ריצ'רד באסט
 | |||||
| ריצ'רד באסט | |||||
| לידה | מחוז ססיל, פרובינציית מרילנד, אמריקה הבריטית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | מחוז ססיל, מרילנד, ארצות הברית | ||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות וילמינגטון וברנדיויין, וילמינגטון, ארצות הברית | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
| |||||
ריצ'רד באסט (באנגלית: Richard Bassett; ) היה פוליטיקאי ועורך דין אמריקאי, מחזיק עבדים ולאחר מכן תומך בביטול העבדות, ותיק מלחמת העצמאות של ארצות הברית, מהחותמים על חוקת ארצות הברית, ואחד מהאבות המייסדים של ארצות הברית. הוא כיהן כסנאטור מטעם דלאוור, כנשיא בית המשפט לפניות רגילות של דלאוור, כמושל דלאוור, וכשופט פדרלי בסבב השלישי.
ביוגרפיה
ריצ'רד באסט נולד במחוז ססיל שבפרובינציית מרילנד. הוא למד משפטים בקריאה עצמית, התקבל ללשכת עורכי הדין ועסק במקצוע במושבת דלאוור. באסט התרכז בעיסוק בחקלאות וכן במטרות דתיות ובמטרות צדקה, ועד מהרה יצר לעצמו שם בקרב החברה הגבוהה המקומית וקנה לעצמו מוניטין בשל הכנסת האורחים שלו ונדבנותו.[1] היה נציג לוועידות החוקה של דלאוור ב-1776 וב-1792. היה חבר בוועדת הביטחון של דלאוור בדובר בשנים 1776–1786. שירת במיליציה המדינתית של דלאוור כקפטן בפלוגה של רגימנט הפרשים הקלים של דובר בשנים 1777–1781. היה חבר במועצה המחוקקת של דלאוור (כיום הסנאט של דלאוור) ב-1782. היה חבר בית הנבחרים של דלאוור ב-1786. היה נציג לועידת החוקה של ארצות הברית ב-1787 ונמנה עם חותמי חוקת ארצות הברית. היה נציג בוועידה בדלאוור לאשרור החוקה. בשנים 1787–1789 עסק באסט בעריכת דין במגזר הפרטי בוילמינגטון.
באסט נבחר לסנאט של ארצות הברית וכיהן בו מ-4 במרץ 1789 ועד 3 במרץ 1793, בתחילה מטעם מפלגת מתנגדי הממשל (Anti-Administration party), ולאחר מכן מטעם המפלגה הפדרליסטית. בשל היותו ראשון בסדר האלף-בית ברשימת עשרים הסנאטורים שהחלו את תקופת כהונתו הראשונה במרץ 1789, הוא היה ראשון הסנאטורים שהושבע לכהונתו.[2] בשנים 1793–1799 כיהן באסט כנשיא בית המשפט לפניות רגילות של דלאוור. לאחר מכן ועד 1801 הוא כיהן כמושל דלאוור ה-13.
ב-18 בפברואר 1801 מונה באסט על ידי הנשיא ג'ון אדמס כשופט פדרלי בבית המשפט בסבב השלישי. ב-20 בפברואר אושר המינוי על ידי הסנאט של ארצות הברית, ובאותו יום הוא החל לכהן על כס השיפוט. כהונתו הסתיימה ב-1 ביולי 1802 עקב פירוקו של בית המשפט.
לאחר תום כהונתו הציבורית היה באסט לבעל מטעים במחוז ססיל במרילנד. בעת שכבעל חווה הוא החזיק בעבדים, לאחר שהמיר את אמונתו הדתית למתודיזם בשנות ה-80 של המאה ה-18, הוא שחרר את כל עבדיו ופתח במערכה לביטול העבדות בדלאוור.[3]
מותו
ריצ'רד באסט נפטר ב-15 בספטמבר 1815 באחוזתו, בוהמיה מנור, שבמחוז ססיל. בתחילה הוא נטמן במחוז ססיל, וב-1865 הוא נקבר מחדש בבית הקברות וילמינגטון וברנדיויין שבווילמינגטון.
באסט היה סבם של ריצ'רד ה. בייארד וג'יימס א. בייארד, שניהם סנאטורים מטעם דלאוור. על שמו קרוי רחוב במדיסון, ויסקונסין.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, pp. 212-213.
קישורים חיצוניים
- ריצ'רד באסט באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ריצ'רד באסט באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- ריצ'רד באסט במדריך הביוגרפי של השופטים הפדרליים (באנגלית)
- ביוגרפיה של ריצ'רד באסט באתר המרכז להיסטוריה צבאית של צבא ארצות הברית (באנגלית)
- ריצ'רד באסט באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- ריצ'רד באסט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Wright Jr., Robert K.; MacGregor Jr., Morris J. (1987). "Richard Bassett". Soldier-Statesmen of the Constitution. Washington D.C.: United States Army Center of Military History. CMH Pub 71-25.
- ^ "Senators of the United States 1789-present A chronological list of senators since the First Congress in 1789" (PDF). United States Senate.
- ^ "Congress slaveowners", The Washington Post, January 19, 2022
38160354ריצ'רד באסט