רבי יוסף ברבי
 | |
| לידה | א' בחשוון ה'תרי"ב |
|---|---|
| פטירה | ז' בתשרי ה'תרע"ט (בגיל 66) |
| כינוי | מהרי"ב |
| מגדולי ראשי הישיבות באי ג'רבה | |
| דיין ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה | |
| ראב"ד "חארה כבירה" בג'רבה זמן קצר | |
רבי יוסף ברבי (כונה - מהרי"ב; א' בחשוון ה'תרי"ב (1851) - ז' בתשרי ה'תרע"ט (1918)) היה מגדולי ראשי הישיבות באי ג'רבה ודיין ב"חארה כבירה" (הרובע הגדול) בג'רבה, שימש בתפקיד ראב"ד "חארה כבירה" בג'רבה זמן קצר.
קורות חייו
נולד באי ג'רבה בא' חשוון התרי"ב (1851)[1]. למד בישיבתו של רבי סאסי מעתוק הכהן יהונתן שהתייחדה באותו זמן בלימודם בשיטת העיון התוניסאי, שכלל עיון טקסטואלי מדוקדק בדברי הגמרא, רש"י, תוספות, מהרש"א ומהרש"ל ועדיין לא היה נפוץ בג'רבה[2].
בשנת התרכ"ח (1868) התמנה רבי סאסי הכהן יהונתן לדיין בג'רבה ומינה לצידו לראש הישיבה המקומית את תלמידו רבי יוסף ברבי כשהוא בגיל 16. רבי יוסף היה מלמד את התלמידים, ורבי סאסי היה מגיע ללמד אותם בשעות שהיה פנוי מעבודתו בבית הדין[3].
בשנת התרנ"ז (1897) התמנה לדיין ב"חארה כבירא" (ע"פ צוואת הראב"ד רבי נסים ביתאן שנפטר באותו זמן) והצטרף לבית הדין של רבו סאסי מעתוק הכהן יהונתן והראב"ד רבי רחמים חדאד. יחד איתו הצטרפו לבית הדין עמיתו רבי יעקב הכהן גדישא ותלמידו רבי ציון כהן יהונתן[4]. בתפקידו זה תיקן כמה תקנות[5].
בג' טבת התע"ר (1910) נפטר הראב"ד רבי יעקב הכהן גדישא ורבי יוסף ברבי מונה לראב"ד במקומו[6]. לאחר כשנה, בשבט התרע"א (1911), הודח ממשרתו על ידי השלטונות לבקשת נשיא הקהילה מר כמוס מאסו כהן, בעקבות מגבית שערך לטובת שד"ר מארץ ישראל בניגוד לרצונו של נשיא הקהילה. אנשי הקהילה הוסיפו לשלם לרב משכורת, אך כמוס מאסו ביטל זאת בניסן באותה שנה. הדבר גרם לרבי יוסף צער רב. תלמידו רבי משה כלפון הכהן כתב שאותו נשיא "נענש משמים" על מעשיו[7].
לאחר מכן רבי משה זקן מאזוז שכיהן כראב"ד "חארה צגירא" וכרבה הראשי של ג'רבה מטעם "הביי" (מלך טוניסיה מטעם הטורקים) החל לשמש בפועל גם כראב"ד "חארה כבירה"[8].
מאשתו הראשונה לא נולדו לו ילדים, ולכן נשא במקביל אישה נוספת ולאחר מכן אף אישה שלישית, אך לא היו להם ילדים[5].
נפטר בז' תשרי התרע"ט (1918). בהלוייתו ביקש תלמידו רבי כלפון משה הכהן מחילה בשם כל הקהל על שלא מחו בנשיא הקהילה כשהדיחו ועל שלא עלתה בידם למנוע זאת[5].
פועלו
- כראש ישיבה
כיהן כראש ישיבה תקופה ארוכה, וכמעט כל רבני ג'רבה בדור שאחריו היו תלמידיו, כפי שתיארו רבני גרבא[9]. כך למשל, תלמידו רבי כלפון משה הכהן כתב עליו בספרו בספרו "פקד משה"[10] ש"אלמלא הוא, כמעט נשתכחה תורה מישראל".
רבי יוסף ברבי לימד את תלמידיו בשיטת העיון הטוניסאי שלמד מרבו רבי סאסי הכהן יהונתן, החותר להבנת ולעיון בפשטי הסוגיות, והוא התרחק מפלפולים. תלמידו רבי כלפון משה הכהן תיאר את שיטת לימודו ”שהיה אוהב את האמת ורוצה לדעת רק את האמת ופשטן של דברים, וכל חכמי הדור יעידו כי זה דרכו לרדוף את הפשט והאמת”[5]. הוא אף בלט במסירותו לתלמידי הישיבה.[6].
הוא דאג ללימוד התורה גם מחוץ לגבולות ג'רבה. כך בשנת תרע"ח, כשביקר בעיר בן גרדאן, גילה שאין בה תלמוד תורה, והוא פעל אצל הגביר יצחק חוגה לייסד בעיר מוסד זה ולממנו.[11].
ספריו
- ילדי יוסף 3 חלקים, מוסד, דרושים ולבושים על הש"ס בדרך אגדה, יצא לאור בחייו - ג'רבה תרע"ד.
- בן פורת יוסף 3 חלקים, חידושי תורה, חידושים על הש"ס ושו"ת בהלכה, יצא לאור לאחר פטירתו בג'רבה.
מתלמידיו
- רבי ציון כהן יהונתן דיין ואחר כך ראב"ד הרובע הגדול בג'רבה
- רבי כלפון משה הכהן ראב"ד הרובע הגדול בג'רבה
- רבי דוד (דידו) הכהן ראש הישיבה הגדולה ב"בית כנסת הכהנים" בג'רבה
- רבי יעקב חדאד, מגדולי המקובלים בג'רבה מחבר ספרים.
- רבי מרדכי אמייס הכהן שכיהן כראב"ד "חארה כבירה" בג'רבה ובסוף ימיו כראב"ד תוניסיה.
- רבי דוד עידאן נשיא הקהילה היהודית ומייסד בית הדפוס הראשון בג'רבה, תלמיד חכם ומחבר ספרים.
- רבי אבא שאול חדאד רבה של העיר בן גרדאן שבטוניסיה
- רבי רחמים חי חויתה הכהן ראב"ד "חארה כבירה" בג'רבה ורב מושב ברכיה בארץ ישראל, למד אצלו מעט[12].
הערות שוליים
- ^ על פי מה שנמצא כתוב בכתב ידו, מובא בספר "מלכי תרשיש" בערכו
- ^ הרב אדיר כהן יהונתן, תולדות רבי סאסי הכהן יהונתן, תחילת ספר "ברכת ה'", ובספר "זרע דוד" מהדורה חדשה עמוד רמ"ו. ספר "מלכי תרשיש" ערך רבי סאסי הכהן יהונתן.
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי סאסי הכהן יהונתן וערך רבי יוסף ברבי
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי ציון הכהן יהונתן
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 מלכי תרשיש חלק ראשון ערך רבי יוסף ברבי
- ^ 6.0 6.1 הרב מאיר מאזוז, ספר "מגדולי ישראל" חלק ב' במאמר על רבי יוסף ברבי.
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי יוסף ברבי, ובשם קונטרס סתרי משה לרבי משה כלפון הכהן. הרב מאיר מאזוז בספרו "מגדולי ישראל" חלק ב' במאמר על רבי יוסף ברבי.
- ^ מלכי תרשיש חלק א', ערך רבי משה זקן מאזוז
- ^ ראו למשל בהסכמתם של הרב משה זקן מאזוז, רבי ציון כהן יהונתן ורבי כלפון משה הכהן בהסכמתם לספרו "ילדי יוסף"
- ^ בהספדו על רבו רבי יוסף ברבי
- ^ ספר ידיד ה', תולדות חייו של רבי בנימין כהן נכדו של רבי יצחק חוגה, עמוד י"ג. ספר "פטיש החזק" תולדות רבי מצליח מאזוז חלק א', עמוד 190
- ^ כפי שסיפר בספרו "מנחת כהן" חלק ד' בהספדו על רבי יוסף ברבי (דרוש י"ט למעלת הצדיקים).