנת 2014 הוקם במרכז מכון לאבחון קוגניטיבי. היקף פעילות המרכז כולל מאות מטופלים בתחומים השונים ועשרות סטודנטים שביצעו בו את הכשרתם המעשית. המרכז מלווה במחקרי הערכה. במסגרת תפקידה כראש המרכז הקליני גייסה יהב במשך השנים בארץ ובחו"ל תקציבים ותרומות אשר יועדו לפרויקטים בקהילה.
פעילויות נוספות
משנות השמונים ניהלה תוכניות לימודים איכותיות ביחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת חיפה. יהב שותפה לעשייה במסגרותיה שונות של אוניברסיטת חיפה: חברה במרכז לחקר ולימוד המשפחה, של בית הספר לעבודה סוציאלית, חברה בוועד המנהל של המכון לחקר הרגשות, חברה בוועד המנהל של המרכז הבינלאומי לחקר אובדן שכול וחוסן נפשי, ובמכון לחקר השואה, חברת "ועדת הלסינקי" במרכז לבריאות הנפש "טירת כרמל", חברה בוועד המנהל של כתב העת "שיחות", והחל משנת 2009 חברת הוועד המנהל של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה.
ארגנה והנחתה עשרות ימי עיון וכנסים העוסקים במגוון בעיות חברתיות ונפשיות, והיא מרצה בארץ ובחו"ל. כמו כן, עוסקת יהב בשיפוט מאמרים המוגשים לעיתונות המקצועית, מנחה ושופטת עבודות גמר לתארים מתקדמים, והיא סוקרת ספרות מקצועית עבור כתב העת "שיחות".
עבודתה הטיפולית
בתחילת דרכה המקצועית (1975 - 1973) עבדה יהב עם ילדים, נוער והוריהם באמצעות משחק, שיחות טיפוליות והדרכת הורים. במשך 15 שנים, החל מ-1975, עבדה בשירות הפסיכולוגי של הטכניון, בו התמחתה בפסיכותרפיה במבוגרים צעירים עם בעיות שונות: סטודנטים שסבלו מחרדת בחינות, ביישנות, דיכאון, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, קשיים בינאישיים, בעיות בזהות, בעיות בנפרדות, בעיות בחיי נישואין ועוד, כאשר היא נשענת בטיפול על תאוריות פסיכו-דינאמיות קלאסיות עדכניות, גישות פסיכו-סוציאליות, גישות קוגניטיביות והתנהגותיות וגישות שונות בטיפול משפחתי. בין השנים 1978–1979 טיפלה בחולים המתגוררים בקהילה ובבני משפחותיהם, במסגרת המרפאה הפסיכיאטרית שבבית החולים רמב"ם.
בשנות השמונים, פתחה יהב קליניקה פרטית, בה עוסקת עד היום בפסיכותרפיה בעיקר ארוכת טווח בגישה פסיכודינמית ובהדרכות לאנשי מקצוע. לקראת אמצע שנות השמונים הדגש בגישתה ובעבודתה הטיפולית עבר לתאוריות אותן ראתה כמורכבות יותר והיא העמיקה בלימוד וטיפול ע"פ הגישה היונגיאנית ולאחר מכן על פי גישות פסיכודינמיות קלאסיות ועדכניות: תאוריית הדחף של פרויד; פסיכולוגיית האני של אנה פרויד, תאוריית יחסי אובייקט שהיתוו פרברן, מלאני קליין, ויניקוט, וכן ע"פ פסיכולוגיית העצמי וגישות אינטר-סובייקטיביות. יהב מיישמת גישות אלו בפסיכותרפיה במבוגרים, בהדרכה ובהוראה, וטיפולים אלה היוו עבורה כר פורה למחקר.
נושאים מרכזיים בעבודתה המחקרית והטיפולית
ליווי התפתחותי בגיל הרך
מודל הליווי ההתפתחותי שפיתחה יהב החל ב-2004, והוא מיושם ב-80 גנים ובמעונות היום של ויצ"ו ונעמ"ת בחיפה, על ידי צוות רב מקצועי הכולל עובדות סוציאליות, קלינאיות תקשורת, מרפאות בעיסוק, פסיכולוגיות ומטפלות באמנות. הפרויקט שנלמד על ידי גורמים בארץ ובעולם בכוונה ליישמו במקומות נוספים, זיכה את יהב בפרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות שאינה למטרת רווח כספי. יהב הצליחה לגייס כספים לצורך פרויקט זה על מנת לבצע את הטיפולים בסביבה הטבעית, ללא סטיגמה, ולהנגיש את השירות לילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך[4] ובכללם לילדים ממשפחות יוצאות אתיופיה, להם הותאם פרויקט ייחודי, המשתף מנהיגים קהילתיים מקרב יוצאי אתיופיה החיים בחיפה.
יהב מעורבת בפרויקט "הורים במרכז", פרויקט רב תחומי להורים וילדים בגילאי 0–6 עם "שותפות חיפה-בוסטון"
עבודה עם מבוגרים וילדים שחוו הפרעת דחק בעקבות מלחמה וטרור
בזמן מלחמת לבנון השנייה לאור מצב החירום ומצוקת התושבים, הקימה יהב "קו חם" לסיוע רגשי לנפגעי חרדה, אותו הפעילה בסיוע מטפלי המרכז הקליני הבינתחומי[5]. בעקבות מלחמת לבנון השנייה[6] והידע שהצטבר אודות השפעתם של אירועי דחק בזמן מלחמה ופעולות טרור יזמה יהב והובילה פרויקט טיפולי ייחודי בילדים בני העדה האתיופית ופיתוח של מודלים התערבותיים לטיפול בילדים הגדלים בצילו של טרור מתמשך[7]
פסיכותרפיה טרום לידתית (פרה-נטאלית)
עבודתה של יהב בתחום הפסיכותרפיה הטרום-לידתית מתבססת על גוף ידע אמפירי, המוכיח שהעובר הוא בעל יכולת לחוש ולזכור חוויות מהתקופה שבין רגע ההתעברות ועד הלידה[8]. משמעותם של ממצאים אלו היא, שלרשמים, שחווה אדם טרום לידתו, עשויים להיות השפעות מרחיקות לכת וארוכות טווח על התפתחותו ועל רווחתו הנפשית[9]. העבודה הטיפולית מתבצעת בשלב בו מתקבלת ההחלטה להביא ילד לעולם, ובזמן ההריון. הידע מיושם בתמיכה נפשית ובסיוע ש"הוא בעל פוטנציאל תרפויטי עבור האם וכך גם עשוי להיות בעל השפעה על פרי ביטנה"[10].
ב-2007 הקימה יהב פורום לקידום הפסיכולוגיה הפרה-נטאלית בישראל, והיא פועלת כיו"ר הפורום.
פרסים
בשנת 2009 הוענק ליהב אות רקנאטי-צ'ייס-רשי ליזמות בעבודה סוציאלית, על היוזמה והיישום של פרויקט ליווי התפתחותי, המתמקד בזיהוי וטיפול מוקדם בבעיות רגשיות, התנהגותיות, לשוניות והתפתחותיות סנסור-מוטוריות בילדים בגילאי 3 - 6. פרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות הוענק ליהב[11] על פועלה לפיתוח והטמעת שיטה חדשנית לגילוי מוקדם וטיפול בקשיים סביבתיים והתפתחותיים אצל ילדים בסיכון (כגון קשיים בתפקוד הסנסו-מוטורי, השפתי, הרגשי וההתנהגותי). המיזם הטיפולי, אשר החל בשנת 2004, פועל בהצלחה בגני ילדים בכל רחבי הארץ ובקרב כל קבוצות האוכלוסייה והוא משמש מודל המסייע להגברת המודעות שבטיפול מוקדם בילדים בסיכון.
כמו כן הוענקו ליהב תעודת הערכה מטעם החברה הרוסית לפסיכולוגיית הלידה והטרום-לידה (Russian Society of Prenatal and Perinatal Psychology and Medicine ), ופרס ההוקרה של ויצ"ו ל"נשים פורצות דרך".
פעילות למען הקהילה
בין השנים 1979–1990 הייתה יהב בין מקימי מרכז צוותא לתרבות מתקדמת בחיפה, ופעלה בהתנדבות כראש ועדת חברים וראש ועדת רפרטואר חיפה.
יהב היא בוגרת קורס דירקטורים מתקדם ומונתה על ידי שר התיירות לדיירקטורית בחברה לפיתוח עכו העתיקה. במסגרת תפקיד זה, אותו מילאה בין השנים 2000–2003, תמכה יהב בהקמת המצגת האור-קולית הקבועה בחמאם אל-באשה, ויזמה סרטוני תדמית ששודרו בטלוויזיה במטרה לעודד את התיירות לעיר עכו. כמו כן יזמה יהב שיט תיירותי בין חיפה לעכו, (הפעלתו מתוכננת להתבצע בקרוב).
החל מ-2001 צורפה יהב לפורום "חוקה בהסכמה" שהוקם על ידי "המכון הישראלי לדמוקרטיה" במטרה לגבש חוקה לישראל.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רבקה יהב |
מרכז קליני בין תחומי - אוניברסיטת חיפה - רבקה יהב מספרת על המרכז הקליני הבין תחומי, בערוץ של "זמן חיפה" באתר YouTube, 8 באוקטובר 2013- אהרון ברנע מראיין את פרופ' רבקה יהב בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 24 ביולי 2016
הערות שוליים
- ^
חוק השמות (תיקון מס' 4), התשנ"ט-1999, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
- ^ הסבר להצעת החוק
- ^ אתר המרכז הקליני הבין-תחומי, אוניברסיטת חיפה
- ^ ראיון עם פרופ' רבקה יהב בנושא תוכנית ליווי התפתחותי בגני ילדים, "סדר יום חדש" עם הילה נחשון ואקי אבני, ערוץ 10, 26 בדצמבר 2013
- ^ Yahav, R., Cohen, M. (2007). Symptoms of acute stress in Jewish and Arab Israeli citizens during the Second Lebanon War. Social Psychiatry & Psychiatric Epidemiology, 42, 830-836.
- ^ Sharlin, S., Moin, V., & Yahav, R. (2006). When disaster becomes commonplace. Reaction of children and adolescents to prolonged terrorist attacks in Israel. co-published simultaneously in Social Work in Health Care. vol.43, no.213, 2006, pp. 95-114; and : International Social Health Care Policy Programs, and Studies (ed: Gary Rosenberg and Andrew Weissman) The Haworth Press, 2006, pp.95-114
- ^ שרלין, ש., מוין, ו., ויהב, ר. (2008). להיות בפחד: תלמידים בעיר אריאל בצל טרור מתמשך. מחקרים יהודה ושומרון, 238-229.
- ^ Chamberlain, D. B. (2000). Looking back: Personal reflections on the history of our association part I: Conception to birth. Journal of Prenatal & Perinatal Psychology & Health, 14(3-4), 237-242
- ^ T. Verny, The Secret Life of the Unborn Child, 1981; Dell 1982 reprint: מסת"ב 0-440-50565-8
- ^ פרופ' רבקה יהב, פרופ' גרגורי ברכמן, "שנת החיים הראשונה - אולי מאוחר מידי? עולמו האינטרסובייקטיבי של העובר", שיחות, כרך כ"ח, חוברת מס. 3, יולי 2014
- ^ פרס ראש הממשלה ליזמות ולחדשנות באתר משרד ראש הממשלה
29054669רבקה יהב