רבי שמעון לנגבורט
 | |
| לידה |
1888 ד' בניסן ה'תרמ"ח |
|---|---|
| פטירה |
1983 (בגיל 95 בערך) י"ג באייר ה'תשמ"ג בני ברק |
| השתייכות | ישיבת וולוז'ין |
| רבותיו | רבי רפאל שפירא, רבי יעקב שפירא, רבי אלחנן וסרמן ורבי יהודה לייב חסמן |
| תלמידיו | רבי מיכל יהודה ליפקוביץ |
| חותן | רבי יעקב שפירא |
רבי שמעון לנגבורט (ד' בניסן ה'תרמ"ח, 1888 - י"ג באייר ה'תשמ"ג, 1983) היה ראש ישיבת גאוני וולוז'ין בתל אביב ובבני ברק ונשיא ישיבת גאון יעקב.
ביוגרפיה
נולד בביאליסטוק שבפולין, לרבי אריה ובילא. למד בישיבת וולוז'ין אצל רבי רפאל שפירא[1] ובנו רבי יעקב שפירא. כמו כן למד בישיבות ליטא במשך תקופות קצרות אצל ראשי הישיבות: רבי שמעון שקופ, רבי נפתלי טרופ ורבי אלחנן וסרמן, ובישיבת סטוצ'ין אצל רבי יהודה לייב חסמן[2].
נישא לבת רבו רבי יעקב שפירא, ועזר לחותנו בניהול הישיבה[3].
עלה לארץ ישראל בשנת ה'ת"ש לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה[4] ופתח את ישיבת גאוני וולוז'ין בתל אביב, בעזרתם של הרב מאיר בר-אילן והנדיב יעקב גזונדהייט[5]. לאחר מכן הקים בניין לכולל וישיבת וולוז'ין בבני ברק[דרושה הבהרה][6][7].
בהקמת ישיבת גאון יעקב תרם חלק מהבניין לישיבה. בתמורה קרא הרב שטינמן את שם הישיבה "גאון יעקב" על שם חמיו רבי יעקב שפירא. הוא מונה לנשיא הישיבה והיה מוסר "שיעור פתיחה" בכל תחילת זמן בישיבה[8].
בסוף ימיו היה עיוור ולמד בעל פה בדייקנות[9]. נפטר בי"ג באייר ה'תשמ"ג ללא צאצאים. בהלוויתו השתתפו גדולי ישראל ביניהם הרב שך ורבי חיים קנייבסקי, ונשאו הספדים הרב וואזנר, רבי משה שפירא ועוד. כיוון שלא הניח צאצאים, אמר עליו הרב שטינמן קדיש.
דברי תורתו נכתבו בספר זכרון "קובץ שיעורי תורה" שיצא לזכרו ביום היארצייט הראשון. הקובץ מכיל גם דברי הספד מרבי מיכל יהודה ליפקוביץ[10].
ספרי רבי אלחנן וסרמן: "קובץ שמועות" ו"קובץ ביאורים" מכילים שיעורים מכתביו של רבי שמעון.
תלמידיו
לקריאה נוספת
- ט"ו סיון, רבי שמעון לנגבורט, שערים תשמ"ג, באתר אוצר החכמה
- הגאון רבי שמעון לנגבורט, דגלנו שכט, באתר אוצר החכמה
- מאיר וונדר, עיניך רואות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- ספר זכרון, שעורי תורה, באתר אוצר החכמה
קישורים חיצוניים
- רבי שמעון לנגבורט-באתר MyHeritage
- מכתב מרבי שמעון לנגבורט בשם חמיו רבי יעקב שפירא - באתר המכירות בידספיריט
הערות שוליים
- ^ חתנו של הנצי"ב מוולוז'ין
- ^ יתד נאמן, מוסף שבת קודש תשס"א 05 - לך לך, לך לך, באתר אוצר החכמה
- ^ תולדות בית ה' בוולאז'ין, בתוך "הגדה של פסח וולאז'ין", ירושלים תש"ס, עמ' 153
- ^ תיק עלייתו לארץ
- ^ ספר קהילה יהדות ליטא - א, הוצאת עם הספר, תל אביב תש"ך, עמ' 208
- ^ בעצת החזון איש
- ^ הבניין משמש היום את ישיבת גאון יעקב
- ^ אוסף גליונות 106 מסעי תשע"ט, עמ' 59
- ^ משה קארפ (עורך), תמורה דו שבועות ליהדות, עולם, חברה, בני ברק תשמ"ו, גליון 68, עמ' 10
- ^ שהיה תלמידו מוולוז'ין בליטא
- ^ הרב שלמה מחפוד ביוגרפיה וקורות חייו באתר דרשו