אוסטרולנקה
 | |
| בית העירייה באוסטרולנקה | |
| מדינה |
 פולין |
|---|---|
| פרובינציה |
 מזוביה |
| מחוז | אוסטרולנקה |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 52,792 (2014) |
| קואורדינטות | 53°4′N 21°34′E / 53.067°N 21.567°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| www.ostroleka.pl | |
אוסטרולנקה (בפולנית: Ostrołęka) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין, היושבת על נהר נרב, כ-120 ק"מ צפונית מזרחית לוורשה.
תולדות היישוב
הידיעות הראשונות על אוסטרולנקה הן מן המאה ה-14. היישוב היה אז בבעלותם של נסיכי מזוביה. בשנת 1373 העניק הנסיך ז'יימוביט השלישי לאוסטרולנקה מעמד של עיר. בשנת 1564 נשרפה העיר כליל, ושוקמה לאחר מכן בפקודת הנסיך יאנוש מאזובייצקי. לאחר חלוקת פולין בשנת 1772 נפלה העיר בחלקה של רוסיה, ונותרה כך עד מלחמת העולם הראשונה. גורם מרכזי בהתפתחות העיר היה גדודי הצבא הרוסי שחנו בה בקביעות, וכן תחנת הרכבת שבקרבתה. בהיותה סמוכה לגבול פרוסיה המזרחית, שימשה העיר כתחנת ביניים מסחרית בדרכי הובלת סחורות וייצואן. נהר נרב, העובר דרך העיר, שימש להשטת רפסודות טעונות עצים לדנציג.
בעת מלחמת העולם הראשונה ניזוקה העיר בשל קרבתה לחזית, ובעיקר נפגעה כתוצאה מפגיעות הארטילריה ומן הדליקות שפרצו בה. בשנת 1915 נכבשה העיר בידי יחידות הצבא הגרמני, ואלה החזיקו בה עד נסיגתן בשנת 1918. באוגוסט 1920 התנהל בה קרב במהלך המלחמה הפולנית-סובייטית.
יהודי אוסטרולנקה
קהילה יהודית עצמאית התקיימה בעיר רק לקראת סוף המאה ה-18. בשנת 1794 הוקצה ליהודים שטח לבית עלמין, והוקם בעיר בית כנסת מעץ. בשנת 1824 התגוררו בעיר 73 משפחות יהודיות, אשר עסקו במסחר ובמלאכה. לפי צו מיום 25 באפריל 1826 הוגבלו מגורי יהודים בעיר לרובע מיוחד בדרום-מזרח העיר. בשנת 1856 הוקם בעיר בית כנסת מפואר. ההגבלות על מגורי היהודים בעיר בוטלו לפי צווי הצאר בשנת 1862. הקהילה היהודית בעיר נהגה לספק אוכל כשר לחיילים היהודים ששירתו בחיל המצב הרוסי שחנה בעיר. מבין הרבנים ששירתו בקהילה ידוע בעיקר רבי יחיאל מיכל גולדשלאג, שכיהן בה עד שנת 1865. בשנים 1899 עד 1902 פעל בעיר רבי משה נחום ירושלימסקי, שהתפרסם בשל חיבוריו הרבים.
בדליקות שפרצו בעיר במהלך מלחמת העולם הראשונה נשרפו בית הכנסת, בית המדרש ובנייני ציבור יהודיים אחרים בעיר, ורבים מתושביה היהודים, לרבות רב הקהילה יעקב שלמה פיזמן, גורשו מזרחה. עם חידוש השלטון הפולני בעיר, סבלו יהודיה ממעשי התעללות מצד חיילי הצבא הכחול, תוך גזיזת זקנים ופיאות ואילוץ יהודים חרדים לרקוד לשעשוע החיילים הפולנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוקם בעיר בית הכנסת הגדול בה, ושוקמו מוסדות הקהילה בסיוע יוצאי הקהילה בארצות הברית, תוך הקמת תלמוד תורה ובית ספר מרשת בית יעקב. בעיר פעל סניף של אגודת ישראל, וכן סניף של הבונד. כמו כן, פעלו בעיר כל המפלגות הציוניות, וכן תנועות נוער ציוניות, ובהן השומר הצעיר, החלוץ הצעיר, דרור, השומר הדתי ובית"ר. בשנות העשרים הוקמו בעיר בתי ספר מרשת יבנה ומרשת תרבות, ונוסדו בה שתי ספריות ציבוריות יהודיות, וכן מועדוני ספורט יהודיים. בשנות השלושים סבלה הקהילה מהחרם הכלכלי הפולני על המסחר היהודי, וכן ממספר אירועי אלימות נגד תלמידים יהודים בבתי הספר הציבוריים.
בשואה
טרם מלחמת העולם השנייה התגוררו בעיר כ-4,300 יהודים, כשליש מסך תושביה. יחידות הצבא הגרמני נכנסו לעיר ב-10 בספטמבר 1939. מחשש לרדיפות, יצאו יהודים את העיר קודם הכיבוש. עם כניסת הגרמנים לעיר, החלו במעשי התעללות בתושביה היהודים, וציוו על יהודי העיר לנקות את הרחובות ואת בתי השימוש הציבוריים בה. בסוף ספטמבר העלו הגרמנים את בית הכנסת הגדול בעיר באש.
בראשית אוקטובר 1939, ביום שמחת תורה ת"ש, פרסמו השלטונות הגרמניים צו לפיו על היהודים לעזוב את העיר תוך 24 שעות. חלק גדול מיהודי העיר גורש מזרחה, לעבר השטח הסובייטי, ועד אביב 1941 התגוררו יהודי העיר בסלונים, בבריסק, בביאליסטוק, בלומז'ה, בשצ'וצ'ין ובערים אחרות. בין המגורשים היה רבה האחרון של קהילת העיר, הרב יצחק בורשטיין. יהודי הכפר גובורובו הועברו גם הם לאוסטורלנקה, ומאוחר יותר גורשו אף הם לברית המועצות.
גורלם של יהודי העיר היה כגורל יהודי הערים שבהן ישבו, ורובם המוחלט נספה בשואה, בין אם באתרי רצח מקומיים, ובין אם בגירושים לטרבלינקה ולאוושויץ.
לקריאה נוספת
- ד"ר נח קפלינסקי, "גיטו סלונים" השלב הסופי של השמדתו,(עמודים 336-342), מתוך "קשת בענן | קורות משפחה אחת", הוצאת תמוז, 1991.
קישורים חיצוניים
- ספר קהילת אוסטרולנקה באתר הזיכרון לקהילת אוסטרולנקה
- אוסטרולנקה במרכז מורשת יהדות פולין
- Ostroleka באתר השטעטל הווירטואלי (באנגלית)