שנג'ן

שֳׁנְגֶ'ן
深圳

מדינה
מחוז	גואנגדונג
תאריך ייסוד	1 במאי 1980
שטח	2,020 קמ"ר
גובה	25 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	10,628,900 (2014)
‑ במטרופולין	18,000,000 (2014)
‑ צפיפות	5200 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	22°33′N 114°06′E
אזור זמן	UTC +8
http://english.sz.gov.cn
(למפת הרפובליקה העממית של סין מוגדלת)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן שנג'ן (למפת הרפובליקה העממית של סין רגילה)   בייג'ינג שאנגחאי צ'ונגצ'ינג הונג קונג צ'נגדו שניאנג שיאן חרבין אורומצ'י שינינג רוסיה מונגוליה קזחסטן קיר. ט. פק. הודו נפאל ב. בנ. מיאנמר תאי. לא. וי. הפ. ד.ק צ.ק יפן שנג'ן (למפת גואנגדונג רגילה)   גואנגג'ואו דונגגוואן ג'אנג'יאנג ג'יאיאנג מאומינג שאנטואו פוג'יין ג'יאנגשי חונאן גואנגשי ים סין הדרומי שנג'ן (למפת גואנגדונג מוגדלת)   גואנגג'ואו דונגגוואן ג'אנג'יאנג ג'יאיאנג מאומינג שאנטואו פוג'יין ג'יאנגשי חונאן גואנגשי ים סין הדרומי שנג'ן

בערך זה מופיע גוֹפן מזרח-אסייתי. כדי שתוכלו לראות את הכתוב בערך זה בצורה תקינה, תצטרכו להתקין גופן מזרח אסייתי במחשבכם. אם אינכם יודעים כיצד לעשות זאת, לחצו כאן לקבלת עזרה.

שֶׁנְגֶ'ן (בסינית מפושטת: 深圳, בפיניין: Shēnzhèn; משמעות: תעלות עמוקות) היא עיר תת-מחוזית (עיר גדולה בעלת סמכויות שלטוניות רבות) במחוז גואנגדונג שבסין. העיר נמצאת על גבול האזור המנהלי המיוחד הונג קונג, נהנית מהשקעות זרות רבות (לפי ההערכות, כ-30 מיליארד דולר), ונחשבת לאחד ממרכזי תעשיית ההיי טק הגדולים בעולם. שנג'ן מתפתחת במהירות רבה מאז 1980, ומוכרת כעיר שהתפתחותה היא מהמהירות בעולם. מספר התושבים בעיר עמד על יותר מ-10.5 מיליון נפש בשנת 2014 (ביחס לפחות מ-6 מיליון בשנת 2004).

תחום השיפוט של העיר כולל ששה אזורים מנהליים ושטחו 2,020 קמ"ר. רוב תושבי האזור הם ממוצא ההאן. שנג'ן היא מערי הנמל העמוסות ביותר בסין.

היסטוריה

אזור שנג'ן היה מיושב כבר בתקופת האבן החדשה, אולם שנג'ן נודעה כיישוב רק במאה הרביעית.

בשנת 331, בתקופת שלטונה של שושלת ג'ין המזרחית, הוקמה נציבות דוֹנְגגְווָאן (Dongguan) כמינהלת ששת שטחי המדינות שמכסים כיום את דונגוואן, שנג'ן והונג קונג. בירת הנציבות הייתה בנָאנְטוֹאוּ (Nantou) שבמדינת בָּאואָן (Bao'an). הנציבות בוטלה בשנת 590 ומדינת באואן נכנסה תחת שלטון נציבות נאנחאי, כשעיר המחוז היא נאנטואו שבשנג'ן. בתקופת שלטון שושלת סונג הפכה נאנטואו למוקד חשוב ביותר במסחר הימי שבדרום סין. ונודעה גם בזכות המלח והתבלינים שיוצרו בה, ובתקופת שושלת יואן - גם בזכות הפנינים שהופקו שם.

עליית שושלת מינג לשלטון פתחה דף חדש בתולדות שנג'ן. ב-1394 קמו בה בסיסי הצבא של דונגגוואן ושל דָאפֶּנְג (Dapeng) באזור נאנטואו, וב-1594 הוקם בה בסיס חיל הים, על חצי האי נָאנשָׁאן (Nanshan). בשנת 1573 הוקם פלך חדש בשם שִׂין-אָן (Xin'an) באזורים המוכרים כיום כשנג'ן וכהונג קונג, תוך הרחבת הבסיס הצבאי של דונגגוואן ועיר המחוז נאנטואו.

בתחילת ימי שושלת צ'ינג שונו גבולות הפלך. שני שלישים משטחי פלך שינ-אן הפכו באופן זמני לחלק מדונגגוואן. רק ב-1669 הוקמה נציבות שינ'אן מחדש וב-1684 חזרו למקומם הגבולות הקדומים.

במהלך מלחמת ההתנגדות מול יפן נכבשה נאנטואו בידי פלוגות יפניות, והממשל הועבר באופן זמני לדונגגוואן ב-1938. ב-1953 הועברה עיר המחוז לעיירה שנג'ן, מרחק עשרה קילומטרים מנאנטואו. כיוון שקו קאולון - קנטון (KCR) עבר דרך שנג'ן, בחרו אנשים רבים להתגורר בה, והדבר גרם לפריחה ולשגשוג של התעשייה והמסחר במקום. במרץ 1979 החליטה ממשלת סין להכליל את העיר שנג'ן תחת מנהל מחוז גואנגדונג ונציבות הויאנג.

במאי 1980 חל מפנה, אז הכריזו המפלגה הקומוניסטית של סין ומועצת המדינה על שנג'ן כעל "אזור כלכלי מיוחד". הקונגרס הלאומי של העם אישר את הפיכת שנג'ן לאזור כלכלי מיוחד. הבחירה בשנג'ן הייתה במטרה למשוך משקיעים זרים מהונג קונג, עקב הקרבה התרבותית והלשונית של יושבי שתי הערים. שנג'ן הפכה לאחת הערים הגדולות בכל אזור הדלתא של נהר הפנינה ולאחת מערי הייצור הבסיסי של העולם כולו. במרץ 1981 קיבלה שנג'ן מעמד של עיר תת-מחוזית כשל גואנגג'ואו. ב-1989 הוכרזו ארבע ממועצותיה של שנג'ן כאזור כלכלי מיוחד, מעמד המקנה להן יותר זכויות, לדוגמה היתר להשקעות זרות ולסחר חופשי. ראו עוד בסעיף כלכלה.

מנהל

אזורים מנהליים בשנג'ן

שנג'ן מחולקת לשש מועצות: לואוהו (Louhu) (罗湖), פוּטְייֵן (福田) (Futian), נאנשאן (南山) (Nanshan), יֵנְטְייֵן (盐田) (Yantian), באואן (宝安) (Bao’an) ולונגגאנג (龙岗) (Longgang). האזור המנהלי המיוחד כולל בתוכו את לואוהו, פוטיין, נאנשאן וינטיין, אך לא את באואן ולונגגואנג.

עקב היות חוקי האזור המיוחד שונים מהאזורים הרגילים, המעבר בין באואן ולונגגאנג לשאר חלקיה של שנג'ן, היה כרוך בעבר בהצגת מסמכים רשמיים המאשרים מעבר בין האזורים. כיום נעשתה המערכת פשוטה הרבה יותר, ואין צורך כבר בהגשת מסמכים מיוחדים, אף על פי שנקודות הבדיקה עצמם עדיין קיימים.

לואוהו, במרכז שנג'ן ועל גבול הונג קונג, נודעת כמרכז מסחרי ופיננסי. שטחה 78.89 קמ"ר. פוטיין, בה שוכן המנהל העירוני, היא לבה של שנג'ן, ומשתרעת על פני 78.04 קמ"ר. 167.05 קמ"ר של תעשיית היי טק מסועפת במערב שנג'ן, מכונים נאנשאן. בצפון-מערב ובצפון-מזרח נמצאים באואן (712.95) ולונגגאנג (844.08). ינטיין (71.83) ידועה בעיקר בזכות הלוגיסטיקה שלה. נמל יאנטיין הוא הנמל השני העמוס ביותר בסין, והרביעי בעולם כולו (זה שלוש שנים ברציפות).

גאוגרפיה

תמונת לוויין של שנג'ן

שנג'ן נמצאת בין 113.46 ל-114.37 מעלות מזרח, ובין ה-22.27 ל-22.52 מעלות צפון. לפי נתוני אתר הממשל, שטחה הכולל הוא 1,952.84 קמ"ר, ושטח האזור הכלכלי המיוחד הוא 395.81 קמ"ר.

העיר נמצאת על הגבול עם הונג קונג, שחוצה את הנהרות סאם צ'אן, ושא טאו קוק. 160 קילומטרים מזרחית לגואנגג'ואו, 70 ק"מ דרומית לעיר התעשייתית דונגגוואנג, ו-60 ק"מ מערבית לג'וחאי.

שנג'ן מוגדרת בדרך כלל כמישור גלי, גובה הארץ קטֵן מהצד הדרום מזרחי למערבי צפוני. צדה המערבי הוא מישור חוף. בשנג'ן ישנם גם הרים רבים, והגבוה בהם הוא הר ווטונג (943.7 מ').

שנג'ן שוכנת גם על נהרות ואגמים רבים (יותר מ-160), אם כי רק חמישה נהרות ארוכים יותר מ-100 ק"מ. 800 קמ"ר מהשטח השייך לעיר הם ים.

אקלים

האקלים בשנג'ן הוא סובטרופי ימי, הגורם לסופות טרופיות תדירות בימות הקיץ ובתחילת הסתיו. על אף שהטמפרטורה הממוצעת היא 23.7 מעלות צלזיוס לאורך כל השנה, משרע הטמפרטורות הוא ניכר: הטמפרטורה הנמוכה ביותר היא 1.4 מעלות, והגבוהה ביותר היא 36.6 מעלות. הלחות הממוצעת בשנג'ן היא כ-72.3 אחוזים. לשנג'ן קיץ ארוך של שישה חודשים.

אקלים בשנג'ן
חודש	ינואר	פברואר	מרץ	אפריל	מאי	יוני	יולי	אוגוסט	ספטמבר	אוקטובר	נובמבר	דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°)	19	19	22	25	28	30	32	32	31	28	24	21
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°)	14	15	17	21	24	26	27	27	26	24	19	16
משקעים ממוצעים (מ"מ)	27.9	43.2	73.7	139.7	284.5	298.8	363.2	375.9	297.2	119.4	38.1	25.4
מקור: The Weather Channel (TWC).

סביבה

ספריית שנג'ן

הפיכתה של שנג'ן לאזור פיתוח כלכלי, גרמה להתנגשויות מסוימות בין איכות החיים של תושביה, לתעשייה ההולכת ומתפתחת. ריבוי המפעלים באזור גרם בהכרח לזיהום סביבתי רציני. בעיות אלו הפכו ברורות יותר בשנות התשעים, אז הוחל במאמץ לשפר את איכות האוויר. ראשית היה נחוץ ליצור איזון מתקבל על הדעת, בין ההתפתחות התעשייתית ואיכות הסביבה. הוחלט להגן על פני העיר ולהפוך את הפעילות התעשייתית למתחשבת יותר בתושבים. כך הוחלט להגדיל את אזורי ההתיישבות במאמץ לשפר את המערכת האקולוגית. שנית הוחלט לכבד יותר צרכים עירוניים, נבנו תיאטראות, ספריות ומרכזי ספורט לתושבים. החלו להבנות מבני תרבות דוגמת "גלריית שאניוה". נבנו אזורים עם מרכזי פעילות חברתית, שכללו פעילויות לנוער, חדרי מוזיקה, ושאר מרכזי בריאות, דת, חינוך, ותרבות. בשלישית הוחלט להקים מרכזי קניות, בזארים, ורחובות שוק. ואף הועלו תוכניות ליפות את פני העיר על ידי הוספת עצים ואורות בשדרות בעיר.

דמוגרפיה

אוכלוסיית שנג'ן החלה לגדול במהירות לאחר ההכרזה על הפיכתה לאזור פיתוח כלכלי. בעוד שהנתונים הרשמיים מצביעים על אוכלוסייה של כ-10.5 מיליון בני אדם ההערכה היא כי בפועל גרים בה מיליונים רבים נוספים. שנג'ן התפתחה בקצב המהיר ביותר בסין בין 2004 ל-2006, עד כי נראה שקצב הפיתוח בה הוא המהיר בעולם. אחת הבעיות בהתפתחות נמרצת כל כך, היא העובדה השכיחה, כי רבים מהאנשים לא טורחים להוציא לעצמם הוקאו. בסין הקומוניסטית, לכל אחד נקבע באיזה אזור יורשה לגור, כך שאזרחים רבים שאינם תושבי המקום, ולא ניתנה להם הרשות להתגורר במקום, מעדיפים שלא להוציא לעצמם הוקאו, וכך קשה יותר על הממשל לשלוט באוכלוסייה. המעבר לתוך שנג'ן מערים אחרות בגואנגדונג חסום למרבית תושבי האזור על ידי מערכת ההוקאו. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא, הפחד מפני כניסת מהגרים לשנג'ן וההשתקעות בה.

ההגירה לאזור הדרומי של מחוז גואנגדונג איננה חדשה. כבר מתקופת שושלת סונג הדרומית (1127-1279 לפנה"ס) החלו גלי הגירה לעבר האזור המכונה כיום שנג'ן, אולם המספרים עלו מאד מאז ההכרזה על שנג'ן כאזור פיתוח כלכלי ב-1980. בגואנגדונג זוהי העיר היחידה בה מנדרינית היא השפה המדוברת ביותר – עקב הגירה מכל אזורי סין.

נכון ל-2006 הגיל הממוצע בשנג'ן הוא פחות מ-30. מתוך כלל התושבים, 8.49 אחוזים הם בטווח הגילאים 0 ל-14. 88.41% בטווח הגילאים שבין 15 ל-59. חמישית מהם בני 20 עד 25, ורק 1.22 אחוז כבר עברו את גיל 65. גידול האוכלוסין מקטב בין שני ניגודים. תושבי העיר עצמה הם בדרך כלל בעלי השכלה גבוהה (ראו סעיף חינוך), אולם מן העבר השני רבים הם המהגרים לשנג'ן, ורמת השכלתם נמוכה.

כלכלה

ב-2001 הגיע המגזר העסקי בשנג'ן ל-3.3 מיליון עובדים. אף על פי שמגזר המוצרים גדול יותר (1.85 מיליון, גדל בקצב של 5.5%), מגזר השירותים מתפתח בקצב מהיר יותר (1.44 מיליון, גדל בקצב של %11.6) .

התמ"ג (ייצור וייצוא שנעשו בשנג'ן בשנה אחת, בניכוי מוצרים מיובאים) בשנג'ן בשנת 2005 רשם 492.69 מיליארד יואן, 15% יותר מאשר השנה שקדמה לה. מ-2001 ל-2005 התפתחה כלכלת שנג'ן בקצב של 16.3% לשנה, בממוצע. שנג'ן נמצאת בפסגת הפיתוח בקרב ערי סין, מבחינה כלכלית. והיא דורגה כרביעית מבחינת התמ"ג הכללי בשנת 2005. התמ"ג לנפש בשנת 2004, היה 59,271 יואן. הייצוא והייבוא בשנג'ן בשנת 2004 עמדו על 77.85 מיליארד דולר, והם מהווים שמינית מייצוא המדינה כולה.

"בניין ליום, שדרה כל שלושה ימים", הוא משפט נפוץ המתאר את שנג'ן מאז 1990. בשנג'ן עשרים גורדי שחקים שגובהם עולה על 200 מטר (לשם השוואה מגדל משה אביב ברמת גן, מתנשא לגובה של 235 מטר, והוא היחיד בישראל שגובהו עולה מעל המאתיים), מתוכם בניין השאן הינג סקוואר (384 מטר) הידוע כבניין השמונה עשר הגבוה בעולם (נכון לשנת 2013), ובניין הקינגקיי 100 (441 מטר) שהוא הבניין התשיעי הגבוה בעולם (נכון לשנת 2013).

בזמן האחרון נשמעות טענות מצד גורמים אחדים, כי כלכלת סין בתהליך התכווצות, ולא התפתחות כפי שטוענת ממשלת סין. הם מדמים לראות זאת בשיעור האבטלה הגבוה, ביטולם של פרויקטים רבים, ומחאות אלימות שמתקיימות לעיתים קרובות מדי על ידי העובדים. טענות אלו התחזקו אחרי הודעתו של סגן יו"ר הפרלמנט הסיני, כי המניות הסיניות הן למעשה בועה כלכלית.

השקעות זרות

כמות ההשקעות הזרות בשנג'ן נמדדה בסוף שנת 2004 בכ-4 מיליארד דולר. כמות המשקיעים הזרים בעיר (מכתשעים מדינות ברחבי העולם) צמחה ב-28.6 אחוז לעומת השנה שעברה. כמאה חברות מתוך 500 חברות רשימת פורצ'ן השקיעו בשנג'ן בשנת 2004, מתוכם אפשר למנות את אינטל ענקית המחשבים, סמסונג, סוני, נסטלה, קודאק וחברות ענק רבות.

שנג'ן הייתה הראשונה מבין כל ערי סין, שנפתח בה בנק להשקעות זרות, חברה למניות, חברת ביטוח למלאי משותף, תקנות להמרות זרות, ומרכזי פיתוח אלקטרוניים.

היי טק

שנג'ן היא מרכז ייצור גדול, וביתן של כמה מחברות ההיי טק הגדולות של סין, כמו גם חברות היי טק עולמיות רבות אשר מחזיקות מפעלי טכנולוגיה בעיר. חברת פוקסקון (Foxconn) לדוגמה, מחזיקה בשנג'ן מפעל ייצור גדול, שבו היא מייצרת חלק נכבד ממוצרי חברת אפל. גם Huawei, יצרנית ציוד הרשתות והתקשורת הגדולה ביותר בסין ויצרנית ציוד התקשורת הסלולרית השנייה בגודלה (לאחר אריקסון) ממוקמת בעיר.

ייצור ההיי טק בשנג'ן בשנת 2004 נמדד בכ-326 מיליארד יואן (כ-177 מיליארד ש"ח), גידול של 31.6 אחוזים לעומת השנה הקודמת. 1,742 חברות הייטק פועלות בשנג'ן, ומהוות 56.7 אחוז מכלל הייצור בעיר.

הבורסה לניירות ערך של שנג'ן

ערך מורחב – הבורסה לניירות ערך בשנג'ן

הבורסה לניירות ערך של שנג'ן (SZSE) היא איגוד לאומי לניירות ערך הפועל תחת הוועדה המתקנת לניירות ערך של סין (CSRC), שמציעה מגוון פעולות בניירות ערך, באגרות חוב ובמניות. בורסת שנג'ן היא הבורסה השנייה בגודלה בסין (אחרי זו של שנגחאי), והיא מציעה מניות הנסחרות ביואן - לתושבי סין, ומניות הנסחרות בדולר הונג קונגי - לכלל המשקיעים (לקריאה נוספת ראו). השוק כולל 540 חברות רשומות, 35 מיליון משקיעים רשומים ו-177 חברי בורסה.

בורסת שנג'ן מתפתחת במהירות רבה. בשנת 2006 רשמה עלייה של 89% לעומת קודמתה. שווי השוק הכולל של החברות הנסחרות בבורסת שנג'ן ובזו של שנגחאי הוא 945 מיליארד דולר.

בעיית המים

עקב ריבוי האוכלוסין, ומיעוט מקורות המים בשנג'ן (אין אפשרות להשתמש במי הנהרות, עקב זיהום רציני), נוצרה בשנג'ן בעיית חוסר מים. פתרון הבעיה יהיה כנראה התפלת מי הים, והפיכתם לראויים לשתייה. משלחת ישראלית שיצאה לשנג'ן סיכמה עם משרד המים הסיני, על שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגיות התפלת מים שיוכלו לפתור את מחסור המים בעיר.

חינוך

98% מכלל הילדים שבין הגילאים 3 ל-6 לומדים בבית ספר. יותר מ-92% מכלל בוגרי בית הספר ממשיכים לאוניברסיטה.

1324 בתי ספר קיימים בשנג'ן. נכון לשנת 2004, כ-949,600 תלמידים לומדים בכלל בתי הספר היסודיים שבעיר. 14,500 לומדים בתיכון, ו-14,432 תלמידים רשומים באוניברסיטת שנג'ן [27].

באוניברסיטת שנג'ן מלמדים 1100 מורים, 253 פרופסורים, ו-568 פרופסורים מייעצים. לאוניברסיטה ישנם 22 קולג'ים, המציעים 54 תוכניות לימודים לתואר ראשון, ו-66 תוכניות לימודים לתואר שני.

תחבורה

הגעה

בשנג'ן קיימת תשתית תחבורה ענפה: אווירית, ימית, יבשתית ומסילתית.

• נמל התעופה הבינלאומי של באואן שנג'ן (קוד: SZX) הוקם ב-12 באוקטובר 1991. שטחו הכולל כ-11 קמ"ר. שדה התעופה ממוקם במרחק של כ-35 ק"מ ממרכז העיר, ומחבר את העיר עם שאר חלקי סין, בנוסף ליעדים מעטים מחוץ לה, למשל בנגקוק. קווי אוטובוסים רבים מחברים את שדה התעופה לעיר, למקומות כלוהו ג'ונג לו ועוד. ישנו גם אוטובוס ישיר משדה התעופה אל וואן צ'אי שבהונג קונג.
• תחנת הרכבת שנג'ן נמצאת באזור לוהו ומקשרת את שנג'ן עם שאר חלקי סין. ישנן רכבות תדירות הנוסעות לגואנגג'ואו, לבייג'ינג, לג'יוג'יאנג ועוד.

ישנה גם תחנה נוספת באזור נאנשאן, שמשמשת חלק מהרכבות לטווח ארוך דוגמת הרכבת לחפיי.

• רכבת קאולון-קנטון (KCR) מחברת את שנג'ן עם הונג קונג. התחנה הראשונה בהונג קונג היא מזרח צים שה צוי, והיא עוברת תחנות רבות בדרך, עד שהיא מגיעה ללוהו ואו לוק מאו צאו (הקו מתפצל בתחנה לפני ללוהו ולוק מאו צאו), שם אפשר לעבור את הגבול לשנג'ן. הנסיעה אורכת כ 45 דקות.
• תחנת האוטובוסים המרכזית נמצאת באזור לוהו, וממנה יוצאים אוטובוסים לרחבי סין. אוטובוסים נוספים יוצאים משטח נמל התעופה, ביניהם האוטובוס להונג קונג.

תחבורה עירונית

המטרו בשנג'ן

בשנג'ן מערכת תחבורה ציבורית מפותחת, הכוללת אוטובוסים, רכבות, רכבות תחתיות ומוניות.

• הרכבת התחתית של שנג'ן (SZM) (בסינית: 深圳地铁) מנוהלת בידי חברת המטרו של שנג'ן (SZMC). נכון ל-2007 פעילות רק חלק מתחנות קו 1 (L1) וקו 4 (L4). קו 1 יוצא מתחנת לוהו ומגיע ל"חלון העולם". קו 4 מחבר בין תחנת הגבול חואנג גאנג (Huang Gang) לשאוניאנגונג (Shaoniangong). בכוונת ממשל שנג'ן להוסיף עוד ארבעה קווים עד 2010, בנוסף לפתיחת תחנות חדשות בקווים הקיימים. מערכת אלקטרונית מציגה בזמן אמת את שעות ההגעה והעזיבה של הרכבות.
• בשנג'ן מוניות בשלושה צבעים. אדום וצהוב - בכל אזורי האזור הכלכלי המיוחד. ירוק - רק באזורים שמחוץ לאזור הכלכלי המיוחד.

מעברי גבול ונמלים

• מעבר הגבול בלוהו משמש רבים כדי לעבור מהונג קונג לשנג'ן וחזרה. לתושבי חלק ממדינות העולם קיימת אפשרות להנפיק ויזה במקום, כולל ישראלים אך לא לאמריקאים.
• מעבר הגבול בחואנג גאנג פתוח 24 שעות ביממה, ונמצא באזור פוטיין והרכבת התחתית מגיעה גם לשם.
• בנוסף ישנו מעבר גבול במפרץ שנזן שמיועד בעיקר לרכבים ומסחר.
• נמל שֶק'אוֹ הוא נמל נוסעים הפתוח מ-7:45 בבוקר ועד 8:15 בלילה. מנמל זה יוצאות אף סירות מהירות להונג קונג.

נמלי טעינה ופריקה

• רשימת נמלי שנג'ן: שק'או (Shekou), צ'יוואן (Chiwan), מאוואן (Mawan), יאנטיין (Yantian), דונגג'יאוטואו (Dongjiaotou), פו-יונג (Fuyong), שיאדונג (Xiadong), שאיוצ'ונג (Shayuchong) וניהה (Neihe).

נמל שנג'ן הוכתר בתואר "הנמל הרביעי העמוס בעולם" בשנת 2005

נמלי שנג'ן כוללים 140 רציפים, כש-51 מתוכם מחזיקים 10,000 טון תפוסה. 90 רציפים אופרטיביים, מתוכם 43 בעלי 10,000 טון תפוסה או יותר. 18 רציפי מכולה, 9 רציפי משלוח, כששלושה מתוכם תופסים 10,000 טון תפוסה או יותר. 18 רציפי נוסעים, ועוד 23 רציפים שאינם מסחריים.

יחסי חוץ

יחסים עם הונג קונג

שטחן הכולל של שתי הערים הוא בערך 3000 קמ"ר, בערך חצי מגודלה של שנגחאי. אולם שתי ערים אלו הן שערה המסחרי של סין לעולם. לאחר חזרתה של הונג קונג לסין בשנת 1997, החלו שתי הערים להתבסס יותר ויותר על תשתיות האחת של השנייה. הגבול כבר אינו מחסום בין שתי הערים, כלי תחבורה רבים נעים מדי יום בין שתי הערים, בהם נוסעים אנשים לעבודה, לקניות, או סתם בשביל הפנאי. התנועה הפכה כבדה יותר ויותר, ונוצר הצורך בכביש נוסף שיחבר בין שתי הערים (ראו פרוזדור מערבי הונג קונג-שנג'ן).

המרכז הגרעיני של שנג'ן מייצר כמות אנרגיה השווה לחצי מצרכיה של הונג קונג. למעלה מזאת, אפילו צרכים בסיסיים כאוכל, הפכו להיות מיובאים ברובם משנג'ן להונג קונג, כך במוצרים כגון חלב, אורז וכדומה. לאחר מתקפת הסארס על הונג קונג נתנה הממשלה אישורים רבים יותר לאזרחי סין לעבור להונג קונג, כדי להציל את הכלכלה המתמוטטת. ורוב נהגי המוניות בהונג קונג, הם למעשה תושבי שנג'ן. תושבים מהונג קונג פותחים בקשרי מסחר עם תושבי העיר הקרובה, ומעלים את כמות ההשקעות בעיר, מה שמחזק עוד יותר את הקשר הכלכלי בין שתי הערים.

יחסים עם ישראל

בשנת 2004 החלה ישראל במגעים עם הממשל בשנג'ן, וב-24 בספטמבר נחתם מזכר כוונות ראשון לשיתוף פעולה בין ישראל לשנג'ן. החל משנת 2005 ישנה בעיר נציגות ישראלית רשמית של מכון היצוא הישראלי, התומכת בפעילות חברות ישראליות במחוז גואנגדונג בכלל ובשנג'ן בפרט.

לשנג'ן אין היסטוריה יהודית, אך עקב התפתחות העיר וכניסת משקיעים זרים רבים לעסקים בשנג'ן, עברו לאחרונה גם יהודים וישראלים לגור בשנג'ן. בפברואר 2006 הוקם בעיר סניף חב"ד (סניף של חב"ד הונג קונג), כדי לתת מענה לצורכי קבוצה קטנה של יהודים הגרים בעיר, וקבוצה גדולה בהרבה של אנשי עסקים שמבקרים בשנג'ן לעיתים קרובות. לחב"ד שנג'ן שני סניפים בעיר אחד נמצא באזור העסקים לוהו (כ-5 דקות מהגבול) ומפעיל בית כנסת ומסעדה כשרה וסניף נוסף באזור שקו.

אתרים בעיר שנג'ן

פריז בחלון העולם בשנג'ן. מבט מגובה של כ-108 מטר

גורדי שחקים ובניינים חשובים

• שאן הינג סקוואר הוא הבניין הגבוה ביותר בשנג'ן, גובהו 384 מטר, והוא כולל 69 קומות. בנייתו הסתיימה בשנת 1996, ונכון ל-2007 הוא הבניין הרביעי בגובהו בסין והשמיני בגובהו בעולם. הבניין נבנה במהירות - שלוש קומות בתשעה ימים. ישנה גם קומת תצפית בקומה ה-69.
• SEG פלאזה השני בגובהו בשנג'ן, השמיני בסין וה-33 בעולם כולו. גובהו 292 מטר, ובו 70 קומות. בנייתו הושלמה בשנת 2000.
• מרכז הסחר העולמי - שנג'ן בניין מרשים בגובה של 225 מטר. בנייתו הושלמה בשנת 2001.
• מרכז התערוכות והכנסים של שנג'ן מרכז ענק המכסה שטח של 220,000 מטר מרובע, וגובהו 60 מטר. המתחם מחולק לשש קומות מעל פני האדמה, ושתי קומות תת-קרקעיות.

אתרי תיירות

מטרתם של רוב המבקרים בשנג'ן היא קניות ולא טיולים, על אף שיש בה אתרי תיירות רבים.

• חלון העולם - אתר שבו מוצגים אתרים מיניאטוריים מכל העולם, כדוגמת העיר ניו יורק, מגדל פיזה, הקולוסיאום, הפירמידות במצרים, כפר ציורי יפני, מגדל אייפל בגובה של 108 מ' ועוד אתרים מפורסמים רבים (מישראל יש רק דגל).
• גן החיות באזור נאנשאן, הוא אחד מגני החיות היפים ביותר, מלבד תצוגת החיות המרשימה, באתר מוצעים גם אטרקציות רבות נוספות.
• האפי וואלי (כפר שמח), לונה פארק ענק המציע אטרקציות רבות (יותר ממאה) ומופעים יומיים.
• סין הנפלאה, אתר המציג למעלה מ-80 מיניאטורות הקשורות לתרבות סין, דוגמת החומה הסינית, העיר האסורה ועוד.
• כפר התרבות העממית הסינית, בסמוך ל"סין הנפלאה", האתר מציג 24 כפרים מיניאטוריים, המציגים את הקבוצות האתניות של סין.
• עולם מינסק, פארק צבאי גדול באזור ינטיין, המספר את סיפורו של מטוס סובייטי, שהיה בזמנו החמישי הגדול בעולם.

פארקים ואגמים

• אגם הפיות והגן הבוטני ביתם של למעלה מ-4000 מיני צמחים.
• המפלט הירוק פארק ענק המשלב בתוכו בריכות דגים, גנים בוטניים, ועוד נופש ירוק.
• חוות גוואנגמינג
• חוף הים של דָמֵיישָׁה שְׂיָאומֵיישָׁה
• פארק גבעת הלוטוס
• אתר הנופש ווטרלנדס

ערים תאומות

• יוסטון, ארצות הברית (מ־1986)
• בריסביין, אוסטרליה (מ־1992)
• פוזנן, פולין (מ־1993)
• קינגסטון, ג'מייקה (מ־1995)
• לומה, טוגו (מ־1996)
• נירנברג, גרמניה (מ־1997)
• צוקובה, יפן (מ־2004)
• גואנגיאנג, קוריאה הדרומית (מ־2004)
• ג'והור בחרו, מלזיה (מ־2006)
• טורינו, איטליה (מ־2007)
• טימישוארה, רומניה (מ־2007)
• חיפה, ישראל (מ־2012)

ראו גם

• סאם צ'אן (נהר שנג'ן)
• נהר הפנינה
• הרכבת התחתית של שנג'ן
• פרוזדור מערבי הונג קונג-שנג'ן
• הביאנלה של שנזן - הונג קונג לאורבניזם ואדריכלות
• שנג'ן איירליינס

קישורים חיצוניים

• אוניברסיטת שנג'ן (באנגלית)
• אתר המכיל מידע רב על העיר, כולל חדשות ומוקדי תיירות (באנגלית)
• אתר חב"ד בעיר שנז'ן סניף לואו (באנגלית)
• אתר חב"ד בעיר שנג'ן סניף שקו (באנגלית)
• אתר חב"ד בעיר שנז'ן סניף לואו (בעברית)