רבי מרדכי שמואל גירונדי
לידה |
1799 ג' בתשרי ה'תק"ס |
---|---|
פטירה |
1852 (בגיל 53 בערך) י"ג בטבת ה'תרי"ב |
מקום פעילות | פדובה, איטליה |
תחומי עיסוק | רבנות |
אב | בן ציון אריה |
חתימה |
רבי מרדכי שמואל גירונדי (ג' בתשרי ה'תק"ס 1799 - י"ג בטבת ה'תרי"ב 1852) היה רבה של פדובה.
ביוגרפיה
נולד לרבי בן ציון אריה גירונדי, בן למשפחת רבנים ממוצא צרפתי המיוחסת לרבינו יונה, ולחנה, בפאדובה שבאיטליה. בהיותו כבן שנה התייתם מאמו וגדל אצל אם אביו, שהייתה אשה משכילה ומלומדת, ואף כתבה פירוש למקרא. בהיותו בן חמש נפטרה אף היא, והוא עבר ללמוד אצל אביו. בגיל שבע החל ללמוד אצל רבי שבתי אהרון חיים מאריני, ולאחר פטירתו בשנת תקס"ט עבר ללמוד אצל רבי ישראל קוניאן וכן אצל רבי יצחק רפאל פיניצי, רבה של פאדובה, עמו אף למד בחברותא.
נישא לביתו של הרופא רפאל לוצאטו. בשנת ה'תקפ"ט (1829) מונה לסגן הרב בפאדובה. בשנת ה'תקצ"א (1831) החליף ברבנות העיר את רבי אלישמע מאיר פדובני שנפטר אז. היה מיודד עם רבי אברהם חי רג'יו, ולאחר מכן עם בנו יצחק שמואל רג'יו.
בפולמוס הגילוח בחול המועד הוא תמך בדעת ידידו רבי אברהם חי רג'יו, ופעל להפצת הקונטרס שלו "תגלחת המאמר" שעסק בנושא. היה מגדולי הלוחמים ברפורמים[1]. גירונדי עסק רבות בקיבוץ תולדות חייהם של גדולי ישראל, ולאחר פטירתו יצאו כתביו על ידי בנו כספר. החזיק בספרייה גדולה של כתבי יד קבליים.
נפטר בי"ג בטבת ה'תרי"ב (1852).
ספריו
- תולדות גדולי ישראל וגאוני איטליה, ה'תרי"ג, טריסטה, באתר היברובוקס, חיבור ביוגרפי על תולדות חכמי איטליה ורבנים נוספים. הספר מבוסס על הספר "זכר צדיקים לברכה" של רבי חננאל ניפי.
- תוכו רצוף אהבה, פיזה תקע"ח, באתר היברובוקס
- מירא דכיא, חידושים שונים על הש"ס, כולל חידושים של חכמים נוספים, יצא לאור על ידי מכון "תוספות רא"ש", בני ברק תש"ס
- יד מרדכי, ספר מוסר
- ליקוטי שושנים, שירים, שו"ת, הערות ופרושים
- קבוצת כסף, חליפת מכתבים
- יד ליד לא ינקה, קובץ שירים
לקריאה נוספת
- משה הלל, מסכת תמורות - תולדות רבי מרדכי שמואל גירונדי מפאדובה - לקורות הרבנות והקהילות באיטליה בתקופת האמנציפציה וההשכלה, ירושלים תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- חכם מרדכי שמואל גירונדי, באתר החכם היומי.
- מאיר בניהו, תגלחת בחולו של מועד, עמ' שפ"א, ירושלים ה'תשנ"ה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- מרדכי שמואל גירונדי, באתר הספרייה הלאומית.
הערות שוליים
- ^ מאיר בניהו, חליפת אגרות על הרפורמה, באתר אוצר החכמה.