בית הכנסת הגר"א (תל אביב)
בית הכנסת הגר"א הוא בית כנסת ברחוב הירקון 42, בשכונת מאה שערים בתל אביב.
הקמתו
בית הכנסת הגר"א הוא בית הכנסת הליטאי הראשון בתל אביב. הוא נוסד בשנת תרצ"ד (1934) על ידי שני תושבי השכונה - הרב יוסף צבי הלוי, שהיה אב"ד תל אביב, והרב אליהו לנדא, בן נינו של הגר"א מווילנה. בית הכנסת שימש מקום תפילה לתושבי השכונה והאזור שהתפללו בנוסח אשכנז. בנוסף פעל בסמוך בית כנסת בנוסח ספרד, "בית שלמה", שהוקם בתחילת שנות ה-20 ובו התרכזו בעיקר יוצאי ווהלין וחב"ד בראשות הרב שאול דוב זיסלין. בית הכנסת הגר"א נבנה בסגנון הבאוהאוס שרווח בתל אביב בשנות ה-30. גודלו בינוני והוא מכיל כמאתיים מקומות.
על לוח הזיכרון שבקיר בית הכנסת נכתב:
”חברת מאה שערים בע"מ ת"א נדבה את המגרש ומאתיים ואחד לא"י במזומנים לבניין בית הכנסת על שם הגאון רבנו אליהו זצ"ל מוילנה, תרצ"ד. לוח הכבוד למזכרת עולם.”
הרעיון להקמת בית כנסת בנוסח הגר"א עלה עשור קודם לכן והרב הלוי החל במגעים עם ראש העיר מאיר דיזנגוף להקצאת שטח לבנייתו. בית הכנסת נבנה על המגרש האחרון של השכונה והוא נתרם על ידי עיריית תל אביב בסיועו הישיר של דיזנגוף.
בניית בית הכנסת החלה עם השלמת בניית מאה בתי השכונה. טקס הנחת אבן הפינה נערך בכ' בתמוז תרצ"ד. בין הנואמים היו הרב הראשי לתל אביב שלמה הכהן אהרונסון והרב הראשי לפתח תקווה ראובן כץ. כמו כן הוקרא מכתבו של הרב קוק. הרב קוק התיר את קיום הטקס בתקופת בין המצרים, משום שבניית בית כנסת ("מקדש מעט") נחשבת מעין בניין בית המקדש.
בטקס אמר הרב הלוי:
”חברי בני מאה שערים בעזר השם יתברך עלה בידם לבנות על מגרשיהם בתים לדורות, לקיים מצוות יישוב ארץ ישראל. נתקיים כמו שאמר אבינו יצחק: ומצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'. בנייני מאה שערים יהיו גרעיני היישוב של כל הסביבה, ולא נאמר כי כוחנו ועוצם ידינו עשה את החיל הזה אלא מאת ה' הייתה זאת.”
בשנת תרצ"ו (1936) ביקר ראש העיר מאיר דיזנגוף בבית הכנסת ועלה לתורה, במלאת לו 75 שנה. האירוע נחקק בלוח הזיכרון לאות הוקרה לדיזנגוף על חלקו בהקמת בית הכנסת, ואף שמו נרמז בציון השנה: "מאיר תל אביב" לפ"ק (בגימטריה 696 = תרצ"ו). דיזנגוף נפטר שבועות ספורים אחר כך.
מנהגי הגר"א
בית הכנסת נקרא על שם הגר"א מווילנה, ועל פי תקנות מייסדיו נקבעו בבית הכנסת מנהגי הגר"א, כפי שנכתב בתקנות בית הכנסת:
”בית הכנסת בנוי בעיקר על שם מרן ורבן של ישראל הגאון החסיד האמיתי רבנו אליהו ז"ל. יש להתפלל בו אך ורק נוסח הגר"א אשר כה טבעו אבותינו ואנשי כנסת הגדולה מבלי לשנות בשום אופן. שום התנשאות וראשות ושום משרה ותפקיד לא יינתן לאלו שלא התפללו ואינם מתפללים אשכנז. אין לחדש שום דבר או מנהג מה שלא נמצא ונהוג בבית הכנסת קלויז החסיד האמיתי הגר"א בווילנא.”
בשנת תש"ו (1946) עוגנו תקנות בית הכנסת בפסק דין על ידי בית הדין הרבני בתל אביב:
”שיהיה בו תורה ותפילה וישיבת תלמידי חכמים עוסקי תורת ה' כמו בבית הכנסת הגר"א בווילנא אשר שורה שם רוח הקודש של תורתו ופרישותו.”
בקיר המזרחי מימין לארון הקודש מוצבת מסגרת זכוכית ובה לוח קלף שבו מפורטים נוסח התפילה ומנהגיה על פי הגר"א. במועדים התפלל שליח הציבור במחזורי ענק שהודפסו בדפוס האחים ראם בווילנה, והם קיימים עד היום.
אחד מתושבי המקום היה הרב שריה דבליצקי, הנחשב בר-סמכא במנהגי הגר"א. בשנת תשס"ד הוציא הרב דבליצקי קונטרס מיוחד שתיעד את המנהגים שהיו בבית הכנסת. אביו, בצלאל, שהיה תעשיין אמיד, היה מהנדיבים שהשתתפו במימון בניית בית הכנסת וחבר בוועד קופת הגמ"ח של בית הכנסת.
פעילות
במשך עשרות שנים היה בית הכנסת פעיל מאד ונחשב אחד ממרכזי הדת הידועים בתל אביב. מדי יום התקיים בבית הכנסת מניין ותיקין ובנוסף לו עוד שני מניינים לתפילת שחרית. בשל מיקומו הוא שימש מקום תפילה ולימוד גם לתושבים מחוץ לשכונה. כמו כן פקדו אותו רבנים וגדולי תורה מירושלים ובני ברק שנקלעו לתל אביב. בשנות ה-40 הרבה להגיע לבית הכנסת הרב יוסף שלמה כהנמן והיה דורש בפני הציבור.
בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט היה בית הכנסת חשוף לסכנה מירי צלפים ממסגד חסן בק הסמוך. במהלך מלחמת השחרור סבלו תושבי השכונה מהתנכלויות ומירי שכוון משכונת מנשייה הסמוכה. אנשי ההגנה הציבו שער ברזל כבד שחסם את רחובה הראשי, רחוב מאה שערים, אך בכך לא היה כדי למנוע את הירי, ותושבי השכונה נטשו אותה.
במשך השנים שימש בית הכנסת מרכז תורני מקומי. מלבד הרב הלוי והרב לנדא מסרו בו רבנים שונים שיעורים והרצאות בתורה ובתלמוד, ובהם: הרב יחיאל הלוי ישראלי (ישראלוב), הרב אהרן שמידט, הרב נחמן יהודה סילבר - יליד קלם, והרב יצחק דוד שינקר - חניך ישיבת נובהרדוק[1].
במשך מספר שנים פעלה במקום מסגרת תורנית בשם "כנסת הרבנים" - "כולל רבנים" מיוחד שהקים הרב הלוי עבור רבנים יוצאי ליטא ורוסיה שהתגוררו באזור. הרב ישראלי-ישראלוב יסד בבית הכנסת מסגרת תורנית מיוחדת לצעירים.
מדי שנה בליל שביעי של פסח התקיימה בבית הכנסת, הממוקם בסמוך לשפת הים, מעמד של "שירת הים". כמו כן התקיימה מדי שנה שמחת בית השואבה בחג הסוכות, בי"ט בתשרי, יום השנה לפטירת הגר"א.
בבית הכנסת פעלה קופת גמ"ח בשם "אחדות", שסייעה בהלוואות למתפללים. ספר הגמ"ח של בית הכנסת משנות ה-40 שמור עד היום.
הנצחה וזיכרון
בקיר בית הכנסת מוצב לוח זיכרון למתפללי בית הכנסת שנפטרו, בהם כמה מצאצאי הגר"א מווילנה, המצוינים בראשי התיבות "נו"נ (=נכד ונין) לגר"א". כמו כן יש לוח הנצחה לנספים בשואה ובהם גם מהנרצחים בווילנה.
בקיר הדרומי של בית הכנסת נחצבה גומחה קטנה שבשוליה הוצבו דלתות זכוכית, ובה מוצבים לאות זיכרון שמונה עשר הספרים שחיבר הרב יוסף צבי הלוי, רבו ומייסדו של בית הכנסת.
כיום
מאז שנות ה-70, עם התדלדלות האוכלוסייה הדתית באזור, פחת מספר המתפללים בבית הכנסת הגר"א והוא איבד את מעמדו וצביונו. בשנת תשס"ט שופץ בית הכנסת והוקם בו כולל אברכים. מלבד סדרי הכולל הרגילים, משלבים האברכים גם פעילות תורנית עם צעירים תושבי העיר. רב בית הכנסת הוא הרב שלום גילרנטר, בנו של הרב אלתר גילרנטר, שהיה ראש ישיבת ויז'ניץ חיפה.
כמו כן חודשו המנהגים שהיו בבית הכנסת - מעמד של "שירת הים" בשביעי של פסח ושמחת בית השואבה בחג הסוכות, בי"ט בתשרי, יום השנה לפטירת הגר"א.
קישורים חיצוניים
- ישראל רוזנסון, זיכרון זהות ומקום: על בית הכנסת הגר"א בתל אביב: חלק ראשון, חלק שני, הוצאת כרמל, ירושלים תשע"ז.
הערות שוליים
- ^ אביהם של הרבנים צבי, חיים, משולם וברכיהו שינקר, המכהנים כראשי ישיבות בבני ברק וירושלים.