רבי שמעון סופר (מכתב סופר)
 | |
| לידה |
י"ג בטבת ה'תקפ"א פרשבורג |
|---|---|
| פטירה |
י"ז באדר ב' תרמ"ג קרקוב |
רבי שמעון סופר (י"ג בטבת ה'תקפ"א - י"ז באדר ב' תרמ"ג) היה בנו של החת"ם סופר, כיהן כרב במטרסדורף ולאחר מכן היה רב ואב"ד קרקוב. מגדולי הרבנים במדינות האוסטרו-הונגריות במחצית הראשונה של המאה השביעית לאלף השישי.
קורותיו
נולד בפרשבורג ולמד אצל אביו החת"ם סופר. בשנת תקצ"ח, אביו חיבבו מאד ונודע כעילוי. עוד כילד השתעשעו עמו תלמידי אביו[1]. בהיותו בן 17, נישא למרים[2], בתו של הגביר דב בר שטרנברג מקראלי. לאחר נישואיו התגורר סמוך לאביו בפרשבורג. בשנת תר"א, זמן קצר לאחר פטירת אביו, הדפיס את תשובותיו. וכתב הקדמה ארוכה לספר בשם פתוחי חותם.
בשנת תר"ב, שנתיים לאחר פטירת אביו, עבר להתגורר למשך שנתיים בקרולה. בשנת תר"ד התמנה כרב במטרסדורף, ומילא תפקיד זה במשך 18 שנה בהם ניהל ישיבה בעיר. מתלמידיו במטרסדורף היו הרב עמרם בלום ממאד, הרב אשר פלק לייטנר ממטרסדורף, והרב משה כץ מנייטרא[3].[4][2].
במהלך שנות כהונתו במטרסדורף נבחר לרב בקהילות יארמוט וניקלשבורג אך סירב להצעה. בשנת תרט"ו התבקש מקהילת פאפא לבוא לכהן כרבם, אך סירב מכיון שבבית הכנסת בעיר העמידו את הבימה בסמוך לארון הקודש, כדרך הרפורמים, ולא במרכזו כנהוג. מנהג עליו עורר רבות כחלק ממלחמותיו ב'מתקני' הדת, ואף חיבר קונטרס מיוחד נגדו בשם 'מקדש מעט'.↵בשנת תרכ"א התמנה כרב הקהילה היהודית בקרקוב, לאחר סכסוכים ומחלוקות פנימיות בין החרדים וה'מתקדמים' בקהילה. היה זה לאחר תקופה ארוכה של מחלוקת קשה על הרבנות, שקרעה את הקהילה, בין שני רבנים שכיהנו בו זמנית, ולאחר מכן תקופה בת כמה שנים בה עמד כסא הרבנות של העיר ריק. רבי שמעון הובא לקרקוב בכדי לעמוד מול ההשכלה שכבר נתנה את אותותיה בעיר, כבנו של החתם סופר שהיה הלוחם הגדול של היהדות בדור הקודם. מהתומכים הגדולים במינויו היה רבי חיים מצאנז, שהפעיל את מירב השפעתו לצורך כך גם על פרנסי העיר, וגם על רבי שמעון, שחשש מקבלת המשרה עקב מכתבי התנגדות אנונימיים שקיבל. שימש בתפקידו 22 שנה עד לפטירתו. במהלך כהונתו היה לראש הלוחמים בהשכלה בגליציה. ועקב כך, ספג רדיפות רבות מצד המתנגדים לו.↵לרבי שמעון היתהעון היתה לו יד גם בחכמת הקבלה ואף נתן קמיעות [5].
באישיותו היה רחב אופקים והכיר את ספרי הפילוסופיה והמחקר, אך דגל בשיטה של אמונה פשוטה, ואף כתב קונטרס מיוחד בשם 'שער האמונה' על הצורך באמונה פשוטה של מסורת, וללא חקירות[6].
חונן גם בכשרון כתיבה ופיוט וחיבר כמה שירים שנדפסו בספרו.
פעילות ציבורית
בשנת ה'תרל"א יצא רבי שמעון בקול קורא נגד הקמת סמינר לרבנים בוינה[7].
בשנת ה'תרל"ט נבחר כציר לפרלמנט האוסטרי מטעם מחוז קולומיי סניאטין בוצ'אץ' בגליציה, בניצחון חשוב וראשוני של היהדות האורתודוקסית המאורגנת בגליציה, וניהל מערכות ציבוריות לחיזוק ענייני היהדות.
לשם מטרה זאת ייסד את אגודת "מחזיקי הדת" בגליציה, יחד עם האדמו"ר רבי יהושע מבעלזא. וביטאונה - שבועון בשם מחזיקי הדת בשנת ה'תרל"ח. בשנת ה'תרמ"ב ישב בראש אסיפת רבנים גדולה בלבוב מטעם ארגון מחזיקי הדת.
רבי שמעון היה מראשי כולל גליציה, והתייחס בחיוב לרעיון יישוב ארץ ישראל בזמנו. עוד בשנת תרט"ו קיווה לעלות לארץ[8].
לרבי שמעון היו קשרים קרובים עם רבים מגדולי החסידות בדורו. ביניהם: רבי חיים מצאנז, רבי יהושע מבעלזא, רבי אברהם יעקב מסדיגורא, רבי יצחק מאיר מגור, קרוב משפחתו רבי חנוך הניך מאלכסנדר, בן דודו רבי יהודה לייב איגר מלובלין.
בעקבות הסתבכות של רבי חיים מצאנז עקב הלשנה על החרמת מוסר, הגיע לראיון אצל קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף הראשון, בשנת תרל"ב, בכדי להשתדל בעדו ומצא חן בעיני הקיסר, שאף העניק לו עיטור כאות הוקרה. גם בביקורו של הקיסר בקרקוב שנת תר"מ כיבדו מאוד. בנו, רבי ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, מוסר:
בעת פרצ[ת] המלחמה בין עסטרייך ואשכנז בשנת תרכ"ו לפ"ק נשלחו הרבה מאות נפצעים לעיר קראקא להעלות ארוכה למכתם האנושה, וכבוד אאמו"ר ז"ל התאמץ אז בכל עוז להשגיח עליהם בעין חמלה למלאות מחסורם ולכלכל מחלתם, ובעד כשרון מפעליו באמונה עטרהו הקיר"ה באות הכבוד שִוָה עליו הודו והדרו, לאות עולם
— ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 2
רבי שמעון נטל חלק בכמה פולמוסים חשובים בדורו. כך למשל ניסה לפשר בין חצרות צאנז וסדיגורא בשנת תרכ"ט[9].
בפולמוס כשרות ה'ציקוריה' שהתחולל סביב שנת תרל"ח, היה מראשי המכשירים יחד עם גיסו רבי זלמן שפיצר[10]. וגם יצא להגנתו של בן דודו האדמו"ר רבי יהודה לייב איגר מלובלין, במחלוקת שעורר עליו רבה של העיר רבי יהושע העשיל אשכנזי בשנת תרכ"ו, על מנהגו לאחר את ברית המילה בבית מדרשו לצורך הכנה ארוכה עד סמוך לשקיעת החמה. אם כי הסתייג ממנהגו זה[11].
על אי-הופעתו בהלוויית אחיו רבי אברהם שמואל בנימין סופר רבה של פרשבורג (כ"א בטבת, תרל"ב), מספר הרב עזריאל הילדסהיימר:
דרך אגב אני מעיר כאן, שאחיו של המנוח זצ"ל, בקראקא, לא ענה על שלוש מברקים שנשלחו אליו מפרסבורג, אולם שלח אגרת, ובה איחולים לרפואה שלימה. ועד הקהלה של קראקא טלגרף שלא מסרו את הידיעה "בגלל מיחושים". בפרסבורג הניחו שמיחושים אלו הומצאו מתוך פחד הועד, שיבחרו את רבם כממלא מקום אחיו. ואכן במגמה זאת פעלה סיעה חזקה מאד בפרסבורג.[12]
גם הרב סופר בעצמו מזכיר זאת במכתב תנחומים שכתב לבני אחיו:
דעו נאמנה כי בני ביתי ואנשי עדתי בראותם רפיון כחי וחולשת מזגי מרוב צערי ויגוני מצום ובכי והשתטח על קברי צדיקים, לא אני לבדי, כי כל בני קהילתי ותינוקות של בית רבן אתי עמי, הסתירו ממני ולא רצו נתון אותי להלך כי יראו לנפשי – ולא נודע לי מפטירת אחי הגאון זצ"ל עד יום ג' פ' שמות...[12]
פטירתו
רבי שמעון נפטר בקרקוב ביום שני, י"ז באדר ב', שנת ה'תרמ"ג, והובא לקבורה למחרתו ביום שלישי[13]. נוסח מצבתו התפרסם בביטאון מחזיקי הדת[4].
משפחתו
- חתנו, הרב עקיבא קורניצר (שהיה גם בן אחותו), מילא את מקומו כדיין בקרקוב[14]. אביו של הרב יוסף נחמיה קורניצר שהוכתר בשנים מאוחרות יותר כרב העיר האחרון לפני מלחמת העולם השניה.
- בנו הרב ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, התגורר בוורשה, ונפטר בשנת תרנ"ט[15].
- בנו הרב עקיבא התגורר בפאפא. בעל צוף דב"ש, על התורה נ"ך וחידושי הלכה, ירושלים תשכ"ו.
- בנו הרב יואל סופר-שרייבר חתן הגביר ובעל האחוזות יהודה לייב קוזמירק מעסקני יהדות פולין, התגורר בקרקוב ובוורשה לסירוגין, ממקורבי האדמו"ר רבי יחיאל מאיר מגוסטינין ולאחר מכן אדמו"רי גור[16].
- בנו הרב שלמה אלכסנדרי סופר-שרייבר, שהתגורר בסערט, הוציא את חידושי החתם סופר על מסכת חולין. חתנו של הרב שלמה אלכסנדרי הוא הרב יוסף נפתלי שטרן, ראש ישיבת פרשבורג בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה.
- בנו הרב אשר סופר (ה'תרי"ח - ה' בכסלו ה'תרס"ג) חתן הגביר והנדיב הרב ישראל צבי הירש מאגזאניק מברדיטשוב, חסיד ובעל תוקע אצל האדמו"ר רבי דוד מסקווירא[17].
תלמידיו
ספריו
- מכתב סופר - דרשות.
- מכתב סופר - שו"ת.
- אגרות מכתב סופר, ניו יורק תשס"ו.
רבי שמעון גם ערך את ספרו של אביו "שו"ת חת"ם סופר" על יורה דעה.
לקריאה נוספת
- יודא הכהן שטרסר ואהרן הכהן פערל, רבינו שמעון סופר, ב' כרכים, ירושלים תשנ"ח.
קישורים חיצוניים
- שמעון סופר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- "דרשת רבי שמעון סופר בקרקא". כיפה. 2002-12-25.
- מכתב סופר, ירושלים, תשט"ו, באתר היברובוקס
- הרב אברהם שטערן, מליצי אש, באתר היברובוקס
- הרב מו"ה שמעון סופר בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ש, עמוד 84, אות קט.
הערות שוליים
- ^ חוט המשולש
- ^ 2.0 2.1 חוט המשולש, באתר היברובוקס.
- ^ מפי בנו הרב שלמה אלכסנדרי בתולדותיו שבראש ספרו 'מכתב סופר'.
- ^ 4.0 4.1 נוסח מצבתו, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 4, באתר היברובוקס.
- ^ ראה איגרות סופרים על שם קודש לרפואה שהיה מקובל בידו.
- ^ נדפס בספרו 'מכתב סופר' ירושלים תשי"ב ע"י נכדו רבי יוסף נפתלי שטרן.
- ^ איגרות סופרים.
- ^ איגרות סופרים.
- ^ איגרות סופרים.
- ^ ראה קובץ ישורון כרכים יט-כ.
- ^ איגרות סופרים.
- ^ 12.0 12.1 הלוית בעל ה'כתב סופר', צפונות, בני-ברק, טבת תש"נ, שנה ב גליון ב (ו), באתר היברובוקס.
- ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוֹספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 1, באתר היברובוקס.
- ^ בנו, ישראל דוד שמחה (בונם) סופר, הוספה למכ"ע „מחז"ה“ גליון י"ח, עמוד 3, באתר היברובוקס
- ^ שמואל גלאז, קינת סופרים - הספד על ר' ישראל דוד שמחה, זאלעשטשיקי, באתר היברובוקס
- ^ ראה עליו אצל יונה שרייבר, "פרקי חייו של החסיד רבי יואל סופר זצ"ל", בתוך: אפריון לרבי שמעון, בני ברק תשע"ו, עמ' 107-168.
- ^ משפחת מאגיזאניק, באתר Academia.edu
