רב שמואל בן חפני גאון
| השתייכות | ישיבת סורא |
|---|---|
| פטירה | כ"ה באב ד'תשע"ג |
| תחומי עיסוק | פרשנות התורה, הלכות דיינים, פרשן תלמוד, פוסק |
| רבותיו | אביו רב חפני הכהן, דודו רב נחמיה בן כהן-צדק גאון |
| תלמידיו | (הושפעו מתורתו[1]:) רבינו חננאל, רבינו בחיי בן אשר, רבינו בחיי אבן פקודה, רבינו ניסים, הרמב"ם[2] |
| חיבוריו | ספר הדיינין, ספר הבגרות, דיני ציצית, ספר הברכות, פירוש על חמשה חומשי תורה |
רב שמואל בן חפני גאון (או שמואל בן חפני הכהן או בראשי תיבות רשב"ח) - הוגה, פרשן ופוסק בתקופת הגאונים. גאון ישיבת סורא שבבבל בין השנים 998–1013 נולד לערך בשנת ד'תר"צ או ד'ת"ש - נפטר כ"ה באב ד'תשע"ג[3] ללוח העברי.
חייו וייחוסו
נולד לרב חפני הכהן[4], ששימש כדיינא דבבא בישיבת פומבדיתא בתקופת רב נחמיה גאון (אחיו של רב חפני הכהן). סבו (אב-אביו) היה רב כהן צדק בר יוסף הכהן, וכן סב-סבו רב מרדכי כהנא גאון, שימש כראש ישיבה וכגאון.
היה מחותן עם ראש ישיבת פומבדיתא, רב שרירא גאון, בבנו רב האי גאון.
לאחר פטירתו מילא את מקומו בראשות ישיבת סורא, רב דוסא גאון בנו של רב סעדיה גאון. לאחר פטירת רב דוסא מונה בנו של רב שמואל רב ישראל, לעמוד בראשות הישיבה.
חיבוריו
מחבר פורה אשר כתב כשישים וחמישה חיבורים שורבם נכתבו בלשון ערבית אבל בכתב עברי. כן כתב שו"ת בעברית, ערבית וארמית. תחומי הכתיבה שלו נרחבים: פרשנות מקרא, פרשנות תלמוד, הלכה, מתודולוגיה תלמודית ופילוסופיה. רשב"ח כתב את חיבוריו בערבית-יהודית ורובם ככולם נעלמו לאחר ירידת המרכז בבבל. החיבורים נשכחו מלב במהלך ימי הביניים ונותרה רק עדותו של אברהם אבן דאוד בספר הקבלה (וממנו העתיק רבי מנחם המאירי) שרשב"ח "חיבר ספרים הרבה". עם גילוייה של גניזת קהיר נתגלו שרידים של חיבורי רב שמואל בן חפני הכהן, אולם גם עתה, למעלה ממאה שנה לאחר גילוי הגניזות, נשארו בקרן זווית רוב חיבורי ההלכה של הגאונים, ובהם חיבוריו.
הגותו
בתחום הפילוסופיה אימץ רב שמואל הכהן את האסכולה הבצרית של הכלאם המועתזילי, והיה מעורה בחיים התרבותיים של הסביבה המוסלמית. לפי עדותו של חתנו רב האי גאון, בן חפני "הירבה לקרות בספרי הנוכרים",[5] כלומר בספרי חכמי הכלאם המוסלמים. הוא פירש את המקרא בצורה רציונלית, דחה את האמונה בשדים, בכשפים ובאסטרולוגיה.
גם בנסים לא האמין רב שמואל, מלבד אלה שהוזכרו במקרא. לדעתו, הנסים הכוללים שינוי מערכות הטבע יכולים להיות אך ורק על ידי הנביאים ולא על ידי הצדיקים. דוגמה לכך הוא פירושו למעשה בעלת האוב מעין דור שהעלתה את שמואל באוב. רשב"ח לא קיבל את המובן הפשוט של הסיפור. לדבריו לא דיבר שמואל עם שאול כלל "וחס ושלום לא עלה מקברו", אלא הכל היה מעשה רמאות של האישה. הוא מוסיף כי ”אף על פי שמשמעות דברי החכמים ז"ל בגמרא כי אמת היה שהחיתה האשה את שמואל, לא יקובלו הדברים במקום שיש מכחישים להם מן השכל”.[6]
חתנו רב האי גאון מביא את דעותיו ותוקף אותן:
כשצמח מר רב שמואל גאון זכרונו לברכה וכיוצא בו, שהרבו לקרוא בספרי הפילוסופים שאומרים אין המראות הללו נראות אלא לנביאים ולא יעשה נס כזה אלא לנביא. ומכחישים בכל מעשה שנאמר כי נעשה בו נס לצדיקים ואמרו כי אין זה הלכה... ואנו סוברים כי הקב"ה עושה ניסים לצדיקים ונפלאות, ומראה להם היכליו
— רב האי גאון, תשובות הגאונים סי' צ"ט
אף בפירושו לחומש[7] כותב רבי שמואל בן חפני על פירוש המקרא בצורה רציונלית: ”ואמרו איזה מבעלי ההגדות.. ולא ייתכן כי נאמין באמיתת דבר אשר באו ראיות בביטולו רק בעבור כי אמרוהו איזה מהקדמונים. אמנם צריך כי נתבונן הדבר בשכלנו, ואם תימצא הוכחה לאמיתותו נקבלהו, ואם תבוא ראיות לאפשרויותו נאמין בו כדבר אפשרי, ואם יימצא מן הנמנעות נחשיבהו לנמנע”. המאירי בהקדמתו למסכת אבות[8] כותב שאין לסמוך כל כך על דברי רבי שמואל בן חפני.
לקריאה נוספת
- יהודה צבי שטמפפר, ספר הגירושין לרב שמואל בן חפני גאון סורא, הוצאת יד בן צבי, 2009
- ספר הבגרות לרב שמואל בן חפני גאון, בההדרת מידי תרצה מיטשם, תרגום מערבית: מרים פרנקל; יד הרב נסים, ירושלים תשנ"ט.
קישורים חיצוניים
- רב שמואל בן חפני גאון, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב ד"ר אהרן גרינבוים, שרידים בכתבי-יד מפירושו על ר׳ שמואל בן חפני על התורה, הופיע בתוך ספר היובל לכבוד הרב ד"ר אליהו יונג למלאות לו שבעים שנה בעריכת מנחם מנדל כשר, נחום לאם, שמואל אליעזר רוזנפלד, חלק עברי, ניו יורק, תשכ"ב / 1962, עמ' רטו, באתר היברובוקס
- יהושע בלאו, דקויות בניתוח הסגנון הערבי בכתבי רב סעדיה גאון ושמואל בן חפני, פורסם בפעמים כרך 23, תשמ"ה 1985, עמ' 38-41
- David Sklare, Samuel ben Hofni Gaon,& his Cultural World, Leiden 1996
- יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שני הפרקים האחרונים של שמואל בן חופני - כתאב אחכאם שרע אלציצית (ספר כללי חוקי הציצית) בארכיון המדינה (נמצא גם בארכיון אינטרנט)
הערות שוליים
- ^ הקדמה לפירוש רב שמואל הכהן בן חפני גאון על התורה, מהדורת מוסד הרב קוק, מהדיר הרב אהרן גרינבאום
- ^ יהודה צבי שטמפפר, "השפעת כתבי ההלכה של רב שמואל בן חפני גאון על הרמב"ם", אביעזר רביצקי (עורך), הרמב"ם; שמרנות, מקוריות, מהפכנות, ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ט עמ' 199-210
- ^ לפי דברי ספר הקבלה נפטר ד'תשצ"ד, אולם לפי כ"י דמשק של איגרת רב שרירא גאון נפטר ד'תשע"ג.
- ^ ראו אודותיו הרב נפתלי יעקב הכהן, "רב חפני הכהן גאון", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים רעו-רעז, באתר HebrewBooks, אות ריג
- ^ תשובות הגאונים ליק, סימן צט
- ^ רד"ק שמואל א כח, כד.
- ^ פירוש רבי שמואל בן חפני על התורה, דברים לב, מוסד הרב קוק לצפייה באוצר החכמה
- ^ בית הבחירה למאירי, הקדמה למסכת אבות, עמ' 64. לצפייה באוצר החכמה.
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • רב שמואל בן חפני הכהן גאון • רבי אברהם בן הרמב"ם • רבי תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | רבי יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • רבי שלמה פרחון • אבן ג'נאח • רבי משה הכהן אבן ג'יקטילה • רבי יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | רבי יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | רבי מנחם בן חלבו • רש"י • רבי יוסף קרא • רשב"ם • רבי אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • רבי אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | רבי יוסף קמחי • רבי משה קמחי • רד"ק • רבי מנחם בן שמעון • רבי יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | רבי יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • רבי עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | רבי נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • רבי זכריה הרופא • רבי סעדיה עדני • רבי דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |
29709672רב שמואל בן חפני גאון