ורמיה-מזוריה

ורמיה-מזוריה
warmińsko-mazurskie
	בכיוון השעון: האגמים המזוריים, העיר העתיקה של אולשטין, מרכז העיר אולשטין, יער בוורמיה-מזוריה וקתדרלת פרומבורק (Frombork)
מדינה	פולין
בירת הפרובינציה	אולשטין
שטח	24,173 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בפרובינציה	1,445,478 (2014)
‑ צפיפות	60 נפש לקמ"ר (2014)
קואורדינטות	54°22′N 18°38′E / 54.367°N 18.633°E
	אתר רשמי
	מפת מיקום; מפה מפורטת; לחצו כדי להקטין חזרה (למפת פרובינציית ורמיה-מזוריה רגילה) אולשטין אלבלונג אלק אוסטרודה רוסיה - קלינינגרד פומ. מפ.; גד.; פודלסיה קוי.; פומ.; לי. מזוביה פ

ורמיה-מזוריה (בפולנית: Warmińsko-Mazurskie) היא אחת משש עשרה הווייוודות של פולין. היא שוכנת בצפון מערב פולין, וגובלת בצפון במובלעת הרוסית קלינינגרד, במזרח בווייוודה פודלסיה, בדרום בווייוודה מזוביה, ובמערב בווייוודות קויאוויה-פומרניה ופומרניה.

בירתה של ורמיה-מזוריה והעיר הגדולה ביותר בה היא העיר אולשטין השוכנת במרכזה. ערים גדולות נוספות הן אלבלונג ואלק.

מקור השם

ורמיה-מזוריה נקראת על שם שני האזורים ההיסטוריים המרכיבים אותה: ורמיה ומזוריה. ורמיה, האזור ההיסטורי המשתרע בצפון הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Warmia ובגרמנית Ermland. ורמיה נקראת ככל הנראה על שמו של שבט פרוסי קדום בשם Warmier. למרות זאת, ככל הנראה השבט שלעיל מעולם לא התיישב באזור ורמיה. האזכור הראשון של האזור בשם זה הוא ככל הנראה משנת 1249. מזוריה, האזור ההיסטורי המשתרע בדרום הווייוודה ורמיה-מזוריה, מכונה בפולנית Mazury ובגרמנית Masuren. באזכוריו הראשונים מזוריה הייתה הכינוי בו כינו הפרוסים אשר שלטו היסטורית במקום את יושביו - אוכלוסייה פולנית שמוצאה ממזוביה. משמעה של המילה maz בגרמנית עתיקה הוא ככל הנראה "מלוכלך".

גאוגרפיה

ערך מורחב – האגמים המזוריים

בדומה לפודלסיה שכנתה מדרום מזרח, גם ורמיה-מזוריה היא הררית במעט בהשוואה לשפלת מזוביה שמדרום לה, אך יחד עם זאת היא עדיין מישורית במיוחד, וכוללת בעיקר גבעות. ורמיה-מזוריה ידועה כ"ארץ אלף האגמים" (Krainą Tysiąca Jezior), הודות לאגמים המָזוּריים, המכסים את רוב הווייוודה. האגמים המזוריים הוא אזור עתיר-אגמים (כ-2,000 במספר), הם מקושרים לנהרות סביבם ולים הבלטי במערכת תעלות מלאכותיות שהוקמו בעיקר במאה התשע עשרה.^[1] האגמים הוצעו על ידי פולין לרשימת שבעת פלאי עולם הטבע ונבחרו בקבוצת 28 האתרים הראשונים. לצד אגמים רבים מתהדרת ורמיה-מזוריה גם ביערות רבים במיוחד, יערות המכסים 30.9% משטח הוויוודה. מדובר בעיקר בעצי אורן ובעצים מחטניים אחרים.^[2] אגן ההיקוות של נהר הוויסלה תוחם את ורמיה-מזוריה מדרום וממערב. באגמים שבאזור נמצא מקורו של הנהר אנגרפה (הידוע בפולנית בשם ונגורפה (Węgorapa)). נהר זה זורם צפונה אל תוך המובלעת הרוסית קלינינגרד, ומנקז את רוב מימי האזור. תנאי השטח של מזוריה - ריבוי יערות וגופי מים - משאיר מקום מצומצם יותר לחקלאות, אשר תופסת עדיין חלקים נרחבים מהאזור.

הטמפרטורה השנתית הממוצעת באולשטין, בירת הוויווידה, היא 7.6 מעלות צלזיוס. החודש הקר ביותר הוא ינואר (עם טמפרטורה ממוצעת של -2.3 מעלות צלזיוס), והחודש החם ביותר הוא יולי (עם טמפרטורה ממוצעת של 17.9 מעלות צלזיוס). הגשמים יורדים בעיקר בקיץ, כאשר כמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 625.8 מ"מ.^[3]

בוורמיה-מזוריה יש שמונה פארקי נוף (Park krajobrazowe) ו-111 שמורות טבע (Rezerwat przyrody).

ורמיה-מזוריה

אלבלונג

אלק

אוסטרודה

אילאווה

גיז'יצקו

קנטשין

שצ'יטנו

פרומבורק

שוויינטה ליפקה

מאורת הזאב

לידזברק ורמינסקי

נידז'יצה

פסלנק

מזורסקי

אגמי אילאווה

שניארדבי

נייגוצ'ין

דרגין

דדאי

נאריה

דרוזנו

האגמים המזוריים

פודלסיה

מזוביה

קויאוויה-פומרניה

פומרניה

קלינינגרד(רוסיה)

מפרץ
גדנסק

אולשטין

היסטוריה

לוח תקופות היסטוריות של ורמיה-מזוריה
עד 1234	שבטים סלאבים וגרמאנים
1234-1466		מדינת המסדר הטבטוני
1466-1655		ממלכת פולין-ליטא
1655-1661		ממלכת שוודיה
1661-1701		נסיכות ברנדנבורג-פרוסיה
1701-1867		ממלכת פרוסיה
1867-1871		הקונפדרציה הצפון-גרמנית
1871-1919		הקיסרות הגרמנית
1919-1933		רפובליקת ויימאר
1933-1945		גרמניה הנאצית
1945-1989		הרפובליקה העממית הפולנית
החל מ-1989		הרפובליקה הפולנית השלישית
מתייחס לישות הדומיננטית השלטת באזור בתקופה הנתונה – בדרך כלל השליטה באזור נחלקה על ידי מספר ישויות מדיניות שונות.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

ערים, יישובים ומחוזות

ערים

בורמיה-מזוריה ישנם 49 ערים ועיירות.

הערים הגדולות בורמיה-מזוריה
	תמונה	סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[4]	מחוז
1			אולשטין Olsztyn	174,775	עצמאי
2			אלבלונג Elbląg	122,568	עצמאי
3			אלק Ełk	59,934	מחוז אלק
4			אוסטרודה Ostróda	33,872	מחוז אוסטרודה
5			אילאווה Iława	33,339	מחוז אילאווה
6			גיז'יצקו Giżycko	29,929	מחוז גיז'יצקו
7			קנטשין Kętrzyn	27,960	מחוז קנטשין
8			שצ'יטנו Szczytno	24,509	מחוז שצ'יטנו
9			ברטושיצה Bartoszyce	24,371	מחוז ברטושיצה
10			מרונגובו Mrągowo	22,191	מחוז מרונגובו
11			דז'לדובו Działdowo	21,507	מחוז דז'לדובו

מחוזות

בורמיה-מזוריה ישנם 21 מחוזות, מתוכם שתי ערים מחוזיות.

מחוזות ורמיה-מזוריה

סמל	שם	אוכלוסייה (2014)^[5]	שטח (בקמ"ר)	גמינות	בירה
ערים מחוזיות
	אולשטין Olsztyn	174,775	88
	אלבלונג Elbląg	122,568	80
מחוזות רגילים
	מחוז אולשטין powiat olsztyński	122,822	2,840	12	אולשטין
	מחוז אוסטרודה powiat ostródzki	106,536	1,765	9	אוסטרודה
	מחוז אילאווה powiat iławski	93,057	1,385	7	אילאווה
	מחוז אלק powiat ełcki	89,624	1,112	5	אלק
	מחוז שצ'יטנו powiat szczycieński	70,946	1,933	8	שצ'יטנו
	מחוז דז'לדובו powiat działdowski	66,364	953	6	דז'לדובו
	מחוז קנטשין powiat kętrzyński	65,253	1,213	6	קנטשין
	מחוז ברטושיצה powiat bartoszycki	60,021	1,309	6	ברטושיצה
	מחוז אלבלונג powiat elbląski	58,234	1,431	9	אלבלונג
	מחוז פיש powiat piski	57,689	1,776	4	פיש
	מחוז גיז'יצקו powiat giżycki	57,488	1,119	6	גיז'יצקו
	מחוז מרונגובו powiat mrągowski	51,031	1,065	5	מרונגובו
	מחוז נובה מיאסטו powiat nowomiejski	44,262	695	5	נובה מיאסטו
	מחוז ברנייבו powiat braniewski	42,569	1,205	7	ברנייבו
	מחוז לידזברק powiat lidzbarski	42,525	924	5	לידזברק ורמינסקי
	מחוז אולצקו powiat olecki	34,824	874	4	אולצקו
	מחוז נידז'יצה powiat nidzicki	33,803	961	4	נידז'יצה
	מחוז גולדאפ powiat gołdapski	27,401	772	3	גולדאפ
אין	מחוז ונגוז'בו powiat węgorzewski	23,686	693	3	ונגוז'בו