לושיצה
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| מחוז | לושיצה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 7,176 (2010) |
| קואורדינטות | 52°13′N 22°43′E / 52.217°N 22.717°E |
| http://www.losice.pl | |
לושיצה (בפולנית: Łosice (מידע • עזרה); ביידיש: לאָשיץ, לושיץ) היא עיירה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
לושיצה נזכרת לראשונה בשנת 1264 כיישוב שהתקיים עוד במאה ה-11. בשנת 1505 הוענקו ללושיצה זכויות עיר. באמצע במאה ה-17 כמעט שהוחרבה העיירה לחלוטין בידי גייסות האימפריה השוודית.
בחלוקת פולין נכללה העיירה בתחום שליטת אוסטריה, ובשנת 1815 נכללה בתחום פולין הקונגרסאית. בשנת 1867 ניטלו מלושיצה זכויותיה העירוניות, בעקבות מרד ינואר, אך אלה הושבו לה בהמשך.
יהודי לושיצה
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,900 יהודים, כשלושה רבעים מתושביה, והתקיימה בה פעילות של המפלגות היהודיות השונות. בשנת 1920 נערך ביהודי העיירה פוגרום.
בלושיצה הוקמה ישיבת "תורת יאיר" על ידי רבי יצחק אייזיק ריזנברג, שהיה לאחר מכן רבה האחרון של העיר.
בשואה
ב-12 בספטמבר 1939 נכבשה העיירה בידי הגרמנים, אך כעבור זמן קצר עברה לשליטת הצבא האדום. בעקבות הסכם ריבנטרופ-מולוטוב שבה העיירה לשליטה גרמנית, ואלו החלו במעשי שוד ורצח של יהודיה.
יודנרט שמונה בעיירה בתחילת שנת 1940, בראשות גרשון לוין, צווה לספק לגרמנים מאות עובדים יהודים לעבודות כפייה במחנות עבודה. בהמשך, הובאו לעיירה יהודים רבים מיישובי הסביבה. בדצמבר 1940 רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה, אליו הובאו יהודים נוספים, ואשר מעת לעת הוצאו בו יהודים להורג, ונדרשו בו תשלומי כופר מהיהודים. במאי 1942 הגיע מספר יושבי גטו לושיצה לכ-6,000 איש.
ב-22 באוגוסט 1942 פשטו על הגטו שבעיירה אנשי ס"ס ושוטרים אוקראינים, והצעידו את יושביו לשדליץ, תוך רצח כ-1,000 איש בדרך. כ-5,500 היהודים הנותרים הועמסו על קרונות משא, ושולחו למחנה ההשמדה טרבלינקה. כ-300 יהודים שהושארו בגטו לושיצה עבור איסוף רכוש המגורשים שולחו להשמדה ב-27 בנובמבר 1942.
קישורים חיצוניים
- ספר יזכור לקהילת לושיצה, בספריית העיר ניו יורק
- לושיצה (Łosice), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- לושיצה באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)