וולטר בייקון
| |||||||
| לידה | ניו קאסל, דלאוור, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | וילמינגטון, דלאוור, ארצות הברית | ||||||
| שם מלא | וולטר וולפקיל בייקון | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של הכנסייה הפרסביטריאנית, אודסה, דלאוור, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
וולטר וולפקיל בייקון (באנגלית: Walter Wolfkiel Bacon; ) היה רואה חשבון ופוליטיקאי מדלאוור, איש המפלגה הרפובליקנית, שכיהן כראש עיריית וילמינגטון בשנים 1936–1941, וכמושל דלאוור ה-60 בשנים 1941–1949. הוא האדם היחידי שנבחר לשתי המשרות.
ראשית חייו
וולטר בייקון נולד בעיר ניו קאסל שבדלאוור, כבנם של ג'ון ג. ומרגרט פוסטר בייקון. בגיל שמונה הוא החל לעבוד בחלוקת עיתונים, סיים את לימודיו בבית הספר התיכון שבעירו, ולמד בביקום קולג' שבווילמינגטון. ב-1906 הוא נשא לאישה את מייבל ה. מקדניאל, ולשניים לא נולדו ילדים.
בייקון היה רואה חשבון בחברת U.S. Steel בצ'סטר ובפילדלפיה, פנסילבניה, ולאחר מכן בתאגיד ריפאונו. עם רכישת התאגיד על ידי חברת דופונט, הוא עבר לעבוד בחטיבה של ג'נרל מוטורס במישיגן, שם הוא היה הגזבר של ביואיק בשנים 1918–1930. לאחר שפרש פרישה מוקדמת, הוא שב לווילמינגטון, ונכנס לפוליטיקה. הוא החל כאיש הוועדה של המפלגה הרפובליקנית, ונבחר לשלוש תקופות כהונה כראש עיריית וילמינגטון, תפקיד בו הוא כיהן בשנים 1936–1941.
מושל דלאוור
ב-1940 התמודד בייקון על משרת מושל דלאוור. הוא הביס את מועמד המפלגה הדמוקרטית ג'וזאיה מרוול הבן, והיה הרפובליקני היחידי שנבחר למשרת בממשל המדינה באותה שנה. ב-1944 הוא נבחר לתקופת כהונה שנייה לאחר שהביס את מועמד הדמוקרטים אייזק מק'קאלם.
תקופת כהונתו של בייקון כמושל עמדה בעיקר בסימן אירועי מלחמת העולם השנייה והשנים שאחריה. 33,000 אזרחי דלאוור לחמו בשורות הכוחות המזוינים של ארצות הברית, וכמעט 800 נפלו בקרבות. שניים מהם עוטרו במדליית הכבוד: סמל ויליאם ל. נלסון ממידלטאון, וסמל ג'יימס פ. קונור מווילמינגטון. בסיסי האוויר בניו קאסל ובדובר נלקחו על ידי צבא ארצות הברית והיו לנקודות מרכזיות לכניסתם בחזרה לארצות הברית לחיילים ששבו מהחזית עם תום המלחמה. פורט דו פונט בדלאוור סיטי ופורט מילס בכף הנלופן היו למתקנים צבאיים מרכזיים שהגנו על נתיבי הספנות בנהר דלאוור. צוללות גרמניות הטרידו ללא הפסקה את קו החוף, ובשל העובדה שדלקים ומוצרי צריכה אחרים הועברו בעיקר בדרך הים, ההטבעות הרבות גרמו להם להפוך ליקרי המציאות. שני דברים שלא חסרו היו ירקות ועופות לבשר. שטחי החקלאות של דלאוור נודעו בכינוי "גני הניצחון", בהם הופקו ירקות בכל רחבי המדינה, ועסקי העופות במחוז סאסקס שגשגו. למעשה, הפיקוח הפדרלי על המחירים יצר שוק שחור לסחר בעופות שהוביל את הצבא לחסום בסופו של דבר את חצי-האי דלמרווה ולהחרים עופות כדי להבטיח אספקה מתאימה לכוחות הלוחמים.
על אף כל זאת, בייקון ניהל בהתמדה את ממשלת המדינה. הוא זכה למוניטין כמושל המדינה הראשון שעבד באופן סדיר שמונה וחצי שעות ביום. הוא ניהל תקציב של כ-13 מיליון דולר, ולא היה דבר שגרם לו להיות גאה יותר מאשר העובדה שייתרת המזומנים בקופת המדינה הוכפלה במהלך תקופת כהונתו. שינויים חברתיים אתגרו בהדרגה את החוקים המיושנים של המדינה. כאשר הביעה האספה הכללית של דלאוור אי-רצון לשנות את החוקים, הורה התובע הכללי של המדינה, ג'יימס ר. מופורד, על מעצרם של כ-500 איש ברחבי המדינה על עבירות שונות של הפרת יום המנוחה. לאחר ששמות העצורים החלו להופיע על דפי העיתונות, החלו החוקים להשתנות.
מותו
וולטר בייקון נפטר בווילמינגטון ב-18 במרץ 1962. הוא נטמן בבית הקברות של הכנסייה הפרסביטריאנית שבעיר אודסה שבדלאוור. לאחר מלחמת העולם השנייה, הועברו מתקני ממשלת ארצות הברית בפורט דו פונט, ליד דלאוור סיטי, לרשות ממשלת דלאוור, והיו למרכז בריאות ממשלתי, שנקרא על שמו של בייקון.
לקריאה נוספת
- Sobel, Robert, and John Raimo, eds. Biographical Directory of the Governors of the United States, 1789–1978, Vol. 1, Westport, Conn.; Meckler Books, 1978, p. 242.
קישורים חיצוניים
- וולטר בייקון באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- וולטר בייקון באתר The Political Graveyard (באנגלית)
- וולטר בייקון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
38350441וולטר בייקון