רבי רפאל עבו
 | |
| הרב רפאל עבו ויוסף עבו עברון בטקס הוצאת ספר התורה מבית עבו בצפת למירון 1972 | |
| לידה |
1913 ה'תרע"ג צפת |
|---|---|
| פטירה |
29 באפריל 1983 (בגיל 70 בערך) ט"ז באייר ה'תשמ"ג |
| מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
| מקום פעילות | טבריה, מרוקו, תל אביב, חיפה, רמת גן, ירושלים |
| השתייכות | חרדים ספרדים |
| תחומי עיסוק | דיינות |
| תפקידים נוספים | אב"ד חיפה ות"א |
| רבותיו | רידב"ז; הרב דב מאיר רובמן; הרב עזרא עטייה |
הרב רפאל אליהו עבו (ז' באדר ה'תרע"ג, 16 במרץ או 14 בפברואר[1] 1913, צפת – ט"ז באייר ה'תשמ"ג, 29 באפריל 1983) היה דיין ישראלי שכיהן כאב"ד בחיפה ובתל אביב וכדיין בבית הדין הרבני הגדול.
ביוגרפיה
נולד בצפת לרבי יהודה עבו ולאה עבו. אביו היה בנו של אברהם עבו, בנו הבכור של רבי שמואל עבו, אבי שושלת משפחת עבו בארץ ישראל. למד בישיבתו של הרידב"ז בצפת, ולאחר מכן בישיבת תפארת ישראל בחיפה אצל הרב דב מאיר רובמן. בשנת ה'תרצ"ד עבר ללמוד בישיבת פורת יוסף בירושלים, שם התחבב על ראש הישיבה הרב עזרא עטייה, שהסמיכו לדיינות. לאחר נישואיו עבר להתגורר בטבריה, שם שימש כמנהל התלמוד תורה הספרדי וכראש ישיבת "אור החיים" שייסד בעיר, וכן ייסד בה תנועת נוער דתית. בשנת ה'תש"ז (1947) נשלח על ידי הרב עטייה למרוקו על מנת לייסד שם סניפים של רשת החינוך "אוצר התורה", כדי למשוך ילדים רבים שנשלחו לרשת החינוך אליאנס. במרוקו ייסד הרב עבו ישיבות, תלמודי תורה ובתי ספר רבים, ועד מהרה רשת אוצר התורה במרוקו כללה אלפי תלמידים. לאחר תקופה של כשלוש שנים חזר לארץ, ובראשית שנות החמישים (בשנת ה'תש"י לערך), התמנה לדיין בבית דינו של הרב שמואל יצחק יפה בתל אביב. בשנת ה'תשי"ח (1958) התמנה לאב בית דין בחיפה ובשנת ה'תשכ"א (1961) התמנה לאב"ד תל אביב-יפו. בתפקיד זו התמנה על ידי הרב הראשי שלמה גורן לכהן כדיין ב"בית הדין הרבני המשמעתי"[2]. בשנת ה'תשכ"ד (1964) התמודד לכהונת חבר מועצת הרבנות הראשית, אך לא נבחר[3]. בשנת ה'תשמ"א (1981) התמנה לדיין בבית הדין הרבני הגדול בירושלים וכחבר בוועדה שבחנה את הנבחנים לדיינות, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו. כמו כן, ייסד בעיר כולל אברכים בשם "אור רפאל". באחרית ימיו הרבה בתעניות וסיגופים, ונהג להתענות תענית בה"ב ותעניות דיבור רבות, ופעל להפצת רעיון תעניות הדיבור ברחבי העולם היהודי. נפטר בט"ז באייר ה'תשמ"ג (29 באפריל 1983), ערב ל"ג בעומר שבו היה משתתף בקביעות בתהלוכה המסורתית של משפחת עבו מצפת לקבר רבי שמעון בר יוחאי בהר מירון עם ספרי תורה, בהיותו שרוי בתענית בה"ב ובעת אמירת קריאת שמע. נקבר בבית הקברות נחלת יצחק בגבעתיים.
עמד בקשרים עם רבנים ודיינים גדולים בדורו, בהם הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, יעקב רוזנטל, יואל קלופט וישראל אבוחצירא. נודע במומחיותו בענייני שמות בגיטין, ופנקסו השמות שלו הוכנס לפרויקט שמות גיטין של "אוצר הפוסקים".
היה נאמן ההקדשות של העדה הספרדית בקבר הרשב"י במירון, והיה מהחותמים על מברק לראש הממשלה גולדה מאיר ובו מחאה על הניסיון של משרד הדתות להפקיע את הבעלות על קבר רשב"י במירון מידי העדה הספרדית בצפת[4].
היה נשוי למרגלית, נכדתו של הרב רפאל אוחנה. התגורר בשכונת נחלת גנים ברמת גן והעביר בה שיעור קבוע.
משפחתו
חתניו:
- הרב אליהו שרם - רב שכונת מרכז מסחרי בתל אביב וראש ישיבת "תורה והוראה".
- הרב מרדכי מזרחי - רב שכונות רמת ישראל וביצרון בתל אביב.
- הרב יוסף ועקנין - ראש הכולל למקובלים "צוף דבש" בירושלים.
- הרב יוסף בן דוד (אוטמזגין) - כיהן כרב מחלקת הכשרות ברבנות הראשית לישראל.
נכדו הרב דביר שרים חיבר את הספר "דעת רפאל" על שמו.
נכדו הרב מתתיהו שרים הוא ראש מוסדות תורה והוראה בת"א, וגם משמש כנאמן ההקדשות הספרדי במירון.
קישורים חיצוניים
- הרב רפאל עבו, "ההגדה לבית עבו".
- הרב הרצל חודר, סיפורי צדיקים: רפי רפאל עבו, youtube.
- האדמו"ר המלוב"ן הגה"צ רבי רפאל עבו זיע"א המכונה המלאך רפאל, youtube.
הערות שוליים
- ^ ידוע כי נולד בז' באדר ה'תרע"ג. שנה זו הייתה שנה מעוברת, ואין ידיעה ברורה האם נולד באדר א' (שאז תאריך הלידה הלועזי שלו הוא 14 בפברואר) או באדר ב' (שאז התאריך הוא 16 במרץ).
- ^ "הוקם בי"ד משמעתי-רבני" מעריב, 22 באוקטובר 1976
- ^ נבחרו נשיאי הרבנות הראשית לישראל: הרב איסר יהודה אונטרמן, הרב יצחק נסים, הצופה, 18 במרץ 1964
- ^ ישעיה עשני, פניה לג. מאיר בדבר הבעלות על קברו של רשב"י, "דבר", 7 בספטמבר 1973.
