רמב"ן סוף בא

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.

רמב"ן סוף בא הוא הקטע האחרון בדברי הרמב"ן בפירושו על התורה בסוף פרשת בא (שמות י"ג ט"ז). קטע זה הוא אחד ה'רמב"ןים' המפורסמים והוא מהווה אבן יסוד בלימודי האמונה היהודית. בתנועת המוסר ובחסידות הרבו ללמוד את דברי הרמב"ן הללו.

רבי אליהו לאפיאן היה אומר שראוי ללמוד את דברי הרמב"ן הללו פעם אחת בחודש[1].

בחסידות קרלין רואים בדברי הרמב"ן הללו יסוד למנהגם להתפלל בקול רם.

מקור

ועתה אומר לך כלל בטעם מצות רבות הנה מעת היות ע"ג בעולם מימי אנוש החלו הדעות להשתבש באמונה מהם כופרים בעיקר ואומרים כי העולם קדמון כחשו בה' ויאמרו לא הוא ומהם מכחישים בידיעתו הפרטית ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון (תהלים עג יא) ומהם שיודו בידיעה ומכחישים בהשגחה ויעשו אדם כדגי הים שלא ישגיח האל בהם ואין עמהם עונש או שכר יאמרו עזב ה' את הארץ וכאשר ירצה האלהים בעדה או ביחיד ויעשה עמהם מופת בשנוי מנהגו של עולם וטבעו יתברר לכל בטול הדעות האלה כלם כי המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו ויודע ומשגיח ויכול וכאשר יהיה המופת ההוא נגזר תחלה מפי נביא יתברר ממנו עוד אמתת הנבואה כי ידבר האלהים את האדם ויגלה סודו אל עבדיו הנביאים ותתקיים עם זה התורה כלה ולכן יאמר הכתוב במופתים למען תדע כי אני ה' בקרב הארץ (לעיל ח יח) להורות על ההשגחה כי לא עזב אותה למקרים כדעתם ואמר (שם ט כט) למען תדע כי לה' הארץ להורות על החידוש כי הם שלו שבראם מאין ואמר (שם ט יד) בעבור תדע כי אין כמוני בכל הארץ להורות על היכולת שהוא שליט בכל אין מעכב בידו כי בכל זה היו המצריים מכחישים או מסתפקים אם כן האותות והמופתים הגדולים עדים נאמנים באמונת הבורא ובתורה כלה ובעבור כי הקב"ה לא יעשה אות ומופת בכל דור לעיני כל רשע או כופר יצוה אותנו שנעשה תמיד זכרון ואות לאשר ראו עינינו ונעתיק הדבר אל בנינו ובניהם לבניהם ובניהם לדור אחרון והחמיר מאד בענין הזה כמו שחייב כרת באכילת חמץ (לעיל יב טו) ובעזיבת הפסח (במדבר ט יג) והצריך שנכתוב כל מה שנראה אלינו באותות ובמופתים על ידינו ועל בין עינינו ולכתוב אותו עוד על פתחי הבתים במזוזות ושנזכיר זה בפינו בבקר ובערב כמו שאמרו (ברכות כא) אמת ויציב דאורייתא ממה שכתוב (דברים טז ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ושנעשה סכה בכל שנה וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים והכל להיות לנו בכל הדורות עדות במופתים שלא ישתכחו ולא יהיה פתחון פה לכופר להכחיש אמונת האלהים כי הקונה מזוזה בזוז אחד וקבעה בפתחו ונתכוון בענינה כבר הודה בחדוש העולם ובידיעת הבורא והשגחתו וגם בנבואה והאמין בכל פנות התורה מלבד שהודה שחסד הבורא גדול מאד על עושי רצונו שהוציאנו מאותו עבדות לחירות וכבוד גדול לזכות אבותיהם החפצים ביראת שמו ולפיכך אמרו (אבות פ"ב מ"א) הוי זהיר במצוה קלה כבחמורה שכולן חמודות וחביבות מאד שבכל שעה אדם מודה בהן לאלהיו וכוונת כל המצות שנאמין באלהינו ונודה אליו שהוא בראנו והיא כוונת היצירה שאין לנו טעם אחר ביצירה הראשונה ואין אל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלהיו שבראו וכוונת רוממות הקול בתפלות וכוונת בתי הכנסיות וזכות תפלת הרבים זהו שיהיה לבני אדם מקום יתקבצו ויודו לאל שבראם והמציאם ויפרסמו זה ויאמרו לפניו בריותיך אנחנו וזו כוונתם במה שאמרו ז"ל בירושלמי (תענית פ"ב ה"א) ויקראו אל אלהים בחזקה (יונה ג ח) מכאן אתה למד שתפלה צריכה קול חציפא נצח לבישה (עי' ספר הערוך ערך חצף) ומן הנסים הגדולים המפורסמים אדם מודה בנסים הנסתרים שהם יסוד התורה כלה שאין לאדם חלק בתורת משה רבינו עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכלם נסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם בין ברבים בין ביחיד אלא אם יעשה המצות יצליחנו שכרו ואם יעבור עליהם יכריתנו ענשו הכל בגזרת עליון כאשר הזכרתי כבר (בראשית יז, א) (ולעיל ו ב) ויתפרסמו הנסים הנסתרים בענין הרבים כאשר יבא ביעודי התורה בענין הברכות והקללות כמו שאמר הכתוב (דברים כט, יג) ואמרו כל הגוים על מה עשה ה' ככה לארץ הזאת ואמרו על אשר עזבו את ברית ה' אלהי אבותם שיתפרסם הדבר לכל האומות שהוא מאת ה' בעונשם ואמר בקיום וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך

תוכן הדברים

תקציר

קיימים שלשה סוגים של כופרים, סוג אחד אינו מאמין שה' בורא ומקיים את העולם, סוג שני מאמין בקיומו של ה', אך כופר בכך שהוא יודע מה קורה בעולם הזה, סוג שלישי מאמין שה' גם יודע אך אינו משגיח על המתרחש בעולם. כאשר הקדוש ברוך הוא עושה נס לעיני אנשים רבים, מתבטלת דעת הכופרים ומוכחת האמונה בה' בידיעתו ובהשגחתו. אך כיון שאין רצונו של ה' לעשות נס לכל אדם בכל דור, לכן הוא מצווה אותנו לזכור את הניסים שעשה עמנו ולהעבירם לדורות הבאים, באמצעות מצוות שונות שאנו מקיימים. וכאשר אנו מתבוננים במצוות ומאמינים שה' עשה לנו את הניסים הגדולים והגלויים אנו מחיובים להבין שכל מה שקורה בעולם הוא נס שעושה עמנו הקדוש ברוך הוא בכל רגע ואינו מקרה או טבע.

שלשת הכופרים

החל מלידת אנוש בשנת רל"ה החלו אנשים לכפור בה'. והתחלקו הכופרים לשלש כתות:

  • כת ראשונה - כופרים בחידוש - הם כופרים ואינם מאמינים כלל שה' ברא את העולם ומחדש אותו בכל רגע ורגע, אלא מאמינים שהעולם נוצר ומתקיים מאליו.
  • כת שנייה - כופרים בידיעה - הם מאמינים שה' ברא את העולם אך לא יתכן לומר שה'שהוא עליון וכל יכול יעשה רע או שלא ימנע מהרע להגיע, ולכן הם מעדיפים להאמין שהקדוש ברוך הוא אינו יודע כלל מה קורה בעולם הזה[2].
  • כת שלישית - כופרים בהשגחה - הם מאמינים שלא ניתן לומר על הקדושברוך הוא שאינו יודע, ועל כרחך שאינו משגיח בבריות השפלות שזה אינו לפי כבודו[3], ומוכרח שבני האדם הם כמו בעלי החיים שאין עליהם השגחה פרטית אלא נתונים לטבע.

הוכחת המופתים

כאשר הקדוש ברוך הוא רוצה להוכיח בעולם לאותם כופרים את טעותם, הוא עושה מופת (נס) ומשנה את הטבע, בזה מוכח לכולם: א. שיש ה' שמחדש בכל רגע את העולם. ב. שהוא יודע מה שקורה בעולם. ג. שהוא משגיח על מה שקורה בעולם. ד. שהוא יכול לשנות את הטבע כרצונו.

כאשר לפני אותו מופת עמד הנביא והצהיר על המופת שעתיד לבא, בזה מוכח גם: ה. הנבואה אמת וה' מדבר עם הנביאים ואם כן משה אמת ותורתו אמת.

רבי יחזקאל לווינשטיין מדייק שאדם שהוא בריא ברוחו מספיק לו מופת אחד ואינו צריך מופתים רבים[4].

טעמי המצוות

מהלך הדורות

חובת האמונה

תוספות והרחבה

  • בתורת המוסר מפורסם סיפור על רבי ישראל מסלנט שמטרתו להמחיש את הנהגת ה' שאינו עושה נס ומופת לכל כופר, אלא עשה כן פעם אחת וכתבהכל בתורה:

מסופר על רבי ישראל מסלנט שהגיע להתאכסן באכסניתו הקבועה וראה את בעל הבית שירד ברמתו ברוחנית, לשאלת רבי ישראל השיב האכסנאי שהתארח בביתו יהודי כופר שערער לו את יסודות האמונה ואמר לו, אם אכן קרו לאבותינו ניסים במצרים, כעת אוכל דבר איסור ונראה האם אענש עליו או לא, ואותו כופר אכל דבר אסור ולא קרה לו כלום. רבי ישראל התעלם ממנו והמתין לשעת כושר. ואכן לאחר זמן נכנסה ביתו של האכסנאי וסיפרה לאביה שסיימה את לימודיה בבית הספר למוסיקה וקיבלה על כך תעודה. רבי ישראל ניצל את ההזדמנות, ניגש אליה וביקש ממנה שתשמיע בפניו קטע מוסיקלי לבדוק האם אכן כישוריה מיוחדים. הבת מיאנה להציג בפני רבי ישראל את יכולותיה בטענה שאינה צרכיה להיבחן בפני כל מאן דבעי האב האכסנאי הצטרף לדבריה ואמר לרבי ישראל כי לשם כך ישנה תעודה, להוכיח שהבת מוכשרת בתחומה. מיד השיב רבי ישראל ואמר לו, כך הקדוש ברוך הוא אינו צריך להוכיח את היותו ידיעתו והשגחתו בפני כל כופר, ודי במה שעשה לנו ניסים בצאתנו ממצרים ועל כך ניתנה תעודה והיא התורה, ומחוייבים אנו להאמין בתורה ובנותנה[5].

  • סיפור הממחיש את החיוב הנובע על ידי האמונה בניסי יציאת מצרים:

מספר הרב ראובן אלבז על אחד הקיבוצים, שם החליט מישהו להניח בתיבות הדואר של התושבים דף שמודפס בו קריאת שמע, ראשי הקיבוץ שנודע להן ה'אסון' הקימו מיד ועדה שתחקור מי הוא זה ששם את הדפים ומה הן כוונותיו וכדו', ומבאר הרב אלבז מדוע נחרדו כל כך ראשי הקיבוץ מדף זה מה שלא קרה בחלוקת דפים אחרים ככל שיהיו, משום שבדף זה כתובה קריאת שמע שעל ידי קריאתה אנו מחוייבים להאמין בניסי ה' ביציאת מצרים ובנתינת התורה, אמונה זו מחייבת שינוי אוחר חיים, וזאת לא רצו ראשי הקיבוץ[6].

שיר

גלעד פוטולסקי הלחין לחן למילות הרמב"ן הללו וביצע את השיר יחד עם תזמורת שלהבת באלבום הנשמה לך 3. השיר נקרא אין בהם טבע ומנהגו של עולם - הכל בגזירת עליון. השיר בוצע גם בקליפ.

קישורים חיצוניים

לקריאה נוספת

  • אור יחזקאל (לרבי יחזקאל לווינשטיין) אמונה - עמודים ל"ח, נ"ה, ס"ב, ע"ד, ק"א, ק"ז, קי"ד, קכ"ו, קנ"ב, קנ"ז, קפ"ד, רמ"ט, רע"א, רע"ח, רפ"ג.

הערות שוליים

  1. לעבדך באמת על התורה (רבי דב יפה), שמות עמ' רי"ג
  2. על פי דברי הרמב"ן בהקדמתו לפירושו על ספר איוב, כתבי רמב"ן ח"א עמ' יט
  3. על פי דברי הרמב"ן בהקדמתו לפירושו על ספר איוב, כתבי רמב"ן ח"א עמ' יט
  4. אור יחזקאל אמונה - עמ' ל"ח
  5. לעבדך באמת על התורה (רבי דב יפה), שמות עמ' ר"י-רי"א, ומתוק האור (הרב שלמה לווינשטיין) שמות ח"א עמ' תרי"ח-תר"כ
  6. קובץ האור לחיים, פרשת בא תשע"ט, מדור פרשה למעשה, עמ' 11