רבי דב מאיר רובמן
 | |
| לידה | ה'תרנ"ה (1895) |
|---|---|
| פטירה | ו' בכסלו ה'תשכ"ח (1967) |
| מקום פעילות | ווילקומיר, חיפה |
| השתייכות | אשכנזים ליטאים |
| רבותיו | רבי אליעזר שולביץ, רבי נחום זאב זיו ורבי צבי הירש ברוידא |
| חיבוריו | זכרון מאיר |
רבי חיים דב מאיר רובמן (ה'תרנ"ה, 1895 בערך - ו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967) היה ראש ישיבה ליטאי, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר, ראש ישיבת "אור תורה" בווילקומיר, מייסד וראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.
נולד בקובנה לזלאטע איטע והרב לייב רובמן, במשפחה מרובת ילדים וענייה. בגיל צעיר למד בישיבתו של רבי צבי הירש לויתן בפרבר הקובנאי סלובודקה, בישיבת לומז'ה בפרילוקי אצל רבי אליעזר שולביץ וחתנו רבי יהושע זליג רוך. בפרילוקי כינו אותו "מאיר חורולר" על שם העיירה הסמוכה חורול, אליה התגלגל עם משפחתו בתוך זרם פליטים מקובנה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה; היה לו מעמד מיוחד בין הבחורים, והוא עמד בראש קופת הגמ"ח בישיבה.
לאחר מכן למד ב"תלמוד תורה" בקלם אצל רבי נחום זאב זיו ורבי צבי הירש ברוידא.
בהיותו בן 19 (1914 בערך) נקרא לכהן כראש ישיבה בישיבת "אור תורה" בווילקומיר. נשא את שרה בלומה בת הדסה ויהודה יעקב וולק. עם עליית הזוג לארץ ישראל בשנת תרפ"ה (1925) יסד בחיפה את ישיבת תפארת ישראל. בשנת ה'תש"ח פעל למניעת הפעלת קו הרכבת בין קריית מוצקין לחיפה בשבתות, אף על פי שהרכבת המנדטורית פעלה בקו זה בשבתות, וקבע בכך את הסטטוס קוו בנושא זה. לקראת פתיחת הכרמלית בסוף שנות ה-50, נאבק בהצלחה לקביעת העמדה הדתית שלא לאפשר הפעלה, אף לא חלקית, שלה בשבתות. המאבק צלח, ואכן, הוחלט להחיל את הסכם הסטטוס קוו גם על הכרמלית, ובשונה ממערכת התחבורה הציבורית הפנימית בחיפה הפועלת במתכונת חלקית בשבתות, היא אינה פעילה.
בשנת ה'תשכ"א (1961) יסד את ישיבת "תפארת הכרמל" כמוסד המשך לישיבתו, ובשנת ה'תשכ"ג (1963) את ישיבת "ירחי כלה". הוא היה מעורב בחייה הציבוריים של חיפה הדתית ונשא נאומים בעצרות וכנסים רבים, מאות משיחותיו המוסריות וההשקפתיות כינס בספרו "זיכרון מאיר" שנדפס בחמש מהדורות. שרה בלומה רובמן (נפטרה בתשל"ט), רעייתו, הייתה אף היא נואמת מפורסמת בכינוסי נשים בקהילה הדתית בחיפה.
היה מפורסם באמרותיו השנונות ובהלצותיו, ותלמידיו מדגישים עובדה זו בזיכרונותיהם. בחיפה היה מכונה ה"ראש ישיבה" בה"א הידיעה, בשל היותו מייסד הישיבה הראשונה בעיר שהשפיעה על צביונה של הקהילה הדתית.
הרב רובמן נפטר בחיפה בו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967, ונקבר בבית הקברות בעיר.
בתו היחידה זהבה (גולדה) נישאה לרב רפאל שפירא שכיהן בחיי חמיו כראש ישיבה בישיבה הגבוהה "תפארת הכרמל", ועמד אחרי פטירתו בראש המוסדות.
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- ד. ז. קובנר, דמויות שהכרתי - הרב ר' ד.מ. רובמן ז"ל, ארחות: בטאון המועצה הדתית בחיפה, גליון י"ז, ניסן תשל"ג. עמ' 55–57., באתר אוצר החכמה
- ספרו
- זכרון מאיר, מהדורה חמישית, בני ברק, ה'תשע"ב, באתר היברובוקס
- זכרון מאיר, מהדורה שישית מְנוּקֶּדֶת, בני ברק, ה'תשע"ד, באתר היברובוקס
- על ספרו
- ד. י. זכאי, שיחות מוסר - בדפוס: עיון ב"זכרון מאיר" להרד"ם רובמן, ארחות: בטאון המועצה הדתית בחיפה, גליון ג', ניסן תשכ"ו. עמ' 34–35., באתר אוצר החכמה