רבי רחמים חי חויתה הכהן
 | |
| לידה |
9 ביוני 1901 כ"ב בסיוון ה'תרס"א |
|---|---|
| פטירה |
19 בינואר 1959 (בגיל 57) י' בשבט ה'תשי"ט |
| מקום קבורה | הר המנוחות |
| מקום פעילות | ג'רבה, ברכיה ישראל. |
| תפקידים נוספים | דיין, אב"ד, רבה ראשי של ג'רבה, ראש ישיבה. |
| רבותיו | הרב כלפון משה הכהן |
| תלמידיו | הרב מצליח מאזוז הרב רפאל כדיר צבאן והרב בוגיד סעדון |
רבי רחמים חי חויתה הכהן (כ"ב בסיוון ה'תרס"א, 9 ביוני 1901 - י' בשבט ה'תשי"ט, 19 בינואר 1959) היה ראש ישיבה, פוסק ודיין. אב בית דין ורבה הראשי של ג'רבה שבתוניסיה[1][2], ומחשובי רבניה במאה ה-20. תלמידו המובהק וממשיך דרכו של הרב כלפון משה הכהן. לאחר שעלה לארץ ישראל כיהן כרב המושב בֶרֶכְיָה שבדרום.
ביוגרפיה
נולד בג'רבה לרבי חנינא ולג'זילה, מצד אביו היה דור שביעי לרב מרדכי הכהן, שהיה דיין בג'רבה, ודור חמישי לרבי שאול הכהן מצד אמו.
בצעירותו התחנך מפי אביו, ובהמשך עבר ללמוד גמרא עיון אצל רבי דוד (דידו) הכהן. למד מעט גם אצל רבי יוסף ברבי,שהיה רבם של רבותיו[3]. בחודש אדר ה'תרע"ו (פברואר 1916) החל ללמוד הלכה ודרכי הפסק אצל הרב כלפון משה הכהן והיה החברותא של בנו רבי אברהם מגוץ הכהן בהלכה ובתורת הנסתר. יחד הם כתבו הערות עמוקות על הספר ההלכתי "אוהב משפט" לרבי פראג'י עלוש רבה של גאבס.
בשנת ה'תרע"ט (1919) נסע לטיפול בתוניס לאחר שחלה בעיניו, שם למד ערבית וצרפתית, והוסמך לשחיטה ובדיקה. על תעודת ההסמכה חתומים הרב אברהם בלעיש, הרב דוד כטורזה, הרב ישועה אלמליח, הרב ישראל זיתון והרב משה שתרוג[4].
בשנת ה'תר"פ (1920) החל לשמש כסופר בית הדין בג'רבה, ובאותה השנה נשא לאשה את סעדו. בשנת ה'תרפ"א (1921) החל לשמש כמורה לתלמידים, ובשנת ה'תרפ"ה (1925) החל לשמש כראש ישיבה ששכנה בבית כנסת "צלאת רבי אליעזר" בג'רבה ישיבה שיועדה לבחורים עילויים[5] והראשונה בג'רבא ששילבה את לימוד ההלכה ודרכי הפסיקה עם לימוד עיוני של סוגיות התלמוד[6] כשיטתו של רבו רבי משה כלפון[7].
היה מפורסם כמחנך, וכמי שמצליח להחדיר בתלמידיו את אהבת הלימוד. לימים הדריך את תלמידיו שעסקו בחינוך ושלח להם מכתבי הדרכה בחינוך[8].
בתשרי של שנת התר"צ (1929) החל לשמש כחזן בימים הנוראים בבית הכנסת הגדול בג'רבא[4]. הוא התפרסם כפייטן ובבקיאותו בפיוטים ומקאמים רבים ונדירים.
בחודש תשרי ה'תרצ"ב (פברואר 1932) החל לשמש כדיין בבית הדין המקומי בג'רבה. על ישיבתו הפקיד את תלמידו רבי רפאל כדיר צבאן, והוא עצמו המשיך ללמד בישיבה בשעות אחר הצהריים את התלמידים המבוגרים. בתוך שנה נפטרו אביו, שתי אחיותיו הצעירות ובנו היחיד. בשנת ה'תרצ"ו (1936) נולד לו בן נוסף, שנפטר מספר חודשים לאחר מכן. בשנת ה'תרצ"ח (1938) נולדה לו בת נוספת, שנפטרה גם היא לאחר מספר חודשים.
מדי יום שישי היה לומד את תורת הקבלה יחד עם רבנים נוספים בבית כנסת מקומי, ביניהם הרב מצליח מאזוז. עם הרב רפאל כדיר צבאן היה לומד קבלה שלוש לילות בשבוע[9], והיה מתכתב רבות בנושאי קבלה עם הרב עובדיה הדאיה מארץ ישראל.
במשך חייו סבל ממחלות שונות ובעיקר משיגרון וממחלת עיניים, ונאלץ לעבור טיפולים שונים, רובם ללא הצלחה. בשנת ה'תרפ"ט (1929) נסע בפעם השנייה לטיפול במחלותיו בתוניס, ופעמים נוספות בשנת ה'תרצ"ד (1934) ובשנת התש"ו (1946).
בשנת התש"ג (1943) הנאצים הגיעו לג'רבא ועצרו ביום שבת (פרשת תרומה, הנקראת בפי יוצאי ג'רבא "השבת השחורה") את רבו הראב"ד רבי משה כלפון הכהן כבן ערובה ודרשו שהקהילה תשלם להם 50 קילו זהב, הם איימו שאם מבוקשם לא ינתן להם, הם יפציצו את בתי היהודים מהאויר. הרב נאלץ לחלל את השבת ולאסוף את הזהב מן הבתים, כדין פיקוח נפש[10].
עם פטירת רבו ראב"ד ג'רבא הרב כלפון משה הכהן בי"ח טבת התש"י, החל לשמש תחתיו כראב"ד, ולחברי בית דינו התמנו הרב שושן הכהן בנו של רבי משה כלפון והרב שלמה מאזוז. מאז פטירת רבו היה נחשב לסמכות וכרבם של יוצאי ג'רבה גם בישראל ובתפוצות[11]. שלשת הרבנים הראשיים לג'רבא ולטוניס שכיהנו אחריו ורוב רבני ג'רבא בארץ ישראל בדור שאחריו היו תלמידיו המובהקים[12].
בסוף שנת ה'תשי"א (1951) עלתה משפחתו לישראל, כשבכוונתו לעלות גם הוא מספר חודשים אחריהם. בחורף של שנת ה'תשי"ב (1952) חלה שוב ורותק למיטה, ובקיץ של אותה השנה נסע שוב לתוניס לצורך טיפולים, ושהה שם במשך כשנתיים. מתוניס נסע לכפר "חמאם אליף" בו היו מעיינות מרפא, ואשתו חזרה מישראל כדי לשהות לצידו. מאז עד פטירתו היה משותק בפלג גופו התחתון, בצווארו ובאישוני עיניו והיה יכול להניע רק את ידיו, שבהם המשיך לכתוב את חיבוריו הרבים למרות מחלתו הקשה[13].
בכ"ז באב ה'תשי"ד (אוגוסט 1954) נסע בטיסה לצרפת, ומשם נסע בהפלגה לנמל חיפה בישראל, והשתכן במושב בֶרֶכְיָה הסמוך לאשקלון[4], שם מונה לרב המושב.
גם לאחר עלייתו לארץ, המשיך לשמור על קשר עם עדתו בטוניס וג'רבא והיה מעורב במינויי הרבנים, הדיינים וראשי הישיבות[14]. כמו כן הרב עבדיה יוסף שהיה אז דיין בפתח תקווה פנה אליו על מנת שישפיע על תלמידו רבי מצליח מאזוז ששימש כאב בית הדין בטוניס להכשיר ולקבל גט מבעל סרבן[15].
בארץ ישראל שמו התפרסם במהירות כגאון וצדיק, רבי יחזקאל סרנא שהגיע למושב ברכיה כדי לתהות על קנקנו ולשוחח איתו בלימוד הגדיר אותו כ"החזון איש של הספרדים".
נפטר לאחר מחלה בבית החולים קפלן ברחובות בי' בשבט ה'תשי"ט (19 בינואר 1959), ולאחר הלויה המונית במושב ברכיה ובירושלים שם הוספד ע"י ידידו הרב עבדיה הדאיה ועוד[16] נקבר בחלקת הרבנים הספרדים בהר המנוחות בירושלים. רבים עולים לקברו לצורך תפילה והעלאת בקשות, על פי המסורת היהודית שהייתה מקובלת בארצות המגרב.
לאחר פטירתו התפרסמה צוואתו המיוחדת לתלמידיו, מאחר שנפטר ללא בנים זכרים, ללמוד לעלוי נשמתו מידי מוצאי שבת פרק "יש מעלין" במסכת מקוואות, בהבטחה שמי שיעשה כן "אני מתפלל עליו שם להצלחתו ברוחני ובגשמי"[17].
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית[18]
בספריה הלאומית יש הקלטות נדירות שלו בהם שומעים אותו מפייט פיוטי ג'רבא וסליחות "שפתי רננות" כמנהג ג'רבא, ששלחו להקליט אותו בשנותיו האחרונות.
בשנת התש"פ (2020) התגלה סרטון נדיר בו רואים את הרב רחמים חי חויתה הכהן לומד עם תלמידו רבי מאיר ורג'אני הכהן[19].
יחסו למדינת ישראל
הרב רחמים חי חויתה השתוקק לעלות לארץ ישראל ואף עלה אליה למרות מחלתו, וכיבד והעריך מאוד את רבני ארץ ישראל. הוא ראה במדינת ישראל "אתחלתא דגאולה"[20] ונהג לומר ביום העצמאות הלל ללא ברכה, ובדילוג[21]. מצד שני לא נמנע מלהביע ביקורת חריפה כלפי ראשי השלטון ובפרט בנושא חינוך העולים ו"חטיפת הילדים" כלשונו[22]. כמו כן, סייע רבות לאנשי "יד לאחים" במלחמתם לחינוך כשר לעולים[23].
צאצאיו
לרב היו שני בנים ובת שנפטרו בילדותם, ועוד ארבע בנות שנשאו לתלמידי חכמים:
- פנינה זוראיה אשת רבי ששון כהן ראש "הועד למען הרב" נפטר באייר התשפ"ב, נכדיו: הרב אדיר כהן והרב רזיאל כהן שחיברו ספרים רבים ומשמשים כרבנים בישיבת כסא רחמים.
- שרה שארינה אשת רבי מאיר הכהן בנו של דודו רבי מרדכי אמייס הכהן.
- חנה אשת רבי מאיר כהן שהיה שוחט ובודק במושב איתן.
- פאנידה שושנה אשת רבי בנימין כהן המכונה "סבא בנימין" או "הצדיק מברכיה", היה מפורסם כצדיק פועל ישועות, חיבר ספרים על התורה, נפטר בי"ט שבט התשפ"א. אודותיו יצא ספר "ידיד ה". בניו: א, הרב חיים כהן מייסד וראש מוסדות וישיבת "חכמת רחמים" במושב ברכיה, נפטר בו' חשוון התשס"ט, אודותיו יצא ספר "אורחות חיים". בנו הרב רחמים חי חויתה הכהן ממשיך דרכו בראשות הישיבה הקטנה. ב, הרב ברכאל כהן ראש מכון "אורח צדיקים", ג. הרב חננאל כהן ראש מוסדות "חכמת רחמים".
הנצחה
על שמו הוקמו מספר מוסדות תורניים:
- מוסדות ישיבת "כסא רחמים", שהוקמה בתוניס על ידי תלמידו הרב מצליח מאזוז, והועברה יותר מאוחר לישראל (בני-ברק), על ידי בנו של רבי מצליח, הרב מאיר מאזוז.
- מוסדות "חכמת רחמים" במושב ברכיה, הכוללים ישיבה לצעירים, ישיבה גדולה ועוד. הוקמו על ידי נכדו הרב חיים כהן, שעמד בראשם עד לפטירתו בשנת ה'תשס"ט, מאז עומד בראשם אחיו של רבי חיים הרב חננאל כהן.
- ישיבת "'תורה ורחמים"' בפריז, בראשה עמד תלמידו רבי חנינא בוגיד סעדון.
- בית כנסת "נווה רחמים" ליוצאי תוניסיה וג'רבה, שראשיתו בנוה דקלים שבגוש קטיף, ומשכנו לאחר תוכנית ההתנתקות ביישוב, ניצן.
- מכון גבוה להוראה והלכה שע"י ביכ"נ 'נוה רחמים' בניצן.
- בית הכנסת "בית רחמים" בפרדס כץ.
- עמותת "מכניסי רחמים" הכוללת ישיבה לצעירים על ידי נינו הרב אברהם סגרון
- בית הכנסת "שערי רחמים" בשכונת "משה"ב ב'" בנתיבות, על ידי אחיינו הרב רחמים חניה.
מתלמידיו
- רבי רפאל כדיר צבאן רב העיר מדנין בטוניסיה ובארץ ישראל רב העיר נתיבות. לאחר פטירת רבו היה נחשב לרב והסמכות של עולי טוניס וג'רבא בארץ ישראל.
- רבי מצליח מאזוז אב בית הדין בטוניס ומייסד וראש ישיבת "כסא רחמים" על שם רבו,
- רבי נסים הכהן
- רבי ינון חורי ר"מ בישיבת "כסא רחמים".
- רבי אלעזר עמר רב קהילה באשקלון.
- רבי סאסי הכהן ראב"ד ג'רבא ובארץ ישראל רב מושב ברכיה (אליו הגיע אחרי מספר שנים פטירת רבו רב המושב)
- רבי בוגיד חנינא סעדון ראב"ד ג'רבא, ואח"כ רב הקהילה הג'רבאית בצרפת ומייסד וראש ישיבת "תורה ורחמים" שם ע"ש רבו.
- רבי ישעיה חדאד
- רבי חזקיה חדאד
- רבי שמואל עידאן מוהל, רב בית הכנסת "בית רחמים" בפרדס כץ ומנהל ישיבת "כסא רחמים".
- רבי משה מימון,רב העיר קרית אתא
- רבי פרץ מימון רב מושב גילת, למד אצל הרב בעת ביקוריו בעיר גאבס.
- רבי מאיר ורג'אני הכהן מחבר הספר "מאור עיניים", תלמיד חכם סגי נהור ובעל יסורים שנפטר בגיל צעיר.
- רבי מוסא (משה) חדאד (ראש השו"בים בג'רבה ואח"כ ראב"ד ג'רבא, רב בולט בעיונו ובקיאותו)
- רבי ישראל גוצא חדאד, רב העיר תיטאוין בטונסיה, ובארץ ישראל רב מושב בית הגדי.
- רבי חיים מאדר ראב"ד טוניס.
- רבי מיכאל הכהן (מחבר ספר "להניח ברכה" על התורה, ועוד).
- רבי אליהו בנימין מאדר רב מושב איתן.
הוצאת ספריו
הרב כתב חיבורים רבים בהלכה ובאגדה וזכה שבמשך עשרות שנים ברציפות, רבים עסקו במקביל בהדפסת ספריו וכמעט מידי י' בשבט - יום הילולתו, יוצא לאור ספר חדש מתורתו.
חיבוריו הראשונים שיצאו לאור בחייו בחו"ל הם ספר מנחת כהן על התורה, שו"ת שמחת כהן חלק א', מגיד מראשית על הגדה של פסח כשתלמידו הרב צבאן עסק בהוצאה לאור.
בשנת התשי"ח, כשנה לפני פטירתו הוקם "הועד למען הרב" בראשות תלמידו הרב צבאן יחד עם רבי ששון כהן חתן הרב, והוציאו את ספריו "תוקפו של נס" על מגילת אסתר ו"מנחת כהן" חלק ג' - מערכות באגדה ומוסר. הרב הודה להם בהקדמתו לספרים אלו[24]. לאחר פטירתו, הועד למען הרב המשיך להוציא את ספריו הרבים.
במקביל, לאחר פטירת הרב, הקימו תלמידיו בג'רבא בראשות תלמידו רבי בוגיד חנינא סעדון גוף נוסף "צדקה ורחמים"[25] והם הוציאו לאור את ספרו "פרחי כהונה" על הש"ס.
בשנת התשנ"ה עם פטירת רבי רפאל כדיר צבאן, התמנה חתנו של רבי רחמים חי חויתה - רבי ששון כהן לראש הועד למען הרב, בשנים אלו הוא ונכדו רבי אדיר כהן הוציאו את ספרי הרב במהדורות חדשות, הוציאו לאור את כתביו שהתגלו בספריה הלאומית[26], רבי אדיר חיבר את הספר "אב הרחמים" 2 חלקים על תולדות סבו הרב, וספר "ילקוט כהונה" 3 חלקים - ליקוט פסקיו מכל כתביו ההלכתיים.
במקביל בשנת התש"ע, הוקם ע"י הרב חננאל כהן והרב ברכאל כהן בני חתנו רבי בנימין, מכון "אורח צדיקים" שע"י מוסדות "חכמת רחמים". הם החלו להוציא את ספריו במהדורות חדשות וכן ליקוטים שונים מכתביו.
באייר התשפ"ב נפטר רבי ששון כהן ראש הועד למען הרב, ואחיינו הרב חננאל כהן הכריז בהלויה שע"פ דברי המנוח, מעכשיו זכות ההוצאה לאור עוברת באופן בלעדי למכון "אורח צדיקים".
רשימת חיבוריו
- שו"ת שמחת כהן (על ארבעת חלקי השולחן ערוך). במהדורה הראשונה יצאו לאור בשמונה חלקים, ובמהדורה השניה בחמישה כרכים: אורח חיים יורה דעה חלק א חלק ב אבן העזר וחושן משפט (חלק שעוסק בהלכות גיטין צורף לספרו גרש כרמל), באתר היברובוקס.
- שו"ת שיירי כהונה (על כל ארבעת חלקי השולחן ערוך), כתבים התגלו בספריה הלאומית.
- זכרי כהונה - פסקים, כללים ואספת דינים, ובמהדורה שניה נוסף על זה שו"ת שיירי שמחה, מתוך כתבים שלו שהתגלו בספריה הלאומית. צורף לזה קונטרס נוסף של הרב - "תורת המנהגים" על מנהגי ג'רבא.
- 'מגיד מראשית' - על הגדה של פסח, נדפס על ידי תלמידו הרב צבאן בשנת ה'תש"ו יחד עם פירושו שלו "ויגידו למרדכי" בהגדה שנקראת "מגיד דבריו ליעקב" עם הלכות מרבו רבי רחמים חי חויתה, ומחדש על ידי מכון "אורח צדיקים" בברכיה, ה'תשע"ח
- 'מנחת כהן' - חלקים א' וב' על התורה, חלק ג' על מערכות באגדה, חלק ד' כולל דרשות לשבתות ומועדים, מעלות התורה והצדקה, והספדים לרבנים
- מנחת ערב (מוסרים ומעשיות על התורה).
- פרחי כהונה ח"א ח"ב ח"ג (חידושים על התלמוד בבלי) ובמהדורות הבאות יצא לאור בשני כרכים.
- 'תקפו של נס' (פירוש על מגילת אסתר)
- גרש כרמל - ענייני גיטין. במהדורה החדשה נדפס יחד איתו שו"ת שמחת כהן הלכות גיטין. לחיבורים אלו צורף ספר גרש ירחים לרבי חיים הכהן עם הערות רבי רחמים חי חויתה.
- שירי מנחה - על התורה ומגילת רות, במהדורות הבאות אוחד עם מנחת כהן.
- שיירי מנחה החדש - כתבים באגדה שנמצאו בספריה הלאומית בתוספת כתבים בתורת הסוד שלוקטו מכתביו ומהתכתבויותיו עם הרב עובדיה הדאיה שהובאו בספר דעה והשכל.
- כתר כהונה - דרושים לזמנים שונים, חידושים על תהילים, משלי, מגילת אסתר ומסכת אבות, ולבושים לסיומי מסכתות וחידושי מערכות באגדה.
- אנשי השם- חיבור העוסק בתולדות רבני ג'רבא. נדפס ע"י ישיבת כסא רחמים.
- הערות ארוכות על ספר אוהב משפט (לרבי פראג'י עלוש מגאבס) שנדפסו עם הספר, ונכתבו ע"י רבי רחמים חי חויתה עם עמיתו רבי אברהם מג'וץ הכהן.
- הערות ארוכות על ספר "זרע דוד" לרבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן. יצא לאור בג'רבא הת"ש (1940). בשנת התשע"ט (2019) יצא לאור בארץ ישראל במהדורה חדשה.
- תהילת ה - ביאורים על ספר תהילים שלוקטו מכל כתביו (מכון "ארח צדיקים" ברכיה)
- מאמר רחמים - שני חלקים, ח"א ביאור על מסכת אבות ודרשות במעלת התורה שלוקטו מכל כתביו, וח"ב ביאורים על משלי, מגילת רות שלוקטו מכל כתביו בתוספת האזהרות לשבועות שיוצאי צפון אפריקה נהגו לומר, יצא לאור ע"י מכון "ארח צדיקים"
לקריאה נוספת
- מדות הרחמים, תולדות חייו על ידי תלמידו רבי בוגיד חנינא סעדון.
- אשכבתיה דרבי הספדים על הרב מתלמידיו ומגדולי ישראל, ע"י תלמידו רבי רפאל כדיר צבאן.
- אב רחמים ב"ח תולדות חיי רבנו. נכתב על ידי נינו הרב אדיר כהן.
- הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים - בספר מגדולי ישראל חלק ב'.
- יצחק גולדשלג, אזכרה: מחברים שנפטרו בשנת ה'תשי"ט; רחמים חי חויתה הכהן, בתוך: ארשת: ספר שנה לחקר הספר העברי, כרך ב, עמ' 427.
- הערך רחמים חי חויתה הכהן, בתוך "האנציקלופדיה לציונות הדתית".
- אביאל חיים חורי, מופת הדור, שיחה היסטורית וזיכרונות עם חתנו הרב בנימין הכהן ממושב ברכיה, לרגל שישים שנה לפטירתו. 'תור הזהב' גיליון 73, י"א שבט תשע"ט.
- הרב בנימין רפאל הכהן, אנציקלופדיית מלכי תרשיש תולדות רבני טוניס וג'רבא חלק א' בערכו.
קישורים חיצוניים
- חכם רחמים חי חויתה הכהן, באתר החכם היומי
- סעדון, בוגיד חנינא, מדות הרחמים, ה'תשמ"ה, באתר אוצר החכמה
- עובדיה חן, הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן זצ"ל, תולדותיו באתר שטייגן
הערות שוליים
- ^ 1. הרב מאיר מאזוז, דרכי העיון, בני ברק תשע"ב, הרצאה שלישית
- ^ יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, עמ' 253
- ^ כפי שסיפר בספרו "מנחת כהן" חלק ד' בהספדו על רבי יוסף ברבי (דרוש י"ט למעלת הצדיקים).
- ^ 4.0 4.1 4.2 כפי שכתב ביומנו שנדפס בתחילת ספרו פרחי כהונה חלק א' מהדורה שניה ושלישית
- ^ ספר פטיש החזק, תולדות רבי מצליח מאזוז, פרק ז'.
- ^ אב הרחמים חלק א' עמוד 218
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, מאמר "עץ חיים", תחילת שו"ת "ישיב משה" - ^ אב הרחמים חלק א' עמוד 234
- ^ אב הרחמים חלק ב', פרק כ"ז.
- ^ ספר אב הרחמים חלק א', פרק י"ז.
- ^ אנציקלופדיית "מלכי תרשיש" תולדות רבני טוניס וג'רבא חלק א' בערכו
- ^ ספר אב הרחמים חלק א' פרקים ט' וי"ב ועוד
- ^ הרב גדעון גילקרוב, מאמר תולדות רבי רחמים חי חויתה הכהן, נדפס בתחילת שו"ת שמחת כהן מהדורה שניה ובעוד מקומות
- ^ ראה את מכתבו בעניינים אלו שנדפס סתחילת ספר "שם משה" לתלמידו רבי סאסי הכהן.
- ^ שיירי כהונה, אבן העזר סימן כ"ח
- ^ תחילת ספר אשכבתיה דרבי
- ^ הספד הרב מצליח מאזוז, ספר אשכבתיה דרבי
- ^ ארכיון%20רחמים%20חי%20חויתה%20בן%20חנינא%20הכהן&sortby=rank&vid=NLI&mfacet=rtype,include,Archives,1&lang=iw_IL ארכיון רחמים חי חויתה בן חנינא הכהן, באתר הספרייה הלאומית.
- ^ הסרטון בצירוף הקלטה של הרב מפייט.
- ^ כפי שכתב בהקדמתו לספרו "תקפו של נס"
- ^ שו"ת "מעשה ניסים" חלק ב' חלק או"ח סימן שס"ח. וראו גם עדות חתנו בספר "אתחלתא היא" [דרוש מקור: מספר עמוד]
- ^ כתר כהונה, דרוש "חנוך לנער" מאמר א'
- ^ ספר אב הרחמים חלק ב' פרק ל"ג.
- ^ הקדמת המחבר לספר תוקפו של נס, הועד למען הרב, התשי"ח
- ^ רבי בוגיד חנינא סעדון, הקדמת המו"ל, ספר פרחי כהונה חלק א'
- ^ מפי חתנו רבי ששון כהן ז"ל. לדבריו, הכתבים הגיעו לשם בדרך לא כשרה
31072617רחמים חי חויתה הכהן
- רבנים ג'רבאים
- רבני מושבים
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- פרשני הגדה של פסח
- מחברי ספרי שו"ת
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- פרשני מגילת אסתר
- ראשי ישיבות בארצות האסלאם
- אבות בתי דין ג'רבה
- עולים בשנות ה-1950
- משפחת כהן אברי"ש
- ישראלים שנולדו ב-1901
- ישראלים שנפטרו ב-1959
- ראשי ישיבה תוניסאים
- רבנים אורתודוקסים משנות ה'ת"ר - ה'ת"ש