רבי מרדכי דוד לוין
רבי מרדכי דוד לוין | |
לידה |
1879 תרל"ט ליטא |
---|---|
פטירה |
18 בינואר 1967 (בגיל 88 בערך) ז' בשבט תשכ"ז ירושלים |
מקום קבורה | חלקת הרבנים בהר המנוחות - ירושלים, ישראל |
תאריך עלייה | תרס"ו, 1906 |
תחומי עיסוק | ראש ישיבת עץ חיים |
תפקידים נוספים | נשיא החברה קדישא בירושלים |
רבותיו | רבי רפאל שפירא, רבי שמעון שקופ |
חיבוריו | 'דרכי דוד' |
בת זוג | שיינה גיטל (שפירא) |
אב | רבי ברוך |
אם | לאה |
רבי מרדכי דוד לוין (ה'תרל"ט, 1879, ליטא – ז' בשבט ה'תשכ"ז, 18 בינואר 1967, ירושלים) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ומחבר סדרת ספרי "דרכי דוד" על הש"ס.
קורות חיים
נולד בברעזא שבליטא, ללאה ולרב ברוך לוין. בצעירותו גדל אצל סבו. למד בתלמוד תורה המקומי בעיירת הולדתו, ובהיותו בן 14 עבר ללמוד בישיבת לומז'ה, שם הוא התקרב לרב מלכיאל צבי טננבוים מחבר הספר "דברי מלכיאל". לאחר כשנתיים עבר ללמוד בסלובודקה, בישיבת "כנסת בית יצחק", שם למד כחמש שנים, לאחר מכן למד תקופה קצרה בבריסק ועבר לוולוז'ין, שם למד אצל הרב רפאל שפירא (לימים נישא לנינת אחיו). לאחר תקופת לימודו בוולוז'ין עבר הרב מרדכי דוד ללמוד במאלטש אצל הרב זלמן סנדר, שם הוא למד שלוש שנים, עד שנת ה'תרס"ג (1902-1903) כאשר נסגרה הישיבה. בסוף אותה שנה פתח הרב שמעון שקופ ישיבה במאלטש, וכשחיפש בחורים עילויים לפתוח איתם את הישיבה הוא פנה אל הרב מרדכי דוד במכתב, והוא נעתר, וכך נוצרה ביניהם ידידות עמוקה, שבאה לידי ביטוי בחילופי מכתבים תכופים בין השניים. בתקופת לימודו אצל הרב שקופ עלה אביו לירושלים, הרב מרדכי דוד נותר לבדו כשהוא מקדיש את זמנו ללימוד שיטת ההיגיון של הרב שקופ.
בסוף שנת ה'תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל, ובשנת תרס"ז (1906-1907) נכנס ללמוד בישיבת תורת חיים בירושלים, כשהוא נודע אז בכינוי "העילוי מברעזא".
בג' בחשוון ה'תרס"ח (1907) הוא נישא לשיינה גיטל (דור 27 לרש"י, דרך בתו הבכורה של רש"י יוכבד ודרך בנה הריב"ם), אחותו של הרב בן ציון שפירא ונכדתו של אב בית דין ירושלים הרב חיים יעקב שפירא.
לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת תורת חיים, שם למד בחברותא עם הרב יצחק מאלצאן מחבר ספר "שביתת השבת" שבו נכתבו הרבה מהערותיו של הרב לוין.
בראשות הישיבה
בשנת ה'תרע"ד (1914) עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הרב לוין נקרא לעמוד בראשות ישיבה קטנה שהוסיף הרב ד"ר משה אוירבך לתלמוד תורה שבניהולו, בפתח תקווה, תפקיד שמילא במשך ארבע שנים. בתקופה זו קיבל סמיכה מהרבנים הרב חיים ברלין והרב אריה לייב רשקס.
בשנת ה'תרע"ח הוא חזר לירושלים, ואז קיבל לידיו שורה ארוכה של הצעות משרה. לבסוף החליט לקבל את ההצעה שבצדה השכר הנמוך ביותר - ראשות ישיבת עץ חיים, שבה לימד כיובל שנים, עד יום פטירתו. התגורר בשכונת בתי הורודנא. נטמן בחלקת הרבנים בהר המנוחות.
הרב לוין היה נשיא החברה קדישא בירושלים.
חתניו היו הרב יעקב משה קורלנדסקי, מייסד ת"ת יבנה וישיבת תפארת צבי בירושלים, והרב משה פינקל, בנו של הרב אליעזר יהודה פינקל.
דרך לימודו הייתה העמקה בסוגיה. הרב מבריסק אמר כי "סברה שאמר ר' מרדכי דוד אינה ניתנת להיבטל על נקלה"[דרוש מקור].
ספריו
הותיר אחריו כתבי יד רבים. הספרים שהוצאו עד כה לאור הם: דרכי דוד - ג' כרכים
- כרך א' - מועד, יבמות
- כרך ב' - בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות
- כרך ג' - כתובות, נדרים, גיטין, קידושין
לקריאה נוספת
- נתן אנשין, "הדרכי דוד", בתוך: סיפורים ירושלמיים, חלק ה' עמ' 124-139, ירושלים תשנ"ז.
- דרכי דוד לדמותו והנהגותיו של..., ירושלים תשע"ז.
קישורים חיצוניים
35675791מרדכי דוד לוין