תעשייה פרמצבטית בישראל
בישראל פועלת תעשייה פרמצבטית נרחבת, העוסקת בעיקר בייצור תרופות הגנריות, וגם בייצור תרופות מקור אחדות. שורשיה של תעשייה זו נמצאים בשנות ה-30 של המאה ה-20, והיא ממשיכה להתרחב, בהרחבה של מפעלים קיימים, בהקמת מפעלים חדשים וברכישת מפעלים בחו"ל. רוב תוצרתה של תעשייה זו מיועד לייצוא.
מפעלי התעשייה הפרמצבטית פרוסים ברחבי ישראל, מקריית שמונה בצפון ועד ירוחם בדרום. בענף מועסקים בישראל למעלה מ-9,000 עובדים, מחציתם אקדמאים. בשנת 2009 הגיע היקף המכירות של התעשייה ל-4.6 מיליארד דולר, מתוכם כ-4.3 מיליארד דולר לייצוא, המהווים כ-12% מכלל היצוא התעשייתי של מדינת ישראל.[1]
חברות עיקריות
חברות עיקריות בתחום זה:
- טבע תעשיות פרמצבטיות שהיא החברה הגדולה בעולם בתחום התרופות הגנריות. תרופות מקור בולטות שלה הן קופקסון ואזילקט.
- דקסל פארמה, חברת תרופות שמפעליה שוכנים באור עקיבא יוקנעם ובירושלים.
- תרו תעשייה רוקחית, הוקמה בחיפה בשנת 1950, ב-2007 נמכרה החברה לחברת התרופות ההודית "סאן".
- פריגו ישראל: נוסדה בשם "אגיס", ומשנת 2005 פועלת כחברה בת של חברת פריגו האמריקאית.
- כצט: חטיבת הפארמה של החברה עוסקת בייצור ושיווק תרופות, ציוד רפואי ומוצרי היגיינה.
- רקח: הוקמה בשנת 1941, התרחבה בשנות ה-80, רכשת את ויטאמד ב-2003[2].
- ד"ר פישר: מייצרת מוצרים לטיפול בעור, טיפות עיניים, מוצרי היגיינה, תוספי תזונה ועוד.
- מעבדות רפא, חברת תרופות שמרכזה בירושלים.
- קמהדע חברת ביו-פרמצבטיקה המתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות באמצעות טכנולוגיה לטיהור והפרדת חלבונים.
- פלוריסטם: עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע.
היסטוריה
טבע
ערך מורחב – טבע תעשיות פרמצבטיות
בעלייה החמישית באו לארץ ישראל, בעיקר מגרמניה, רוקחים וכימאים. אלו הקימו חברות לייצור תרופות ושיווקן בארץ ישראל, בהן "פיסן" "טבע" (שאותה הקים ד"ר גינטר פרידלנדר[3]) ו"צֳרִי" (שם זה ניתן לחברה בידי חיים נחמן ביאליק). באותה תקופה הקימו גם השותפים בחברת שיווק התרופות "ס.ל.א.", שנוסדה בירושלים ב-1901, מפעל לייצור תרופות בשם "אסיא". חברות אלו זכו לזריקת מרץ בשנות מלחמת העולם השנייה, כאשר סיפקו תרופות לצבא הבריטי בחזיתותיו השונות במזרח התיכון.
אחרי הקמת המדינה החלו החברות להיסחר בבורסה הישראלית הצעירה. ב-1964 התמזגו "אסיא" ו"צרי", וב-1968 הן רכשו את "טבע". אלי הורוביץ התמנה למנכ"ל ב-1976. עם מינויו איחד את פעילות כל החברות תחת "טבע תעשיות פרמצבטיות".
בתחילת שנות ה-80 קיבלה טבע את אישור ה-FDA (מנהל התרופות האמריקני), והחלה בשיווק תרופות גנריות (חיקויים של תרופות מקוריות שפג עליהן הפטנט) לארצות הברית. בשנות ה-80 נרכשו בידי "טבע" החברות הישראליות הגדולות "איקפארם" (שהייתה בבעלות "כור תעשיות")[4] ו"אביק". אז היא החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק. בשנת 2012 עברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק.
כצט
- ערך מורחב – כצט
כצט בע"מ היא חברת תרופות ישראלית פרטית הפועלת בישראל משנת 1921 וכיום ברחבי העולם, באירופה ובמזרח התיכון בפרט. כצט בעלת שלושה מפעלים בהם פעילות פיתוח וייצור. בשנים האחרונות בכצט רואים חשיבות גדולה לרפואה מותאמת אישית וכיום כצט משווקת מגוון בדיקות גנטיות למצבי בריאות שונים המאפשרם קבלת החלטות מושכלות לגבי טיפול. בנוסף כצט משוות בדיקות גנטיות מתקדמות ומקיפות לגילוי תסמונות בעובר (NIPT).
דקסל פארמה
- ערך מורחב – דקסל פארמה
דקסל פארמה (באנגלית: Dexcel Pharma) היא חברת תרופות ישראלית, הנחשבת כשנייה בגודלה בארץ אחרי טבע. החברה קמה ב-1968 ע״י דן אורן תחת השם דקסון. החברה נחשבת מצליחה בתחום התרופות הגנריות, המשווקות בעיקר בישראל. דקסל פארמה מוכרת גם בחו״ל, בעיקר חומרי גלם לתרופות. אחד המהלכים החשובים של החברה היה רכישת תכשירי פריו מכימיקלים לישראל, שאיפשר לה לראשונה לפתח תרופות חדשניות משלה, ולא רק גנריות.
תרו
- ערך מורחב – תרו תעשייה רוקחית
תרו תעשייה רוקחית (בקיצור "תרו") הוקמה בחיפה בשנת 1950 על ידי משפחות לויט ומורוס. בשנת 1982 הונפקו מניות החברה בבורסת נאסד"ק. ב-1984 נכנסה תרו לשוק הצפון-אמריקאי על ידי רכישת החברה הקנדית "קיי-ליין". ב-2004 נסחרה החברה בבורסת נאסד"ק לפי שווי שוק של כמיליארד דולר, אך בעקבות הסתבכות כספית נרכשה על ידי חברת התרופות ההודית "סאן". תחת "סאן" חזרה החברה לשגשג, וב-2014 הגיע שוויה ל-6 מיליארד דולר.[5]
ד"ר פישר
- ערך מורחב – ד"ר פישר
תשלובת מפעלי ד"ר פישר נוסדה בשנת 1965 על ידי דבורה ואלי פישר. החברה מייצרת מוצרים לטיפול בעור, תכשירים להגנה מהשמש, טיפות עיניים, מוצרי היגיינה ותוספי תזונה.
קמהדע
- ערך מורחב – קמהדע
חברת "קמהדע" נוסדה בשנת 1990 על ידי דוד צור, ראלף האן וחברת קמהפארם בע"מ, אשר הייתה בבעלות מלאה של קיבוץ בית קמה. קמהפארם עסקה עד אז בייצור אלבומין, ומתקני הייצור שלה נרכשו במלואם על ידי קמהדע. ב-1999 מכר קיבוץ בית קמה את מלוא מניותיו (35%) לחברה בבעלות ראלף האן ולמשקיע נוסף תמורת 2.5 מיליון דולר.[6] ראלף האן ודוד צור עמדו בראש החברה עד תחילת 2013. החברה השלימה הנפקה ציבורית ראשונה בשנת 2005 בבורסה לניירות ערך בתל אביב. החברה מתמחה בפיתוח, ייצור ושיווק של תרופות מצילות חיים, באמצעות טכנולוגיה ייחודית לטיהור והפרדת חלבונים. כמו כן, מתמחה קמהדע בפיתוח מוצרים לטיפול במחלות יתום (לדוגמה: אמפיזמה תורשתית). החברה מייצרת כ-10 תרופות הניתנות בהזרקה והמשווקות ביותר מ-15 מדינות ברחבי העולם.[7]
פלוריסטם
- ערך מורחב – פלוריסטם
חברת "פלוריסטם תרפיוטיק", המוכרת בשם המקוצר "פלוריסטם", עוסקת בפיתוח וייצור תרופות מקור המבוססות על תאי גזע. מרכז החברה נמצא בפארק מת"ם בחיפה. פלוריסטם הוקמה בשנת 2001 על ידי ד"ר שי מרצקי מהטכניון, הבעלים של פטנט מוגן אשר פותח בשיתוף עם מכון ויצמן למדע ומאפשר לייצר תאי גזע משלייה (תאי PLX) בסביבה תלת ממדית. החברה החלה להיסחר בבורסת נאסד"ק בשנת 2003 ולאחר מכן הונפקה גם בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובבורסת פרנקפורט.
גלובליזציה
ב-1984 רכשה "תרו" את החברה הקנדית "קיי-ליין". בשנת 2000 החלה "טבע" בסדרת רכישות של חברות זרות, והפכה לחברה רב-לאומית.
הגלובליזציה של התעשייה הפרמצבטית בישראל פעלה גם בכיוון הפוך: שני יצרני תרופות ישראלים נרכשו על ידי חברות רב-לאומיות: ב-2005 נרכשה חברת "אגיס" על ידי חברת פריגו האמריקאית (שהפכה ב-2013 לחברה אירית), וב-2007 נרכשה "תרו" על ידי חברת התרופות ההודית "סאן".
שיתוף פעולה עם האקדמיה
האוניברסיטאות בישראל הן מקור עיקרי לצוותי המחקר והפיתוח ולסגל המקצועי הבכיר בתעשייה הפרמצבטית בישראל. בנוסף, תרופות מקור אחדות של התעשייה הישראלית מקורן במחקר שנעשה באוניברסיטאות. תרופות בולטות:
- קופקסון, תרופת הדגל של "טבע", שמכירותיה בשנת 2012 הוערכו בכ-3.75 מיליארד דולר,[8] מבוססת על מחקר שנערך במכון ויצמן למדע בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 על ידי פרופ' מיכאל סלע, פרופ' רות ארנון וד"ר דבורה טייטלבאום, ועסק בהשפעתם של פולימרים סינתטיים דמויי חלבון על מערכת החיסון של עכברים.
- מחקריו של פרופ' מישל רבל ממכון ויצמן למדע בתחום בידוד החלבונים אינטרפרון-בטא ואינטרלויקין-6 הובילו בשנת 1978 להקמת חברת אינטרפארם, שייצרה תרופות לטרשת נפוצה המבוססות על גילויים אלה.[9]
- פרופ' מרטה וינשטוק-רוזין מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחה את מולקולת הריבסטיגמין, שעליה מבוססת תרופת ה"אקסלון" לטיפול במחלת אלצהיימר (לאחר שחברת "טבע" לא גילתה עניין בתרופה, היא נמכרה לחברת סנדוז) והשתתפה בפיתוח התרופה "רסג'לין" ("אזילקט") של "טבע", לטיפול במחלת פרקינסון.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ענף הפרמצבטיקה - כרטיס ביקור, באתר של התאחדות התעשיינים בישראל
- 20 אחוז - הרווח הממוצע של מפעלי התרופות, דבר, 22 במרץ 1973
הערות שוליים
- ^ ענף הפרמצבטיקה - כרטיס ביקור, באתר של התאחדות התעשיינים בישראל
- ^ [1]
- ^ עדי שוורץ, דוקטור טבע, באתר "ישראל היום", 23 באפריל 2010
- ^ דוד ליפקין, "טבע" ירכז 90% מייצור התרופות, דבר, 25 במרץ 1980
היצעים בחלק מהמניות, דבר, 18 באפריל 1980 - ^
יורם גביזון, הסיבוב הענק של סאן ההודית בתרו: מחשש מפירוק לשווי של 6 מיליארד דולר תוך 7 שנים, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2014
- ^ מקור: תשקיף החברה [2]
- ^ פרופיל חברת קמהדע
- ^ פאדי מועלם, כלל פיננסים: הניצחון של טבע יפחית הלחצים על המניה, באתר גלובס, 23 ביוני 2012
- ^ עודד חרמוני, הפרופסורים המיליונרים של מכון ויצמן, באתר הארץ, 4 ביולי 2004
25058347תעשייה פרמצבטית בישראל