רבי משה יהושע לנדמן
| לידה |
כ"ט בכסלו ה'תר"נ ניקולאייב, אוקראינה |
|---|---|
| פטירה |
י"ד בכסלו ה'תש"כ (בגיל 69) ירושלים ישראל |
| מקום קבורה | שומרי שבת בני ברק ישראל |
| מקום מגורים | בנדרי, גאלאץ, תל אביב, בני ברק |
| מקום פעילות | בנדרי, גאלאץ, תל אביב, בני ברק |
| תחומי עיסוק | אדמו"ר |
| תפקידים נוספים | רב |
| רבותיו | רבי אברהם לנדמן |
| תלמידיו | רבי שריה דבליצקי, רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי אברהם איגר מלובלין, ואחרים |
| חיבוריו | סתר עליון |
| שם השושלת | בנדר - גאלאץ |
| אב | רבי יחיאל מיכל |
| צאצאים | בנו ממשיך דרכו, רבי יעקב שמשון לנדמן |
| מספר צאצאים | 2 |
רבי משה יהושע לנדמן (כונה גם רבי משה'לה מבנדר; כ"ט בכסלו ה'תר"נ - י"ד בכסלו ה'תש"כ) היה אדמו"ר ומקובל חסידי מגזע השרף מסטרליסק[1] שפעל בעיר בנדר שבמולודובה, ובתקופה שבין שתי מלחמות העולם בגאלאץ שברומניה, ולאחר מכן בתל אביב ובבני ברק.
ביוגרפיה
נולד בניקולאייב שבדרום אוקראינה לרבי יחיאל מיכל לנדמן מניקולאייב ולוצק[2] ולגיטל בתו של רבי מרדכי ליברזון האדמו"ר מקישינוב[3]. בגיל צעיר מאד התייתם רבי משה'לה מאמו, ולאחר נישואי אביו בשנית עם בת דודו רבי אורי לנדמן מפודוליה, נלקח לבית סבו רבי אברהם לנדמן משפטיבקה שגדלו וחנכו, ובכך החשיבו כרבו המובהק. עוד בבחרותו למדו סבו את תורת הקבלה. נסע בבחרותו לרבי מרדכי דב מהורניסטייפול ולרבי מרדכי מלויעב שקרבוהו.
בי"ז באלול תרס"ו, בגיל 16, נשא את טריינא בת רבי יעקב שמשון שפירא האדמו"ר מסלאוויטא ממנה נולדו כל צאצאיו. בערך בשנת תר"ע הוזמן על ידי קבוצת חסידים מהעיר בנדר שישמש כרבם, וניהל שם את עדתו קרוב לשלושים שנה. בג' בתמוז תרפ"א נפטרה אשתו בהיותה בעיר קישינוב ונקברה שם. בחודש אלול תרפ"ה נשא בזיווג שני נשא את יענטע דבורה בת רבי מרדכי זוסיא טברסקי רבי מרדכי זוסיא מטריסק-הוצלס-יאס.
בערך בשנת תרצ"ו, עקב המצב הכלכלי הרעוע, עזב בסיוע ובעצת חסידיו את מולדובה ועבר לעיר הנמל גאלאץ שברומניה, שם היתה באותה תקופה מצב כלכלי טוב יותר, אף שהמצב הרוחני בה היה ירוד. בגאלאץ הנהיג את קהילתו ופעל שם לביצור חומות היהדות.
בשנות השואה נכבשה גאלאץ מספר פעמים על ידי הנאצים, והיהודים בה נרדפו הן מצד הסובייטים והן מצד הנאצים, ורבי משה יהושע עמל לחזקם ולעודדם. בשנת תש"ד הודיעוהו שהתקבלה ויזות עבורו בבוקרשט לעליה לארץ ישראל, ולכן עבר בבוקרשט, אך הם לא עמדו בדיבורם ולא מסרו לו את הויזות, ולכן נשאר שם במשך 6 שנים. בשנים אלו הסתגר בביתו ולא הסכים לצאת לרחוב הפרוץ של עיר הבירה. בתקופה זו ערך את שולחנותיו ותפילותיו עם קהל הפליטים שהתקבץ בביתו.
בשנת תש"י עלה לארץ ישראל, בהשתדלותו של רבי יצחק מבוהוש, שם התגורר בתל אביב וביפו. ובשנת תשי"ז עבר לבני ברק ושם פתח את בית מדרשו ומסר את שיעוריו בתורת הקבלה. בארץ ישראל הצניע את עצמו, וסירב להצטרף למועצת גדולי התורה.
|
שיטתו שעליה שמר בקפדנות היתה לבל להיזקק לשום מפרש או לשום מחדש ולא לשום ספר חוץ מכתבי האריז"ל גופא, אלא רק לדברים שנאמרו בכתבי האריז"ל ללא כחל ושרק, והודות לבקיאותו העצומה בהם היה מבאר ומתרץ כל קושיה שעולה בלימוד וכל אי הבנה בלימוד בדברי האריז"ל בעצמם מיניה וביה שנאמרו במקום אחר הפלא ופלא. נאמן לשיטתו זאת לא נטה גם אחר דרך הרש"ש זיע"א שבקרב המקובלים שבארה"ק נתקבל כממשיך ישיר להאריז"ל וכוונותיהם על פיו, הגה"ק עם כל הערכתו את גדולת הרש"ש זיע"א וכל קדושים עמו, לא סר מפשטות דברי האריז"ל. |
| רבי שריה דבליצקי במכתב |
בתחילת שנת תש"כ חלה, ונפטר בי"ד כסלו באותה שנה. נקבר באוהל בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
המשך השושלת
אחר פטירתו התמנה בנו רבי יעקב שמשון לאדמו"ר. הוא הקים על שמו את בית המדרש "תפלה למשה", שם גם המשיך במסירת שיעורים בקבלה כמסורת אביו, עד לפטירתו בט"ז בחשוון ה'תש"ס. המפורסם שבתלמידיו היה רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. בנו הרב יחיאל מיכל לנדמן כיהן כרב בית המדרש עד לפטירתו בל' בחשוון ה'תשע"ד, כיום ממשיך דרכם בקודש נכדו הרב איתמר לאנדמאן מבענדער מירושלים שהוציא לאור את הספר "סתר עליון" ומהדיר את ספרי סביו.
חיבוריו
- סתר עליון, חידושיו על כתבי האר"י ובתורת הקבלה, דרושים על תורה ומועדים, צלומי הסידור היחודי שערך. יצא לאור על ידי נינו הגה"צ רבי איתמר לנדמן מבענדער, ירושלים תש"פ.
- דער נס פון קריעת ים סוף, און די בעדייטונג פון שביעי של פסח", מאמר באידיש, גאלאץ, תר"צ.
- ספר הגילגולים עם הגהותיו, יצא לאור ע"י בנו הרב יעקב שמשון לנדמן, בני ברק, תשמ"ו.
- והשיב משה[4].
תלמידיו
- רבי שריה דבליצקי.
- רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר.
- רבי אברהם איגר מלובלין.
- בנו ממלא מקומו, רבי יעקב שמשון לנדמן, האדמו"ר מבנדר.
- הרב יהודה לייב דרמר[5].
- רבי יהושע קרוק.
משפחתו
מספר ילדיו נפטרו שם בלידתם או בצעירותם.
- בתו רעכיל, אשת רבי שלום מיכלוביץ, אדמו"ר מבראד.
- רבי יעקב שמשון לנדמן, אדמו"ר מבענדער וממלא מקומו בעיר בני ברק, (אדר ה'תרע"ג - ט"ז מרחשון ה'תש"ס).
- נכדים מפורסמים
- הרב ישעיה טברסקי - האדמו"ר מצ'רנוביל בבורו פארק, חתן הרב שלום מיכלוביץ מבראד ראדוויל.
- הרב יהושע רוקח - האדמו"ר ממכנובקא בעלזא.
- יחיאל מיכל לנדמן, יו"ר ומייסד ארגון 'חברים לרפואה'[6].
קישורים חיצוניים
- רבי משה יהושע לנדמן, סתר עליון, "תולדות הרה"ק המחבר", ירושלים תש"פ, עמ' 49-67, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי משה יהושע לנדמן, בפורום אוצר החכמה.
- רבי משה יהושע לנדמן, באתר MY TZADIK
- רבי משה יהושע לנדמן באילן היוחסין Geni
- רבי משה יהושע לנדמן, בספר זכרון ליהדות בנדרי.
הערות שוליים
- ^ אודות יחוסו לשרף, ראה ערך חסידות סטרליסק.
- ^ כיהן כרב ואדמו"ר בניקולאייב ולוצק, נרדף על ידי הסובייטים וגורש על ידם לפראג, שם נפטר בה' באב תרצ"ח
- ^ בן רבי אריה יהודה לייבוש מפרוסקורוב וחתן רבי אברהם ספרד מאוסטראה-קיניוב
- ^ ערך חסידות סטרליסק
- ^ הרב יהודה לייב דרמר באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו.
- ^ ברוך דיין האמת: הרב יחיאל מיכל לנדמן ז"ל יו"ר 'חברים לרפואה'