רבי שאול הכהן
הרב שאול הכהן (? - ו' באייר תר"ח, 1848) היה פוסק, מדקדק ומחבר ספרים פורה. ראב"ד "חארה צגירא" (הרובע הקטן) באי ג'רבה.
קורות חייו
נולד לרב מוסא (משה) הכהן באי ג'רבה בדרומה של תוניסיה. משפחת הכהן הייתה משפחה מיוחסת באי, ויש שיחסו אותה עד רבי ישמעאל כהן גדול. בידי המשפחה מצויה מגילת יוחסין עתיקה (שנמצאה לראשונה בסוף ספר תנ"ך כתב יד), והמפרטת את שלשלת המשפחה עד לפני כאלף שנה:[1]
א. צמח הכהן. ב. בן סעייד. ג. בן שלמה. ד. בן משה. ה. בן בגדיד. ו. בן בוראתי. ז. בן תמאם. ח. בן עמרם ט. בן מבורך. יוד. בן שלמה. יא. בן בגדיד. יב. בן כלפא. יג. בן סעייד. יד. בן פנחס. טו. בן אברהם. טז. בן משה. יז. בן שלמה. חי. בן פרץ. יט. בן מוסה. כ. בן שאול. כא. בן ישראל. כב. בן בגדיד. כג. בן חזקיה. כד. בן מתתיה. כה. בן יצחק כהן הבא מן הגולה.
הרב חיים הכהן, רב בטריפולי במאה ה-19, והמייחס את עצמו לרב צמח הכהן (הראשון ברשימה) הכניס את המגילה בסוף הספר "נאוה קודש", ולדבריו "היחס (המקורי הוא) עד עזרא הסופר אלא שנמחקו (השמות) וכמו שניכר מן השומן". אמנם לדעת החוקר נחום סלושץ אין לסמוך על עדות מאוחרת ולא ברורה מעין זו.[1]
בצעירותו למד אצל הרב צמח הכהן (מחבר הספר "נאוה קדש"). לאחר נישואיו עבד לפרנסתו כמוכר בחנות אשר בבעלותו בשוק, ואת שאר היום הקדיש ללימוד תורה. הוא היה בקי הן הנגלה והן בנסתר, אך הוא העדיף תמיד את דרך הפשט, ובדרך זו הן מרבית פירושיו. נודע כבקי בחכמת הדקדוק, הודות לספרו המפורסם "לחם הביכורים" על כללי הדקדוק.
בהמשך התמנה רבי שאול לרב ראשי ברובע היהודי הקטן של ג'רבה. בתקופת כהונתו, התמסר מאד לאנשי הקהילה, ונסע לצורכם עשרות פעמים לעיר תוניס, מרכז הקהילה היהודית באותה תקופה. ביטל מנהגים שראה אותם כאינם ראויים ותיקן תקנות רבות לתועלת הציבור.
ידידו הקרוב היה הרב הראשי של העיר תוניס, הרב ישועה בסיס שנהג לכנותו "שאול בחיר ה'" (בפרפרזה על דברי המקרא וחז"ל על שאול המלך), וזה האחרון נהג לעמוד כמעט רק מפניו בשל גדלותו.
נפטר בו' אייר תר"ח (1848) ונקבר בג'רבה. הוא נקבר יחד עם ספר תורה בלוי שנחשב לקדמון מאד,[2] (כפי מנהג המקום לקבור את החכם יחד עם ספר תורה בלוי שנפסל, כפי שנפסק ביחס לספר תורה). ביום ט"ו בשבט תש"ע (2010), כמאה וחמישים שנה לאחר מותו, הועלו עצמותיו (לאחר מסע כבד של לחצים על ראשי השלטונות במדינה) לארץ, והוא נקבר במושב איתן.
משפחתו
- נכדו, הרב שלום כהן, שימש כרב העיירה זרזיס שבדרום תוניסיה, נפטר בן 91 בערך, בשנת ה'תרפ"ו.
- נינו הוא הרב מרדכי אמייס הכהן, לימים, רבה הראשי של תוניסיה.
ספריו
רבי שאול חיבר עשרה ספרים בכל מקצועות התורה, חלקם יצאו לאור בחייו וחלקם לאחר פטירתו.
חיבוריו:
- לחם הבכורים - על חכמת הדקדוק, ליוורנו, תר"ל, באתר HebrewBooks בשנת התשע"ד ההדיר הרב גדעון מאזוז (בנו של הרב מאיר מאזוז ראש ישיבת כסא רחמים.) את הספר במהדורה חדשה עם מאות הערות ממנו ומאביו הרב מאיר מאזוז ועוד.
- בגדי כהונה ונוכח השולחן - סביב השולחן ערוך
- יד שאול - על התנ"ך, ג'רבה, באתר HebrewBooks
- קרני רמים - על פירוש רש"י ורא"ם לתורה
- בינה לעתים – על חכמת העיבור, ג'רבה, באתר HebrewBooksבשנת התשע"ב ההדיר הרב מאיר מאזוז את הספר בתוסף הערות ונספחים בחכמת העיבור.
- ערבי פסחים - על הגדה של פסח.
- שפתי דעת - פירוש על הסליחות.
- נתיב מצוותך - פי' על האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול ורבי יצחק בן ראובן. בשנת ה'תשע"ב הוציא הרב חנוך כהן את הספר בתוספת ביאור קצר והערות רבות מאר הרב מאיר מאזוז.
- שי למורא - פירוש על תפילת ימים הנוראים. בשנת התשע"ט הוציא הרב יאיר מאזוז (בנו של רבי רחמים מאזוז אחיו של הרב מאיר מאזוז) סידור תפילה לימות החול עם פירוש זה של רבי שאול.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חכם שאול הכהן, באתר החכם היומי
- ותשב באיתן קשתו - מרן רבי שאול הכהן זצ"ל חלק א, חלק ב, באתר ישיבת כסא רחמים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נחום סלושץ, הכהנים אשר בג’רבה, ירושלים תרפ"ד, באתר היברובוקס
- ^ נחום סלושץ, הכהנים אשר בג’רבה, ירושלים תרפ"ד, באתר היברובוקס
