רבי יעקב ורבי גרשום הגוזרים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"זכרון ברית לראשונים" מאת רבי יעקב הגוזר ובנו רבי גרשום הגוזר, אסף וערך יעקב בן מרדכי גלסברג, 1892 ברלין. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

רבי יעקב הגוזר ורבי גרשום הגוזר מגרמייזא (או "וורמייזא"; הכוונה לעיר וורמס) היו מוהלים, בני דורו של רבי אלעזר מגרמייזא (הרוקח)[1]. יש המזהים את רבי יעקב כאביו של רבי גרשום[2] ויש המזהים אותו כרבו אך אין ידוע אם היה ביניהם קשר משפחתי[3].

רבי יעקב הגוזר

דודו של רבי יעקב היה רבי אפרים מבונא.

רבי גרשום הגוזר

דודו היה רבי מנחם בן רבי יעקב מוורמייזא. יש המזהים אותו עם תלמידי הראבי"ה, אך יש המפקפקים בייחוס זה.[4]

פסקיו

בשו"ת ציץ אליעזר[5] פשט את ספיקו של רבי צבי פסח פראנק אם הברכה שלאחר מילת גר טעונה כוס[6] מדבריו של רבי גרשום: "ולאחר שמל אותו, נוטל מבני בית כוס של יין ומברך וכו'" (זכרון ברית לראשונים עמ' 134-135.).

חיבורם

רבי יעקב גלסברג ערך והדפיס את הספר "זכרון ברית לראשונים", בו מופיעים שני ספרי "כללי מילה" אחד מאת רבי יעקב הגוזר והשני מאת רבי גרשום הגוזר. אולם שמחה עמנואל פקפק בזה והוכיח כי חיבור אחד לפנינו מאת רבי גרשום הגוזר[3].

לקריאה נוספת

  • אוצר הגדולים - חלק ה אות תתשיח

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. נראה כי ספרו של רבי גרשום היה מונח לפני הרוקח, משום שהוא מצטט בסימנים קיב-קיג מנהגים הלכות ומעשים שכתב רבי גרשום. ראו מאמרו של שמחה עמנואל בהערה הבאה.
  2. ספר האסופות, רבי יעקב גלסברג עורך ומדפיס ספר זכרון לראשונים, אוצר הגדולים חלק ה' אות תתשיח.
  3. 3.0 3.1 שמחה עמנואל "מגוף ראשון לגוף שלישי"; תרביץ פ"א תשע"ג, עמ' 431-457.
  4. אביגדור אפטוביצר ובעקבותיו הרב דוד דבליצקי מצאו אזכורי "מורי" או ציון "רבו" בספריהם או בציטוטים בשמם של חכמי אשכנז: ולכן מנו את רבי גרשום הגוזר כתלמידו. אך חוקר הכתבים שמחה עמנואל הראה שהמילה "מורי" חשודה כשגיאת העתקה מכיוון שהראבי"ה מוזכר פעמים נוספות בדברי רבי גרשום, אפילו באותו הדיון ההלכתי, ללא תואר זה. ראו מאמר: שמחה עמנואל, "חכמי גרמניה במאה השלוש עשרה - רצף או משבר?", תרביץ פ"ב חוברת ד', תמוז-אלול תשע"ד, עמ' 549–598 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה).
  5. חלק יג סימן פ
  6. הר צבי יו"ד סימן רכ"א.