מקדש ארטמיס באפסוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף מקדש ארטמיס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקדש ארטמיס באפסוס
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
שיחזור משוער של המקדש הראשון
תצפית על חורבות המקדש כיום

מקדש אָרְטֵמִיס בֵאֵפֶסוֹסיוונית עתיקה: Ἀρτεμίσιον ארטמיסיון), אחד משבעת פלאי תבל, הוא מקדש לכבוד ארטמיס, אלילה יוונית, אשר נבנה באפסוס באסיה הקטנה (כיום כ-50 ק"מ דרומית לאיזמיר שבטורקיה). בניית המקדש החלה תחת קרויסוס מלך לידיה, נמשכה כ-120 שנה והושלמה ברובה בשנת 550 לפנה"ס. היום כמעט ולא נותרו שרידים מהמקדש ובמקומו עומדת העיר סלג'וק (Selçuk).

תולדות המקדש

הקמה

האתר ה"קדוש" באפסוס קדום בהרבה מהמקדש שעמד בו. פאוסניאס, תייר וגאוגרף יווני מהמאה השנייה לספירה, טען כי האתר קדם להתיישבות האיונית בשנים רבות, והוא קדום אף יותר מהמקדש של אפולו בדידימה.

החפירות באתר מתחילת המאה ה-20 ומשנות ה-80 אימתו את דבריו של פאוסניאס. הבורות שנחפרו במקום הראו כי האתר היה בשימוש כבר בתקופת הברונזה ובמקום נמצאו כלי חרס שמקורם עד אמצע התקופה הגאומטרית. ככל הנראה, במחצית השנייה של המאה השמינית לפנה"ס הוקם באתר מקדש[1] פריפטרלי (מוקף עמודים מכל צידיו) עם רצפת חרס. זהו המקדש הפריפטרלי הקדום באסיה הקטנה וייתכן כי מדובר במקדש היווני הראשון שהיה מוקף בעמודים.

במאה ה-7 לפנה"ס נהרס המקדש בשיטפון, ורצפת החרס של המקדש התכסתה ביותר מחצי מטר של חול ושרידי אוניות. מתחת לשכבה זו נקבר, ליד החומה הצפונית של המקדש, מצבור שרידים שכלל בין היתר טיפות אליפטיות עשויות ענבר, שקישטו את הפסל שהיה עשוי עץ; הפסל עצמו נהרס כנראה במהלך השיטפון. על אף שבמהלך ארבע מאות השנים שבין המאה השמינית למאה הרביעית לפני הספירה עלה גובה האתר ביותר מארבעה מטרים, הוא שמר על מעמדו כאתר "קדוש".

המקדש החדש נבנה הפעם משיש והוקף שורה עמודים כפולה, כדי לאפשר תהלוכה טקסית רחבה מסביב לנאוס. הוא תוכנן ונבנה סביב השנה 550 לפנה"ס על ידי כרסיפרון, אדריכל מכרתים, ובנו מטגנס. על הקמת המקדש שילם קרויסוס, מלך לידיה העשיר.

המקדש המפואר הפך לאתר תיירות שבו ביקרו מלכים, סוחרים ומטיילים, שהביאו איתם סחורה ותכשיטים כמנחות. המקדש גם הפך למקום מחסה המקובל על כולם.

חורבן

המקדש של ארטמיס באפסוס נהרס ב-21 ביולי 356 לפנה"ס על ידי הצעיר הרוסטראטוס, שעל-פי האגדה הצית את המקדש כדי לזכות בתהילה בכל מחיר. תושבי אפסוס הכריזו כי שמו של הרוסטראטוס לא יירשם לעולם, אך סטרבון הזכיר את השם בכתביו, ומשם אנו מכירים אותו.

בלילה של אותו היום, נולד אלכסנדר מוקדון. מאוחר יותר הציע אלכסנדר לשלם תמורת בנייתו המקדש מחדש, אך תושבי אפסוס סירבו. שחזור המקדש אירע רק לאחר מותו של אלכסנדר בשנת 323 לפנה"ס.

שחזור זה נהרס בעת פשיטה גותית בשנת 262 לספירה, בתקופת שלטונו של הקיסר גליאנוס. תושבי אפסוס בנו את המקדש מחדש, אך הוא איבד מחשיבותו עם המרת דתם של רוב תושבי אפסוס לנצרות. תהליך זה נמשך במהלך המאה ה-4 לספירה ובשנת 391 הכריז תאודוסיוס הראשון על סגירת כלל המקדשים. המקדש נהרס בשנת 401 על ידי המון זועם בהנהגת יוחנן כריסוסטומוס, ואבני המקדש שימשו לבניית בניינים אחרים.

גילוי מחדש בתקופה המודרנית

משלחת של המוזיאון הבריטי בראשות האדריכל ג'ון טרטל ווד (אנ') גילתה את המקדש בשנת 1869, לאחר מסע חיפושים של שש שנים. החפירות במקום נמשכו עד שנת 1879, והתחדשו על ידי דייוויד ג'ורג' הוגארת בשנים 19041906. שברי פסלים משרידי המקדש ששוחזר במאה הרביעית וכן משרידי המקדש הקדום נאספו והוצגו ב"חדר אפסוס" במוזיאון הבריטי; חלקם מוצגים שם עד היום.

תיאור המבנה

רוב תיאורי המקדש מצויים בכתבי פליניוס הזקן. על-פי כתביו, אורכו של המקדש היה 115 מטר ורוחבו 55 מטר, כך ששטחו היה גדול פי שלושה משטח הפרתנון, וכמעט כולו היה עשוי שיש. הנאוס של המקדש היה מוקף ב-127 עמודים איוניים בגובה 18 מטר.

המקדש היה מקושט בציורים, בעמודים מצופים זהב וכסף ובפסלים שיצרו טובי הפסלים של אותה תקופה, ביניהם פידיאס, פוליקליטוס, קרסילאס ופראדמון. פליניוס כותב כי סקופאס, פַּסָּל יווני שפיסל חלק מהתבליטים במאוזוליאום בהליקרנסוס, עבד גם על התבליטים שקישטו את עמודי המקדש. ליד המזבח עמד פסל עשוי הובנה, פרי ידו של הפַּסָּל אנדויוס (Endoios).

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקדש ארטמיס באפסוס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ במקום נמצאו אבנים וכלים קדומים יותר, השייכים ככל הנראה לתרבות המיקנית, אך לא ברור האם ניתן לראות בהם חלק מהמשכיות הפולחן באתר
שבעת פלאי תבל
הפירמידה הגדולה של גיזה הגנים התלויים בבבל פסל זאוס באולימפיה מקדש ארטמיס המאוזוליאום בהליקרנסוס הקולוסוס מרודוס המגדלור באלכסנדריה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32635559מקדש ארטמיס באפסוס