רם אורן
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה.
רם אורן (נולד ב-8 במרץ 1936) הוא סופר ישראלי, שספריו הם מהנמכרים ביותר בארץ, אי פעם ורובם אף תורגמו לשפות אחרות, בעיקר אנגלית וצרפתית. זכה בפרסים רבים והוא גם מו"ל מצליח, עיתונאי, ועורך.
אורן הוא עורך דין בהכשרתו וכיהן בשעתו בין השאר כיועץ המשפטי של ידיעות אחרונות.
קורות חיים
נולד בתל אביב וגדל בשכונת שפירא. אביו היה כורך ספרים והיה מביא הביתה למשפחתו לקריאה מדי סוף שבוע אחדים מהספרים שנמסרו לו לכריכה. כך נולדה אהבתו של אורן לספרות וכבר בגיל שמונה החליט שכשיהיה גדול יכתוב ספרים. אחדים מסיפוריו ושיריו פורסמו בעיתוני הילדים של התקופה. למרות זאת, בתחילת דרכו כבוגר, שני הספרים הראשונים שכתב נדחו על ידי כל ההוצאות לאור אליהן הוא שלח אותם והוא למד ולאחר מכן עבד, כעורך דין ועיתונאי. רק בגיל מתקדם יחסית החלו ספריו להתפרסם.
את הקריירה העיתונאית שלו החל כנער שליח בגיל 15 בעיתון "ידיעות אחרונות" וכמתלמדו של אלכסנדר זאובר, עורכו של "עיתון מיוחד". פנייתו לכיוון זה נבעה ממחשבה שכעובד בעיתון יוכל איכשהו להשתלב גם בכתיבה ובתחילת דרכו הוא אף הסכים לעבוד כשליח בחינם, כדי להשיג דריסת רגל בתחום. עבודתו העיתונאית הפכה עם הזמן לעבודה של ממש והוא אף הגיע בה להישגים, כולל עריכת מוספים חשובים בעיתון. הוא שילב אותה עם לימודי משפטים ועבודה כעורך דין, והיה במרוצת השנים ליועץ המשפטי של ידיעות אחרונות.
בשנת 1994, כשהיה בן 58 פרסם את ספרו הראשון "פיתוי" (הוצאת כתר). הספר לא הצליח בתחילה, ונחשב לכישלון מבחינת המכירות עד הופעתו בתוכנית הטלוויזיה של דן שילון, שהייתה אז תוכנית האירוח הפופולרית ביותר. גליה אלבין, שישבה אז במקרה לצדו במעגל המרואיינים, החליטה לעזור לסופר המתחיל וסיפרה שקראה את ספרו והיא מתעתדת להסריטו. הדברים לא היו נכונים והיא אף לא קראה אז את הספר, אך הדבר שימש כמנוף לקידומו של "פיתוי", שהפך לאחד מרבי-המכר הפופולריים ביותר בישראל אי פעם. ב-2002 הופק סרט קולנוע על פי הספר.
הצלחתו הספרותית, שלא לוותה בהצלחה כלכלית זהה בשל העובדה שהמוציאים לאור לקחו לעצמם חלק גדול מרווחי המכירות, הביאה אותו לייסוד הוצאת ספרים בשם "קשת הוצאה לאור". ההוצאה מפרסמת כיום בעיקר את ספריו של אורן אף כי גם של סופרים אחרים כשפרה הורן, עירית לינור, שלי יחימוביץ', יורם יובל וקובי אוז.
אורן מנסה לתת בספריו תמונה של תופעות שונות בשיח התרבותי הישראלי (לדוגמה: הנהייה אחרי המיסטיקה המזרחית באשראם). מרבית ספריו הם בז'אנר הספרות הבלשית, אך בשנת 2002 פרסם לראשונה רומן היסטורי - לטרון, עליו זכה בציון מיוחד מטעם ועדת פרס יצחק שדה לספרות צבאית[1]. בשנת 2018, במסגרת פרויקט 70 שנה למדינת ישראל, נבחר הספר לטרון על ידי משרד החינוך כאחד משלושת הספרים המומלצים בנושא מלחמות ישראל לגילאי התיכון[2]. בשנת 2004 פרסם ספר נוסף בסוגה זו - המטרה - תל אביב, העוסק בפלישת הצבא המצרי לישראל במלחמת העצמאות.
ב-2005 היה מעורב בהתמודדותה של קבוצת התקשורת "כאן" במכרז ערוץ 2. אורן שימש כראש חטיבת התוכן של הקבוצה. הקבוצה לא זכתה במכרז ופורקה ב-2007.
במשך השנים התבסס רם אורן כסופר ישראלי מצליח ביותר. כל ספריו זכו בפרסי ספר הזהב וספר הפלטינה. "פיתוי" ו"אות קין", שניים מספריו, הם מהספרים הנמכרים ביותר בישראל אי פעם.
חיים פרטיים
אורן מתגורר בתל אביב. נשוי לניצה מאז 1961, אב לשלושה וסב לנכדים.
ספריו
- פיתוי (כתר, 1994)
- משחק מכור (כתר, 1995)
- אות קין (קשת, 1996)
- לב (קשת, 1997)
- צל של ספק (קשת, 1997)
- אשראם (קשת, 1998)
- אש חיה (קשת, 1999)
- חווה ואדם (קשת, 2000)
- לטרון (קשת, 2002)
- התמכרות ועוד סיפורים (קשת, 2002)
- נסיכה אפריקנית (קשת, 2003)
- המטרה - תל אביב (קשת, 2004)
- היורשת (קשת, 2004)
- אחות קטנה (קשת, 2005)
- אהובי אויבי (קשת, 2006)
- ימים אדומים (קשת, 2006)
- רמטכ"ל (קשת, 2006)
- השבועה (קשת, 2007)
- כוח עליון (קשת, 2008)
- גרין קארד (קשת, 2008)
- מהתנ"ך באהבה (קשת, 2009)
- ילד אחד יותר מדי (קשת, 2010)
- סילביה: חייה ומותה של לוחמת ה"מוסד" (קשת, 2010)
- זהות כפולה (קשת, 2011)
- סודות גלויים (קשת, 2011)
- נפש הומיה (קשת, 2012)
- כבשה שחורה (קשת, 2012)
- הצעיף האדום (קשת, 2013)
- אמא (קשת, 2014)
- אהבה כואבת - חלק ראשון: שירי (קשת, 2015)
- אהבה כואבת - חלק שני: דני (קשת, 2015)
- אהבה כואבת - חלק שלישי: אמירה (קשת, 2015)
- בשידור חי (קשת, 2016)[3]
- הגירוש מן הארמון (קשת, 2017)
- עמק הסיליקון (קשת, 2018)
ביקורת
כתיבתו של רם אורן זכתה לביקורות מעורבות. המרכיב העיקרי של הביקורת השלילית מתחלק לשתי רמות: רמת התחקיר - נטען כי אורן חושף את קוראיו למקומות וקהלים לא מוכרים, אך בניגוד לצפוי אינו מעמיק בתחקיר על מושאי הכתיבה ומספק לקהל את אותם תיאורים סטריאוטיפיים שציפה לקבל. הרמה הספרותית - נטען כי אורן מרבה לעשות שימוש בקלישאות, ובפאתוס מוגזם. כמו גם בשילוב משלבי שפה שונים למשפט אחד.[4]
קישורים חיצוניים
- רם אורן, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- רם אורן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- רם אורן, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- רם אורן, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של רם אורן, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של רם אורן, באתר "סימניה"
רם אורן, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל- כרמית ספיר ויץ, רם אורן בקיא בחוקי הז'אנר, באתר nrg, 5 בדצמבר 2008
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הספר "שבועה" של רם אורן נכנס לרשימת מומלצי החודש של אמזון, באתר הארץ, 18 באוגוסט 2009
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, רם אורן השיק את הספר הדיגיטלי העברי הראשון, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2009
- חוה ליאון, סודות שגיליתי לרב מכר שלי, מגזין ארץ אחרת
- סופר החודש: רם אורן, באתר "עברית", יולי 2011
- נטע הלפרין, רם אורן לא מתרגש מהביקורת, באתר ישראל היום, 27 בספטמבר 2013
- שיר זיו, "הוריי אמרו לי, 'תהיה עורך דין, תהיה רופא, רק אל תהיה סופר'", באתר ישראל היום, 9 באפריל 2017
- ראיון עם רם אורן מתוך פוד-קאסט "S-Emek", תוכנית רדיו אינטרנטית של ישראלים המתגוררים בעמק הסיליקון
מכּתביו:
- שליחות חשאית, ישראל היום, 29 במרץ 2010
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים פרס הספרות הצבאית לשמעון נווה וחיים סבתו, באתר הארץ - ^ רשימות הספרים המומלצים העוסקים במלחמות ישראל באתר משרד החינוך
- ^
עלית קרפ, רם אורן מציג את גיבורותיו באופן מגוחך ומרושע, באתר הארץ, 6 באפריל 2016
- ^ רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית - דיוקן העברית הישראלית, עם עובד, 2001. מצוטט אצל: פאר פרידמן, על "אחות קטנה" מאת רם אורן, מעריב 13 במאי 2005. (גרסה אחרת של המאמר באתר "רשימות מקרופולוס").
25998652רם אורן