שדליץ
 | |
| מרכז העיר | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| ראש העיר |
וויצ'יץ קודלסקי Wojciech Kudelski |
| תאריך ייסוד | 1448 |
| שטח | 32 קמ"ר |
| גובה | 155 מטרים |
| קואורדינטות | 52°9′54″N 22°16′17″E / 52.16500°N 22.27139°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| אתר העיר | |
שֶדליץ (בפולנית: Siedlce ['ɕɛdlt͡sɛ], להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.
תולדות העיר
שדליץ נזכרת לראשונה בשנת 1448, ובשנת 1547 הוענקו לה זכויות עיר. במהלך המאה ה-17 הוחרבה העיר מספר פעמים בידי השוודים, הקוזקים, הטטרים והטרנסילבנים.
בחלוקת פולין השלישית, בשנת 1795, נכללה העיר בתחום ממלכת הבסבורג, בשנת 1809 נכללה בדוכסות ורשה ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית.
יהודי שדליץ
נוכחות יהודית בשדליץ נזכרת מראשית המאה ה-16, אך בגזירות ת"ח ות"ט הושמדה הקהילה בעיר לחלוטין. בראשית המאה ה-17 שוקמה הקהילה ביישוב, ומאז התפתחה, עד שבשנת 1839 היוו היהודים 71.5% מתושבי העיר (3,727 איש), כאשר רק בסוף המאה ה-19 ירד שיעורם בה מתחת ל-50%.
בספטמבר 1906 נערך ביהודי העיר פוגרום מתוכנן בידי השלטונות הרוסיים, תוך ירי והפגזת בתי היהודים בעיר בתחילה, ביצוע מעשי שוד ורצח של יהודים לאחר מכן, ומאסר מאות יהודים כחשודים בפעילות נגד השלטון הצארי בהמשך. בסיוע יוצאי העיר בארצות הברית השתקמה הקהילה לאחר פוגרום זה. בשנת 1920, במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית, נרצחו בעיר כ-25 יהודים בידי חיילים פולנים.
בין מלחמות העולם נמנו בעיר כ-15,000 יהודים, קרוב למחצית תושביה, והתקיימה בה פעילות של אגודת ישראל, של הבונד ושל המפלגות הציוניות, שהפעילו בעיר חוות הכשרה חלוציות ובית ספר עברי.
מרבני העיר
- רבי זושא מפלאצק - תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה
- רבי שמואל משינאווא
- רבי משה צבי וינגרטן
- רבי אליעזר שלום מורגנשטרן
- רבי ישראל מייזלש
- רבי ברוך מרדכי ליבשיץ (ה'תרל"ד - ה'תרמ"ה)
- רבי ישכר בריש גרויברט (ה'תרמ"ז - ה'תרנ"ד)
- רבי שמעון דוב בר אנאליק
בשואה
כשבוע לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה הופצצה העיר באופן כבד בידי הגרמנים, תוך הרג של כ-2,000 מתושביה, רובם יהודים. בד בבד נמלטו מהעיר יהודים רבים. ב-11 בספטמבר 1939 נכנסו הגרמנים לעיר, והחלו בביצוע מעשי שוד, התעללות ורצח ביהודיה. כמה ימים לאחר מכן נכנס לעיר הצבא האדום, אך זה נסוג ממנה ב-10 באוקטובר 1939, בהתאם להסכם ריבנטרופ מולוטוב, והגרמנים ששבו לעיר המשיכו במעשי ההתעמרות ביהודיה.
בדצמבר 1939 הטילו הגרמנים על הקהילה בעיר סכום כופר גבוה, ובערב חג המולד שרפו עם שוטרים פולנים את בית הכנסת הגדול בעיר על יושביו, את בית המדרש בה, ואת ספרי התורה שבהם. לאחר מכן, נצטוו יהודי העיר לענוד סרט זרוע, והם גויסו לעבודות כפייה מפרכות, חלקן במחנות עבודה. במרץ 1941 נערך פוגרום בעיר, בו נרצחו מספר יהודים.
באוגוסט 1941 רוכזו כ-12,000 יהודי העיר בשני גטאות שהוקמו בה, אשר שעריהם ננעלו כעבור כחודשיים, תוך גידורם. בשל הצפיפות הרבה ותנאי המחיה הקשים בגטאות אלו, מתו בהם עשרות יהודים מדי יום, ומעת לעת הוטלו תשלומי כופר על יושביהם, ונרצחו בהם עובדי כפייה יהודים.
ב-22 באוגוסט 1942 פשטו על הגטו הגדול שבעיר שוטרים אוקראינים, פולנים וגרמנים, וריכזו את יושביו, יחד עם כ-9,300 יהודים נוספים מהעיירות מורדי ולושיצה, בסמוך לבית העלמין היהודי בעיר, תחת כיפת השמיים. לאחר סלקציה בת יומיים, נרצחו במקום כ-2,300 יהודים, כ-600 גברים הועברו אל הגטו הקטן בעיר, וכ-10,000 היהודים הנותרים שולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-2,000 יהודים שלא נמצא להם מקום בקרונות המשא הדחוסים נרצחו במקום גם הם. כמו כן, רצחו הגרמנים את כ-100 המאושפזים בבית החולים היהודי בגטו ואת כל חברי הצוות הרפואי בו. כ-200 יהודים שנתגלו לאחר האקציה במקומות מסתור בגטו נרצחו במקום, וכ-30 נשים יהודיות עליהן הוטל למיין את רכוש המגורשים נרצחו אף הן.
כ-2,000 יהודים שנותרו בגטו הקטן בעיר שולחו בחלקם הגדול בספטמבר 1942 למחנות עבודה שונים, בהם נספו. ב-26 בספטמבר 1942 שולחו חלק מהיהודים שנותרו בגטו לטרבלינקה, וב-25 בנובמבר 1942 הוצעדו היהודים האחרונים שנותרו בגטו הקטן שבעיר למחנה העבודה בגסי-ברקי הסמוך אליה, בו הוחזקו עם כ-1,000 יהודים נוספים מהסביבה. ב-20 בנובמבר 1942 הוצעדו היהודים ממחנה זה בחזרה לשדליץ, תוך רצח מאות מהם בדרך בידי שומריהם האוקראינים, ומשדליץ שולחו הנותרים לטרבלינקה. כ-500 עובדי כפייה יהודים שהושארו בעיר לאחר האקציות נרצחו עד מרץ 1943.[1]
לקריאה נוספת
- מ. צאנין, שדליץ בתוך: תל עולם: מסע על פני מאה קהילות נחרבות, תל אביב: המנורה, 1962. עמ' 114–120 (תיאור של המקום מיד לאחר מלחמת העולם השנייה ומבט האוכלוסייה המקומית על חיסול היהודים והשימוש בשללם)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שדליץ |
אתר האינטרנט הרשמי של שדליץ- שיידלצה (Siedlce), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- ארגון יוצאי שדליץ בישראל
- ספר יזכור לקהילת שעדלעץ, בספריית העיר ניו יורק
- שיידלצה באתר מרכז מורשת יהדות פולין
- "שדליץ", באתר השטעטל הווירטואלי
- "שדליץ", באתר JewishGen (באנגלית)
- אדוורד קופובקה (אנ') ולאורה קרגו, שדלצה, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק A, עמ' 428–432), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- שדליץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
36368094שדליץ