תוקידידס

תוקידידס

לידה	460 לפנה"ס בקירוב
פטירה	395 לפנה"ס

תוקידידס

תוקידידס (ביוונית: Θουκυδίδης;‏ 460 לפנה"ס בקירוב – 395 לפנה"ס) היה היסטוריון יווני איש אתונה, אשר ספרו "תולדות המלחמה הפלופונסית" מתאר את קורות המלחמה שניטשה בין אתונה לספרטה במחצית השנייה של המאה ה-5 לפנה"ס.

קורות חייו

תוקידידס היה אציל אתונאי ובנו של אולורוס, מלך אחת הממלכות בתראקיה. עושרו בא ממכרות בבעלות משפחתו על חוף תראקיה. הוא היה קרוב משפחה של מילטיאדס הצעיר ושל קימון. תוקידידס חילק את זמנו בין שני בתים: אתונה ותראקיה. קשריו המשפחתיים קרבו אותו אל אותם אנשים שעיצבו את ההיסטוריה שעליה כתב.

נאמר עליו שהיה טיפוס יבש, פסימי, ונטול הומור. סביר שהתחנך על ידי הסופיסטים, שהיו מחנכים בני עשירים באתונה של תקופתו. אצלם למד להטיל ספק בדברים ולא לקבלם כפשוטם, כמו גם את טכניקת הכתיבה שלו, ואת כישורי הערכת האמת שלו. עקרונות הכלכלה נעדרים לגמרי מחיבורו, ומכאן שכנראה לא למד דבר על הנושא.

לפני שנת 431, לא נטל תוקידידס חלק בולט בענייני הציבור באתונה. בשנות העשרים לחייו פרצה מלחמת הפלופונסוס, והוא שירת בצבא. בשנת 427 לקה במגפה, והחלים.

בשנת 424 לפנה"ס, נתמנה סטרטגוס (מצביא העיר). הוא לא הצליח להציל את העיר אַמְפִיפּוֹלִיס מידי המצביא ברסידאס במלחמה שנתמשכה באותה שנה. הוא הוּגְלָה למשך עשרים שנים. משנת 423 עד שנת 404 חי בתראקיה. במשך תקופה זו סבב בפלופונסוס, ונעזר במעמדו כגולה מאתונה כדי להתערב בין בני הברית הפלופונסיים. אפשר שהגיע גם לסיציליה והיה עד למערכה הסיקילית, מה שמסביר את ידיעותיו הרבות על המקום. בתקופה זו ערך חקירות חשובות.

בשנת 404 חזר לאתונה, בעקבות חנינה כללית שניתנה אחרי המפלה הצבאית, אך שהה בה רק זמן קצר, וחזר לתראקיה כדי להשלים את חיבורו. ספרו מתאר את קורות המלחמה עד שנת 411. הסוף הפתאומי של החיבור מרמז שאולי מת בפתאומיות, ויש ראיות משכנעות שלא חי מעבר לשנת 399. עצמותיו הוחזרו לאתונה והונחו בחלקת הקבר של משפחתו של קימון.

ההיסטוריון

תוקידידס נחשב כראשון ההיסטוריונים המדעיים, ואחד ההיסטוריונים הראשונים לצד הרודוטוס (שכתב את החיבור "היסטוריות" דור אחד לפני תוקידידס). תוקידידס, בניגוד להרודוטוס, לא מזכיר מעשי אלים וסיפורים מיתיים בחיבורו, אלא מסתמך באדיקות על מסמכים כתובים ועל ראיונות עם עדים לאירועים שהוא מתעד.

אותם שנכחו במאורעות השונים לא סיפרו אותם דברים עצמם על אותם מעשים עצמם אלא כל אחד ואחד סיפר לפי חיבתו לאחד הצדדים ולפי כוח זיכרונו. אפשר שסיפור מאורעות שאין בו כלום מן המיתוס לא יהא בו כדי לענג את השומעים אך כשלעצמי דייני אם ימצאו בו תועלת אותם שירצו לצפות באמת הברורה שבמעשים הנעשים ובמאורעות העלולים לשוב ולהתרחש ביום מן הימים...כי ספר זה נתחבר כקניין לדורות ולא לשם שעשוע לשעה

— תולדות מלחמת פילופוניס, חלק א' תרגום א.א. הלוי

עם זאת, תוקידידס שם בפי גיבוריו מילים ומשפטים, שלאור פעולותיהם ניתן לשער שנאמרו על ידם באופן כלשהו. על הנאומים שבספרו כתב: "שמתי בפי הנואמים דברים שהיו צריכים, לפי דעתי, להיאמר על ידיהם לפי מצב העניינים וקרובים ככל האפשר לכוונתם הכללית של הדברים שנאמרו באמת".

תוקידידס הוא ההיסטוריון הראשון הנוקט גישת ריאליזם פוליטי טהור. הוא מתבונן בדמויות שפועלות בעולם בריחוק של עיתונאי, בניגוד לחמלה של יוצרי המיתוסים והמשוררים. בפרק החמישי של חיבורו הוא מביא דיאלוג בעניין הפלישה לאי מלוס, שיכול לשמש לקח לכל המאמין שמנהיגים פועלים תמיד ביושרה.

תוקידידס העריץ את פריקלס ותמך בעוצמתו הבלתי-רגילה מול העם, על אף סלידתו מדמגוגים ככלל. תוקידידס לא תמך בדמוקרטיה בכל לבו, אך חשב שהיא מוצלחת בהינתן מנהיג מוצלח.

חיבורו הידוע ביותר של תוקידידס, "תולדות המלחמה הפלופונסית", לא מקדיש זמן לדיון באמנויות או במאפייני החברה של אותה התקופה ומתמקד באירועי המלחמה עצמה. תוקידידס מתאמץ להציג כל אירוע באופן חי ומדויק ככל הניתן.

לקריאה נוספת

• כתבי תוקידידס בפרויקט בן-יהודה
• תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
• דוד אשרי. קניין לדורות - היסטוריונים יוונים וכתיבת היסטוריה ביוון וברומא. ערכה דבורה גילולה. ירושלים, הוצאת מאגנס, תשס"ד.

קישורים חיצוניים

• תוקידידס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
• כתבי תוקידידס בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
• דונלד קגן, ההיסטוריון הרוויזיוניסט הראשון, באתר מידה.
• תומר ריבל, תוקידידס: אתונה, מוסר ומלחמת הפלופונס. בתוך e-mago.
• תוקידידס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• תוקידידס, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37789573תוקידידס