שושנה בורוכוב
שושנה בורוכוב (9 בספטמבר 1912 – 18 בנובמבר 2004) הייתה בתו של דב בר בורוכוב, מאבות הציונות הסוציאליסטית. נודעה בשל כך שבמשך 11 שנים הייתה בת זוגו של תומאס ג'יימס וילקין, קצין הבולשת של משטרת המנדט בארץ ישראל שנורה ונהרג על ידי אנשי הלח"י בשנת 1944.
ילדותה
לרגל פעילותו הציונית נדד אביה של שושנה, דב בר בורוכוב, בין בירות אירופה. בין היתר השתתף בקונגרס הציוני השביעי שנערך בשנת 1905 בבזל. לפני נסיעתו לקונגרס נשא לאשה את ליובה, בת למשפחת רבנים שלמדה שפות באוניברסיטת מוסקבה. בתום הקונגרס המשיך בנדודיו בין רוסיה לבין הבירות השונות. בשנת 1909 הגיע לווינה ושהה בה עם אשתו ליובה עד לשנת 1914. בשנת 1912 נולדה להם שושנה בווינה.
בשנת 1914, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר בורוכוב עם אשתו ובתו לאיטליה ומשם הפליגו לארצות הברית, שבה התגוררו בניו יורק. עם פרוץ המהפכה ברוסיה ב-1917 חזר בורוכוב עם ליובה ושושנה לרוסיה. אחרי מהפכת אוקטובר, בדצמבר 1917, נפטר בורוכוב בקייב מדלקת ריאות, והוא בן שלושים ושש.
בארץ ישראל
בשנת 1925 עלתה ליובה, עם שני ילדיה, שושנה בת השלוש עשרה ודוד בן השמונה, לארץ ישראל והתגוררה עימם בדירה במעונות עובדים ברחוב דב הוז בתל אביב. לפרנסתה עבדה האם תחילה בהנהלה הציונית ולאחר מכן בוועד הפועל של ההסתדרות הכללית.
שושנה למדה בגימנסיה הרצליה וסיימה את לימודיה במחזור י"ח של הגימנסיה בקיץ 1930. מצבם הכלכלי של ליובה בורוכוב ושני ילדיה היה קשה, ושושנה, שרצתה להמשיך בלימודיה באוניברסיטה, נחלצה לעזרה וחיפשה מקום עבודה. בעזרתו של יצחק בן-צבי, יושב ראש הוועד הלאומי, השיגה שושנה עבודה כפקידה במרכז החקלאי. להשלמת הכנסתה נתנה שיעורים באנגלית לילדי השכנים וכתבה כתבות ורשימות בענייני נשים בעיתון "דבר". .
וילקין
האיש
תומאס ג'יימס וילקין נולד באנגליה בשנת 1909. הצטרף למשטרת המנדט הבריטי בארץ ישראל בשנת 1930. בתחילה עבר קורס שוטרים ולאחר מכן שירת מספר חודשים במשטרת בית לחם. במשך שמונה השנים שלאחר מכן שירת במשטרת יפו.
היכרותם – גרסת רם אורן
הסופר רם אורן תיאר בספרו "ימים אדומים" את סיפורם שלל וילקין ושושנה. ההיסטוריונית דניאלה רייך, שספרו של רם אורן התבסס בין היתר על מחקר שערכה על קשריהן של נשים יהודיות עם קצינים בריטים, סיפרה לאתר ynet: "המילה פיקציה יכולה להתפרש כמשהו מצוץ מן האצבע, ובמקרה הזה אני מעדיפה להתייחס לזה כאל פיתוח ספרותי. הקשרים בין שושנה בורוכוב לתומאס וילקין הם עובדה, אבל אנחנו לא יודעים למשל איך הם הכירו אז פה אפשרנו לעצמנו לדמיין. הפרטים המהותיים בספר מדויקים, אבל כל מה שקשור לאווירה ולזרימה סיפורית שלא מהותי להיסטוריה ולא משנה אותה, הוא חלק מכתיבה ספרותית."[1]
גרסתו של רם אורן בספרו על נסיבות ההיכרות היא כי לראשונה פגש וילקין את שושנה בורוכוב כאשר בסוף השבוע הראשון לשירותו ביפו יצא עם חבריו לסייר ברחובות תל אביב. הם נכנסו לבית הקפה "תרשיש" ששכן מול "קזינו גלי אביב", שושנה ישבה ליד שולחן עליו כתבה מאמר לעיתון "דבר". שושנה משכה את תשומת לבו והוא ניגש להתוודע אליה, אך היא דחתה אותו מעליה, כשנתיים לאחר מכן הוא נתקל בה שנית בפורים במרץ 1933 הוא ניגש אליה, הזכיר את פגישתם הקודמת, וניסה לקשור אתה שיחה, אך היא הגיבה בקרירות, לאחר מכן ניסה שוב והצליח לקשור עמה שיחה. כשנוכח שהאנגלית שלה מצוינת, שאל אותה אם תוכל ללמד אותו את השפה העברית בתשלום. שושנה השיבה כי תחשוב על כך ותודיע לו על החלטתה במכתב שתשלח אליו לפי כתובתו שימסור לה. כעבור ימים אחדים שיגרה אליו מכתב בו הודיעה לו על הסכמתה ללמדו עברית והזמינה אותו לביתה, כך החל הקשר ביניהם והם נישאו.
קצין בבולשת
לאחר מספר חודשי לימוד אצל שושנה הגיע וילקין לרמת שליטה טובה בעברית. הוא נהג לשבת בבתי קפה יחד עם יהודים ולאסוף כך מידע רב. וילקין נחשב במשטרה הבריטית כקצין מצטיין וקיבל שלושה עיטורי הצטיינות. בשנת 1938 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת הבריטית בתל אביב. כקצין בולשת השולט בעברית, נחשב וילקין כאויב מסוכן במיוחד של ארגוני המחתרת אשר העריכו את כישוריו וחששו ממנו. וילקין היה מעורב בחקירתם בעינויים של חברי האצ"ל והלח"י ובמעצר מטה האצ"ל בשנת 1939, והיה יד ימינו של קצין הבולשת ג'פרי מורטון, אשר ב־12 בפברואר 1942 רצח ביריית אקדח את מפקד הלח"י אברהם שטרן (יאיר).
בכל אותה עת הלכו והתהדקו קשריו עם שושנה. דבר הקשר ביניהם היה ידוע ברבים, ושושנה קיבלה על כך איומים בעל פה ובכתב. אחיה דוד לא ידע את נפשו, משום ששידר בשירות הקשר של ההגנה וחשש שווילקין יסגיר אותו. מנהל המרכז החקלאי דרש ממנה לנתק את קשריה עם וילקין, וכשסירבה, פיטר אותה מעבודתה. מקור פרנסתה היחיד נותר שיעורי האנגלית שנתנה לילדי השכנים.
הריגתו של וילקין
בשנת 1943 עבר וילקין לשרת במטה הבולשת בירושלים כאחראי על המחלקה היהודית. הוא התגורר במתחם הכנסייה האורתודוקסית הרומנית ברחוב שבטי ישראל בירושלים ובני הזוג לא הצליחו להיפגש תכופות כמקודם, אך אהבתם עמדה במבחן והם החליטו להינשא.
אנשי הלח"י המשיכו לעקוב אחרי וילקין בירושלים במטרה להורגו כנקמה על רצח יאיר. ב־29 בספטמבר 1944 הצליחו האורבים לירות בווילקין בלב ירושלים ליד הכנסייה הרומנית ולהורגו. את דבר מותו בישרו לשושנה רופא וקצין שהגיעו לביתה. לשמע הבשורה צנחה שושנה מתעלפת והרופא הזריק לה זריקת הרגעה.
שלטונות המנדט ערכו לוילקין הלוויה בבית הקברות הפרוטסטנטי בהר ציון בירושלים, בה השתתפו מאות אנשים מראשי הממשל והמשטרה ובהם המזכיר הראשי של ממשלת המנדט (שהיה השני לנציב העליון בהיררכיה המנדטורית) וכן מפקד משטרת המנדט ג'ון מורי ריימר-ג'ונס. בין ההולכים אחר ארונו הייתה גם שושנה, היא התבוננה בארון כשדמעות בעיניה, מפקד הבולשת ארתור פרדריק ג'יילס ניגש אליה, הביע השתתפות בצערה ונתן לה שרשרת כסף שנמצאה בין חפציו, והיא ענדה אותה על צווארה.
חייה לאחר מות וילקין
לאחר מותו של וילקין הגיעה לשושנה האבלה הזמנה ממפקד הבולשת ג'יילס לבוא ללשכתו לפגישה עמו, בפגישה הציע לה ג'יילס לנסוע לאנגליה להיפגש עם הוריו של וילקין, היא נעתרה לבקשה ומפקד הבולשת אירגן את נסיעתה, היא הגיעה לבית הוריו של וילקין בעיר אלדבורו (אנ'), שם פגשה את הוריו ואחותו של וילקין וסיפרה להם על הקשר שלה עם וילקין, אחותו של וילקין הציעה לה להישאר ולגור באלדבורו, אך היא דחתה את ההצעה ושבה לארץ ישראל.
בשנת 1945 נישאה שושנה לארתור שטראוס, יהודי שנולד בגרמניה בשנת 1901 ועלה לארץ ישראל בשנת 1935, שאותו הכירה בעת שנתנה לו שיעורים פרטיים בעברית, בשנת 1948 נולדה לבני הזג בת, שנישאה לשאול משעל, ונולדו להם שלושה ילדים. בשנת 1984 נפטר ארתור, ובשנות חייה האחרונות התגוררה שושנה בבית אבות בכרמיאל. בסוף שנת 2004 נפטרה שושנה ונקברה במטולה.
לקריאה נוספת
- רם אורן, ימים אדומים, הוצאת קשת, 2006.
- דן יהב, דמו בראשו: רציחות פוליטיות והוצאות להורג על ידי יהודים בתקופת היישוב, הוצאת המחבר, 2010.
- Nachman Ben-Yehuda, Political Assassinations by Jews, University of New York Press, 1992
- יהודה קורן, "אהובת הקצין האנגלי", דבר השבוע, 28 בנובמבר 1986.
קישורים חיצוניים
- תמונתה של שושנה בורוכוב על עטיפת הספר "ימים אדומים". באתר סימנייה.
- תום שגב, האנשים שחיו בארץ ישראל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2011
הערות שוליים
- ^ מרב יודילוביץ', ההיסטוריה הסודית, באתר ynet, 28 ביוני 2006
23467137שושנה בורוכוב