רבי ינון חורי
 | |
| לידה |
11 בדצמבר 1925 כ"ד בכסלו ה'תרפ"ו ג'רבה. |
|---|---|
| פטירה |
7 בפברואר 2004 (בגיל 78) ט"ו בשבט ה'תשס"ד בני ברק, ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות פוניבז' בני ברק |
| מדינה | ישראל |
| מקום מגורים | פרדס כץ, בני ברק |
| מקום פעילות | בני ברק, גבעתיים |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | גמרא, הלכה, פרשנות המקרא, קבלה |
| תפקידים נוספים | מורה, ר"מ, ראש כולל |
| רבותיו | רבי רחמים חי חויתה הכהן, רבי רפאל כדיר צבאן, רבי יוסף סוסו הכהן |
| תלמידיו | הרב שלמה משה עמאר, הרב ציון בוארון |
| בני דורו | רבי משה חדאד בורתא |
| בת זוג | מזיאנה (יפה) |
| אב | רבי חיים חורי |
| אם | סעדונה |
| צאצאים | שושן חורי |
הרב אברהם שלום ברוך ינון חורי[1] (כ"ד בכסלו ה'תרפ"ו; 11 בדצמבר 1925 - ט"ו בשבט ה'תשס"ד; 7 בפברואר 2004) היה רב חרדי ספרדי מרבני ישיבת כסא רחמים, וראש כולל "גבעת חיים" בגבעתיים.
ביוגרפיה
הרב ינון חורי נולד בערב חנוכה, בחארה צג'ירה (רובע הגדול) בג'רבה (תוניסיה) לרבי חיים חורי וסעדונה. בהיותו בן שנה, בשנת ה'תרפ"ז נקרא אביו לכהן כרבה הראשי וכראב"ד של העיר גאבס שבדרום תוניסיה, והמשפחה עברה להתגורר שם.
בגיל ארבע נשלח על ידי אביו ללמוד תורה בעיר מולדתו ג'רבה, שם גר אצל דודתו, ולמד מפי רבותיו רבי רחמים חי חויתה הכהן, רבי רפאל כדיר צבאן ורבי יוסף סוסו הכהן[2]. בסביבות שנת ה'תש"ב, בהיותו בגיל 16, החל ללמד תלמידים בישיבה בג'רבה.
בכ"ג בסיון ה'תש"ט נשא את מז'יאנה (יפה) לבית טרבלסי ולאחר נישואיו חזר להתגורר על יד אביו בגאבס.
מאז קום המדינה בשנת ה'תש"ח, פעל לעליית יהודי ג'רבה וסביבותיה לארץ ישראל[3]. בשנת ה'תש"י עלה לארץ לבדו כתייר ומשום כך לא הוכר על ידי השלטונות כעולה חדש ולא היה זכאי לסיוע בשיכון, הוא התגורר במקומות שונים עד שקיבל מקום מגורים מסודר על ידי רבי שמואל עידאן.
בשנת ה'תשט"ו עלו אשתו ושלושת בניו באופן רשמי, בעקבות כך עבר לגור ב'שערי עולים' בחיפה, לאחר מכן ב'בית עולים' בפרדס חנה ובהמשך במעברה בלוד. לבסוף עברה המשפחה לגור בשכונת פרדס כץ בבני ברק שם גר עד לפטירתו.
כשעלה ארצה השלים את לימודי ההוראה, ובין השנים ה'תשי"א - ה'תשל"ח שימש כמחנך ומורה לספרות ודקדוק בבית הספר היסודי 'שאר יישוב'. בשנת ה'תשל"ח, לאחר הפצרות מהרב מאיר מאזוז החל לשמש כר"מ בישיבת כסא רחמים ונחשב לאחד מרבניה הבולטים.
בשנת ה'תשנ"ב הקים בגבעתיים את הכולל הראשון בעיר בשם 'גבעת חיים' על שם אביו רבי חיים חורי, בו שימש כראש כולל. בתחילה הדבר לא התקבל בעין יפה אצל תושבי האזור והכולל סבל מהצקות, אך עם הזמן חלקם אף חזרו בתשובה ויושבו ההדורים בין שני הצדדים[4].
נודע כבעל אורח חיים פשוט וכמי שברכותיו מתגשמות. נפטר בליל שבת ט"ו בשבט ה'תשס"ד בגיל 78. בהוראת הרב מאזוז, הלווייתו נדחתה ליום ראשון "כדי לחלוק לו כבוד אחרון, אם לא בחייו, אז בפטירתו". בהלווייתו ספדו לו הרב מאיר מאזוז, ותלמידיו הרב שלמה משה עמאר, והרב ציון בוארון. נטמן בבית העלמין פוניבז' בבני ברק.
בנו רבי שושן חורי הדפיס את הספרים 'שמש ינון' ובהם תולדות חייו וחידושים מתורתו וכן ספר 'חיי חיים' על תולדות אביו רבי חיים חורי.
דברי תורתו
רבי ינון כמעט ולא כתב בעצמו את חידושיו, אולם כאמור חלק נדפסו על ידי בנו בספרים 'שמש ינון' וכמה מחידושיו שוכתבו מפיו על ידי הרב מאיר מאזוז והודפסו מהם כמה דפים בקובץ אור הגנוז[5]. כמו כן מספר חידושים שכתב הודפסו בתחילת ספר 'התשבי' לרבי אליהו בחור בהוצאת מכון הרב מצליח[6] משום שרבי ינון יזם את ההדרת ספר 'התשבי'[7].
הנצחה
- על שמו הוקם ארגון עזרה למשפחות נזקקות בשם 'חסדי ינון'[8].
- בשנת ה'תש"פ[דרושה הבהרה] פורסם שרחוב 'גני גד' בעיר בני ברק ישונה לרחוב 'רבי ינון חורי'.
- בכל שנה נערכת הילולא ביום פטירתו ובה נערך דינר לטובת מוסדותיו.[9]
לקריאה נוספת
- הרב מאיר מאזוז - 'מגדולי ישראל' חלק ג' עמוד שצ"ט.
- רבי שושן חורי - ספר 'שמש ינון' תולדותיו ומפעליו וחידושים מרבי ינון.
- הרב שלמה משה עמאר - 'מצוקי ארץ' עמוד רכ"ד.
- 'ארזי הלבנון' אנציקלופדיה לגאוני וחכמי ספרד והמזרח - שמעון ואנונו - ח"ב עמוד 1068.
- עיתון הדרך (תור הזהב) פרשת בשלח ה'תשפ"א עמוד ו.
קישורים חיצוניים
- יואל יעקובי, צדיק בכובע הגרב, באתר בשבע - ערוץ 7.
- סיפורי הגאון רבי ינון חורי.
- הרב ינון חורי באתר "החכם היומי".
- הרב מאיר מאזוז על רבי ינון חורי.
הערות שוליים
- ^ היה חותם את שמו המלא בראשי תיבות יש"א ברכה ינון, שלום, אברהם ברוך.
- ^ רבי יוסף ורבי רפאל הם מתלמידיו של אביו רבי חיים חורי.
- ^ באתר החכם היומי.
- ^ ראו 'מגדולי ישראל' (לרב מאיר מזוז) עמוד ת'. וירחון אור תורה חודש ניסן ה'תשס"ד עמוד תק"ב.
- ^ החידושים הודפסו שוב לאחר פטירתו בספר 'שמש ינון' עמודים 692 - 675.
- ^ עמוד 20.
- ^ הספר יצא לאור אחרי פטירתו בשנת ה'תשס"ה על ידי הרב אריה מאזוז (בן הרב רחמים מאזוז, אחיין הרב מאיר מאזוז) והרב הראל זנזורי, עם הערות היעב"ץ ורבי ישעיה פיק ברלין ועוד. המוציא לאור רא"מ טוען שרבי ינון חפץ בההדרת הספר לאחר שנמצאו הגהות רי"פ מכתב יד, ובנו רבי שושן חורי טוען כי אביו זכה לגילוי אליהו, ומשום כך חפץ בההדרת ספר 'התשבי' שמשמעותו אליהו. רבי שמעון חירארי העיד כי כבר בג'רבה העידו עליו שזכה לגילוי אליהו. וכן היה נוהג לומר במוצאי שבת "אשרי מי שראה פניו אפילו בחלום", ורצונו לומר קל וחומר למי שראהו במציאות.
- ^ / האתר הרשמי.
- ^ צפו: הילולת הצדיק רבי ינון חורי זצוק"ל - מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, באתר מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף, 5 בינואר 2020.