יצחק יעקב ילין
 | |
| תמונתו של יצחק יעקב ילין | |
| לידה | מאי 1885 |
|---|---|
| פטירה | אפריל 1964 (בגיל 78) |
| ענף מדעי | בלשנות |
| מקום מגורים | ישראל |
| הערות | ממקימיו ועורכו של העיתון היומי "מוריה" |
| תרומות עיקריות | |
| מחלוצי העתונות העברית בארץ, סופר, מורה ומחבר מספר ספרים ללימוד הדקדוק העברי | |
יצחק יעקב ילין (מאי 1885 – אפריל 1964) היה מחלוצי העיתונות העברית בארץ; ממקימיו ועורכו של העיתון היומי "מוריה", וכן עורך השבועונים "לפי שעה", "בענייני דיומא", ו"הד העם". איש חינוך שפעל להפצת השפה העברית ופרסם ספרי דקדוק. ממייסדי שכונת קריית משה במערב ירושלים.
תולדות חייו
נולד בירושלים, בעיר העתיקה, בכ"ז באייר תרמ"ה (1885) למשפחת מדקדקים מפורסמים. סבו, רבי שלום שכנא ילין, שנודע בכינויו "המגיה מסקידל", נחשב לאחד ממגיהי ספרי התורה המקובלים ביותר, ושמו נקשר עם הרישומים וההגהות של "כתר ארם צובה" של בן אשר. אביו, שנודע בכינויו "צבי הירש סופר", גם הוא היה מגיה וסופר סת"ם ידוע, ממייסדי שכונת "משכנות ישראל".
יצחק יעקב ילין נישא ללאה מרים, בתו של הרב משולם זלמן שפירא, בנו של הרב חיים יעקב שפירא, ראב"ד ירושלים. כבר בגיל 17 החל לפרסם עתון שבועי בשם "הציוני", בו קרא להפצת הרעיון הציוני ואימוצו על ידי היהדות החרדית (שהוא עצמו היה חלק ממנה). בעיתון זה, אשר הופץ בישיבות בירושלים, הטיף, בין היתר, לעשייה ציונית והצטרפות של בחורי ישיבות לשוק העבודה.
בשנת 1910 עם היווסדו של העיתון "מוריה" התמנה לעורכו הראשי ושימש בתפקיד זה במשך כל שנות הופעתו של העיתון. במהלך שנים אלו גם כתב חלק נכבד מאד ממאמרי העיתון. "מוריה" נסגר בתרע"ה, בימי מלחמת העולם הראשונה, בצו השלטונות הטורקיים, לאחר שילין לא קיים את הצו שאסר על העתונות לעסוק בעניינים מדיניים.
בין יתר העיתונים שהוציא לאור, ערך וכתב, היו "לפי שעה" ו"בענייני דיומא" שנדפסו במהלך מלחמת העולם הראשונה (לאחר סגירתו של מוריה) ואת השבועון "הד העם" שראה אור בשנים 1924 ו-1925. כמו כן, היה ילין חבר במערכת היומון "דאר היום" ובהמשך כתב בעתון "הארץ".
כל עזבונו העיתונאי והספרותי נתרם ל"יד יצחק בן-צבי" ונמצא שם כיום בפינה שהוקדשה לזכרו.
יצחק יעקב ילין היה שנים רבות גם מורה לעברית, לדקדוק ולחשבון בישיבת עץ חיים. הוא היה הראשון שהנהיג לימוד העברית בתלמודי תורה, תוך התנגדות מרה של חוגים חרדיים קיצוניים (עד אז למדו עברית בתרגום ליידיש). לזכותו חיבורם של שני ספרי דקדוק ללימוד העברית – ספר הניקוד (1921) וספר הפעלים (1930). ספרים אלו הופצו ושימשו יסוד ללימוד השפה העברית בתלמודי תורה וישיבות. כמו כן חיבר והוציא לאור ספר יסודי ורב-כמות על הדקדוק כיסוד בהלכה.
על כל אלה ופועליו הרבים האחרים למען ירושלים ואנשיה עוטר ב-"אות הראשונים" של העיר ירושלים.
יצחק יעקב ילין נפטר בא' באייר תשכ"ד בשכונת קריית משה, שהיה בין מקימיה. עד היום בית הכנסת שלה "אוהל יצחק" (בו שימש כחזן וגבאי ראשי) ושדרה בה נושאים את שמו.
מספריו
- אבותינו: פרקי היסטוריה והווי, הוצאת מוסד הרב קוק, 1966
- ספר האחוה, אגודת אחוה העולמית, ירושלים, 1947 (תש"ז)
- הדקדוק כיסוד בהלכה, מוסד הרב קוק, 1973
- הדקדוד העברי - הניקוד, דפוס הר"ש הלוי 1921
- הדקדוד העברי - הפעלים, דפוס י. אבקסיס 1930
לקריאה נוספת
- יוחאי רודיק ונאווה כהן ברוזובסקי (עורכים), קריית משה – תולדותיה של שכונה, הוצאת מוסד הרב קוק, 2008.
קישורים חיצוניים
- נח זבולוני,יצחק יעקב ילין - עתונאי מגיל 15 (לזכרו), פורסם: חרות | חרות - עמוד פנימי - 19/05/1964
- אתר "עתונות יהודית היסטורית" של הספרייה הלאומית/אוניברסיטת תל אביב - עיתון מוריה - מספר עוד על פועלו של ילין
- מרדכי אליאב, 'מוריה' - עיתון חרדי לוחם למען תקנת ירושלים, "קתדרה" לתולדות ארץ ישראל וישובה, טבת תשנ"ד, ינואר 1994, חוברת מספר 70. באתר סנונית