שחיטה
שחיטה היא פעולה להריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם. הפעולה מתבצעת לרוב בבתי מטבחיים (משחטות) על ידי שוחטים וקצבים, בעזרת טכניקות שונות, התלויות בסוג בעל החיים, חוקי המדינה וההנחיות הדתיות.
חוקי שחיטה במדינות שונות
ברוב מדינות העולם חוקי השחיטה הם חלק מחוקים שונים להגנת הציבור מההיבט הבריאותי. החיה המיועדת לשחיטה חייבת להיות מגודלת בתנאים שונים בהתאם לתקנים שמחוברים על ידי ארגונים שונים ומעוגנים בחוקי המדינות השונות וכן חייבת לעבור בדיקות רפואיות תדירות כדי להימנע מהפצת מחלות. לרוב מופרדים החוקים המתייחסים לאופן גידול החיה מהחוקים המתייחסים לאופן שחיטתה. השחיטה חייבת להיעשות תחת תנאים מסוימים של היגיינה כדי למנוע העברת מחלות הדדית בין בשרו של בעל החיים הנשחט לבין עובדי המשחטה. במדינות שונות קיימים חוקים המתייחסים לשיטות השחיטה המותרות כדי למנוע סבל קיצוני וממושך של החיה הנשחטת. לרוב לא מדובר על שיטות ספציפיות אלא על סטנדרטים מסוימים שבהם חייבות לעמוד שיטות השחיטה המיושמות. הפיקוח במדינות שונות בדרך כלל נתון בידיו של רופא וטרינר מטעם שירותי הבריאות ו/או שירותי החקלאות של המדינה.
קיימת ביקורת על תעשיית הבשר במדינות שונות בעולם בשל היעדר פיקוח מספק לכאורה על תנאי הגידול של בעלי החיים המיועדים לשחיטה ועל התנאים ההיגייניים של השחיטה.
עצם שחיטת בעלי חיים, וכן הסבל הממושך שנטען כי הם חווים בשיטות שחיטה מסוימות[1], מעוררת התנגדות עזה בקבוצות שונות, בעיקר בקרב צמחונים וטבעונים.
ביהדות
ערך מורחב – שחיטה (הלכה)
כשרותו של בשר בהמה, חיה או עוף מותנה, בין היתר, בפעולת "שחיטה" כהלכתה. מקור מצוות השחיטה הוא בפסוק: "וזבחת מבקרך ומצאנך אשר נתן ה' לך כאשר ציוויתיך, ואכלת בשעריך" (דברים י"ב, כ"א). חמש הלכות השחיטה (ראו להלן) אינן כתובות בתורה ומקורן בתורה שבעל-פה.
השחיטה על פי ההלכה מבוצעת על ידי שיסוף צווארו של בעל החיים בסכין חדה וחלקה מפגימות הנקראת חלף. מן המובחר, שבפעולת השחיטה ייחתכו במלואם גם קנה וגם הוושט של הנשחט, אך השחיטה כשירה אם נחתך רובו של אחד מהם בעוף, ובבהמה ובחיה - רוב של שניהם. הקנה והוושט מכונים בהלכה "סימנים". לאחר השחיטה על השוחט לבדוק אם הקנה והוושט נחתכו כשיעור הנדרש, פעולה זו נקראת "בדיקת סימנים".
מטרת השחיטה ביהדות היא שבעלי החיים שיאכלו יעברו כמה שפחות סבל במותם[2], חיוב השחיטה הוא רק על בהמות חיות ועופות (כשרים) ולא על דגים.
באסלאם
- ערך מורחב – חלאל
השחיטה באסלאם מכונה ד'ביחה (בערבית: ذَبِيحَة). כל סוגי בעלי החיים, מלבד דגים ורוב החיים במים חייבים בשחיטה לפי החוק המוסלמי.
צורת השחיטה היא על ידי חיתוך עמוק ומהיר בסכין חדה בצוואר, את ורידי הצוואר ואת עורק הראש של שני הצדדים, תוך השארת חוט השדרה שלם.
פרטי השחיטה נובעים בעיקר מהסונה והחדית', ולא מהוראות מפורשות בקוראן.
השחיטה מבוצעת כדי לקיים את הציווי בקוראן: ”לא תאכלו, נבילות, דם, בשר חזיר, ואותו שנזכר עליו שמו של אחר מלבד א-ללה. המומת בחניקה, או על ידי מכה חזקה, או על ידי נפילה, או שניגח למוות, וטריפת חיה אלא אם כן תוכל לשחוט אותו, ואשר הוקרב על אבן [מזבח?], גם חלוקה על ידי גורל בחצים [אסורה], זהו חילול הקודש.” (סורת אלמאידה 5:3)
על פי הקוראן, אין חובה כי הבהמה תישחט על ידי מוסלמי, וגם יהודי או נוצרי ("עמי הספר") יכולים לשחוט אותה. לפיכך, רוב המוסלמים מקבלים בשר הכשר ליהודים כחלאל ("חוקי", מותר באכילה). בשנים האחרונות טענו חלק מחכמי ההלכה המוסלמים אשר הושפעו מן הסכסוך הישראלי-ערבי, כי קביעה זו אינה נכונה. הם ניסו למצוא פגמים בטכניקות שבהן משתמשים היהודים, וכן העלו חשש כי כסף שיינתן ליהודים יגיע לישראל בסופו של דבר. בכל זאת, מרבית חכמי ההלכה המוסלמים כיום רואים בשחיטת בעל חיים על ידי היהודים כבשר חלאל. לאחרונה אף פורסם פסק הלכה מוסלמי הממליץ למוסלמים בארצות הברית לקנות בשר כשר שנשחט על ידי יהודים. הסיבה לכך היא שחלק ניכר מחכמי ההלכה המוסלמים אינם מחשיבים כ"חלאל" בשר אשר נשחט על ידי נוצרים. לטענתם, הנוצרים מאמינים בשילוש ה"קדוש" ולכן אי אפשר להגדיר אותם כמונותאיסטים המאמינים בא-ל אחד, בעוד אמונת היהודים קרובה יותר לאסלאם.
בהודו
האמונות ההינדואיסטית, הבודהיסטית והגייניסטית מאמינות במניעת סבל. חלק מאמונה זו יצר את הג'טקה, שחיטה בהנף בודד של סכין, חרב או גרזן כך שהבהמה תחוש בסבל המינימלי האפשרי.
כמו כן, שחיטה או אכילה של בשר בקר נחשב לטאבו בחלקים רבים בהודו, עקב היות הפרה "קדושה" על פי דת הרוב, הינדואיזם.
סטטיסטיקות
| חיה | כמות (במיליוני ראשים) |
|---|---|
| תרנגולים | 58,110 |
| ברווזים | 2,817 |
| חזירים | 1,383 |
| תרנגולי הודו | 654 |
| אווזים ופניניתיים | 649 |
| כבשים | 517 |
| עיזים | 430 |
| בקר | 296 |
| ביזונים | 24 |
קישורים חיצוניים
- ראיון בתוכנית "לונדון את קירשנבאום" על החלטת הפרלמנט ההולנדי לאסור שחיטה כשרה
- הרב ישראל מאיר לוינגר, השחיטה וצער בעלי חיים, ירושלים תשס"ד, באתר דעת
- על תהליך השחיטה בבית המטבחיים בחולון
הערות שוליים
- ^ Pigs: Intelligent Animals Suffering on Farms and in Slaughterhouses, באתר PETA (באנגלית)
Animals feel the pain of religious slaughter, באתר New Scientist (באנגלית) - ^ ראה בהקדמת הספר, ובאריכות לאורך הספר, עדות נאמנה, ירושלים: בית המדרש גור אריה, תשל"ה, באתר היברובוקס
32716382שחיטה