רבי וידאל הצרפתי (הצוף דבש)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף.
רבי וידאל הצרפתי
לידה 1540
ה'ש'
פאס
פטירה 1619 (בגיל 79 בערך)
ה'ש"פ
פאס,
כינוי מורה צדק בפאס, "אל סיניור".
מקום קבורה פאס
מקום פעילות פאס
תחומי עיסוק פרשנות על התורה, הלכה.
תפקידים נוספים מורה צדק
חיבוריו פירוש על המגילות, צוף דבש - דרושים על התורה, השגות על הרא"ם, אמרי יושר על מדרש רבה, דרך הקודש, על הספרא, פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא.

רבי וידאל הצרפתי השני (ה'ש', 1540 - ה'ש"פ[1], 1619) היה מורה צדק ואב בית דין בעיר פאס[2], ראש ישיבה בעיר ומחבר ספרים רבים[3]. נקרא גם בתואר "סיניור"[3].

קורותיו

נולד לרבי יצחק הצרפתי, דיין ומורה צדק בפאס, נכדו של רבי וידאל הראשון, מגולי ספרד. מצאצאי רבנו תם, רש"י ודוד המלך[4]. רבי וידאל הוא הראשון מבין בני משפחתו שידוע לנו שנולד בפאס[3]. למד תורה מאביו רבי יצחק[5] ומרבי אברהם עוזיאל[6].

אב בית הדין

בשנת ה'ש"ן לערך, נתמנה לדיין בבית הדין הרבני, ולאחר מכן גם כאב בית הדין, בתפקיד זה כיהן כשלושים שנה עד לפטירתו.[7] כיהן עמו בבית הדין רבי אהרן אבן חיים עד שעלה רבי אהרן לארץ ישראל[8]. רבי וידאל נושא ונותן עם חכמי עירו הרבנים: אהרן אבן חיים, שאול סירירו מחבר הספר "דרושי מהרש"ש", יהודה עוזיאל השני מחבר הספר "בית העוזיאלי", רבי סעדיה בן ריבוח, רבי שמואל אבן דנאן, רבי יחיא בירדוגו[9], רבי יצחק אבן צור, ועוד. עמהם רבי וידאל חתום על פסקי דין[10] ותקנות בין השנים ה'שנ"ב ה'שע"ז.[7]

כמו כן רבי וידאל כיהן בראשות ישיבת "תלמוד תורה" שהייתה בעליית בית הכנסת "תלמוד תורה" בעיר, ושימש כשליח ציבור קבוע בבית הכנסת.

גדלותו

בספר "מלכי רבנן" לרבי יוסף בן נאים מסופר[11], שבחודש ניסן שנת ה'שע"ג הייתה שנת בצורת גדולה, ויבשו כל התבואות ועצי השדה. גזרו תענית גשמים על הציבור בכ"ז בניסן והמשיכו אף בראש חודש אייר, שלא כדעת חכמים[12], ואמרו תפלת "כל נדרי" שלוש פעמים, והורידו לפני התיבה את רבי וידאל הצרפתי, ודרש בציבור וכלשון הספר: ”והיה בעור בשרם בהרות”, מרוב החרדה. ועוד המשיך לדרוש להם במשלים שונים עד שגעו ובכו כל העם. ודרש גם בשפה הערבית והניח אפר על ראשו ועל ספר התורה, ונכנע לב הציבור לאביהם שבשמיים, ובסוף ירדו להם גשמים ברצון.

לא ידועות פסיקות רבות ממנו, אך פסיקות מועטות נשתמרו בתוך ספריו. אחת מפסיקות אלו היא הכרעתו במחלוקת הראשונים אודות מניין חוטי התכלת בציצית. רבי וידאל מכריע כדעת הראב"ד שיש לצבוע בתכלת חוט אחד שלם מחוטי הציצית. הכרעה זו לא הייתה הכרעה למעשה בזמנו של רבי וידאל, אלא פסיקה תאורטית בלבד[13].

חכמי ארץ ישראל מזכירים אותו לשבח[14].

בנו, הוא רבי יצחק הצרפתי השני, שירש אותו בראשות בית הדין, כמו כן בנו נתמנה לראשות הישיבה בעיר וקיבל את תפקיד ה'נגידות' על היהודים[15].

פרסום ספריו

כתב רבי יוסף בן נאיים בספר "מלכי רבנן"[3], שיש לרבי וידאל הצרפתי זכות מאד מיוחדת, שספריו נמלטו מחוץ למערב, ולא הלכו לאיבוד ונדפסו. ”כי אין הדפוס מצוי במערב וחסרון כיס קשה, ועוד כמה פעמים נשללו יהודי המערב משכיניהם הרעים ונטלו מהם כל כלי חמדתם ואבדו מהם כמה ספרים...”

שיטת לימודו

רבי וידאל היה מחד מעמיק מפליא, וכמו שהעיד עליו החיד"א[16]: ”ודבריו צריכים עיון ועומק רב” ועוד העיד[17]:”כל שוגה בו יחכם, ויאמר כלך אצל יפות והרוצה ליהנות יהנה בהתיישב דעתו לעיין בו במתון כדרך שמעיין בדברי רש"י ז"ל"”. אך מאידך היה מתרחק מ'פלפולי סרק' וכמו שהעיד על עצמו[18]: ”כי כוונתי ומגמתי רדיפת האמת ולדעתי כל יתר על זה כנטול דמי - הארכת ענפים בלי פרי” וכן העיד עליו נכדו רבי אהרן הצרפתי[19] שכתב: ”כי הרב המחבר זצוק"ל לא הלך בגדולות ובדרשות כשאר דרשני התורה, כי אם כוונת חיבורו לפשט הפסוק וליישב שום (דבר) קושי ודוחק שיש בכתוב והלך בדרך הצדק והיושר של רש"י וראב"ע, שכוונתם ליישב פשט הפסוק דבר המתיישב לפי פשוטו של מקרא דבר דבור על אופניו” אולם מאידך היה מעיין ומפלפל (כשצריך) גדול, וכמו שהעיד עליו רבי אהרן הצרפתי:[5] ”והראה עוז כח עוצם פלפולו שקיל וטרי (נושא ונותן) בסוגיא דשמעתתא בפלפול רש"י ותוספות בכל ברייתא שהובאה בתלמוד...”

שושלת משפחתו והיוחסין

המשפחה:[20]

  1. הלל הזקן הידוע מצאצאי שפטיה בן אביטל אשת דוד המלך
  2. נכדו רבן גמליאל הזקן
  3. נינו רבי יוחנן הסנדלר
  4. בנו יהושע
  5. בנו אליקים
  6. בנו יוחנן
  7. נכדו, נחמן
  8. בנו רבי יוסי מחבר הספר "לולאות השיר"
  9. בנו אלעזר בן ינאי
  10. בנו אביי
  11. בנו רבי יוחנן
  12. בנו רבי מניומי גאון
  13. צאצאו רבי יוסי בקונסטאנטינא
  14. בנו רבי אברהם
  15. בנו רבי אהרן הרופא
  16. בנו הרב אליקים
  17. נכדו רבי שלמה
  18. בנו רבי יצחק צרפתי
  19. רש"י
  20. נכדו רבנו תם נכדו
  21. רבי יצחק הצרפתי ידוע כנין ונכד לרבנו תם.[21]
  22. בנו רבי וידאל הראשון מגולי ספרד שנדד למרוקו
  23. בנו רבי יצחק הצרפתי (הראשון)
  24. בנו הוא רבי וידאל השני ה'צוף דבש' (עליו נכתב הערך)
  25. בנו רבי יצחק הצרפתי
  26. בנו רבי וידאל השלישי
  27. בנו השני רבי יוסף הצרפתי
  28. רבי אליהו הצרפתי (בנו של רבי יוסף)
  29. רבי ישראל יעקב בנו של רבי אליהו
  30. רבי רפאל מנחם בן אחר של רבי אליהו
  31. מיוצאי חלציהם רבי וידאל הצרפתי הרביעי (התקנ"ז - התרט"ז)
  32. בנו רבי אבנר ישראל הצרפתי (תקפ"ו - ה'תרמ"ד)
  33. רבי רפאל הצרפתי (ה'תרל"א - התשט"ז)- ראב"ד באוג'דא
  34. רבי וידאל הצרפתי החמישי (ה'תרס"ב - ה'תרפ"א)[22][23]

חיבוריו

  • פירוש על המגילות- בהם נמצא בכתב יד רק על מגילת איכה
  • צוף דבש - דרושים על התורה, הודפסו יחד עם שלושת ספריו: 'מגילת סתרים' - על מגילת אסתר, 'אוצר נחמד' על ספר תהלים, 'הצעת רות' על מגילת רות.[24]
  • השגות על הרא"ם
  • אמרי יושר - פירוש על מדרש רבה
  • דרך הקודש - פירוש על הספרא, נדפס על ידי חברת דובב שפתי ישנים בהוסיאטין, תרס"ח.
  • פירוש על התורה ומפתח על ענייני המדרשים תנחומא ומכילתא

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי יוסף בנימין צרפתי בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש' עמוד 49, יתכן שנפטר בשנת ה'שע"ט
  2. ^ החיד"א, 'שם הגדולים' בערכו, וראו בספר "אדרת אליהו" לרבי אליהו הצרפתי, הוצאת 'אהבת שלום' עמוד 16.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 ראו: נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962, מלכי רבנן, באתר היברובוקס.
  4. ^ ראו הקדמה לספרו "צוף דבש", ספר "מלכי רבנן" (נאים, יוסף בן יצחק, 1882-1962, מלכי רבנן, באתר היברובוקס) וערך משפחת צרפתי
  5. ^ 5.0 5.1 רבי אהרן הצרפתי, בהקדמתו לספר "צוף דבש", אמשטרדם ה'תע"ח
  6. ^ כיהן כדיין בעיר יחד עם אביו של רבי וידאל.
  7. ^ 7.0 7.1 ראו בהקדמה לספר קרבן אהרן ודרך הקודש, עמוד 41, מאת יוסף בנימין צרפתי.
  8. ^ ראו כאן.
  9. ^ לימים נתמנה לרבה של תטואן בשנת ה'שס"ט.
  10. ^ פסקי הדין הודפסו בספר 'כרם חמר' לרבי אברהם אנקווא.
  11. ^ צוטט מהספר 'דברי הימים' לרבי שמואל אבן דנאן.
  12. ^ לפי המשנה, מסכת תענית, פרק ב', משנה י' אסור לגזור לכתחילה תענית על הציבור בראשי חודשים ובשאר מועדות.
  13. ^ צוף דבש, סוף פרשת שלח לך, עמוד ר"ה במהדורה החדשה.
  14. ^ כגון החיד"א ב'שם הגדולים', ערך רבי וידאל.
  15. ^ ראו כאן.
  16. ^ 'שם הגדולים' בערך 'רבנו וידאל הצרפתי השני'
  17. ^ 'חומת אנך', וישב, אות ט', וכן ראו מלכי רבנן (דף כ"א ע"ד)
  18. ^ בהקדמתו לספר 'אמרי יושר'
  19. ^ בהקדמתו לספרו 'צוף דבש' (אמשטרדם ה'תע"ח)
  20. ^ שושלת זו הובאה במילואה בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' ו'דרך הקודש' מכון בני יששכר, ירושלים. עמוד 39 מאת יוסף בנימין צרפתי.
  21. ^ ראו בהקדמה לספר 'קרבן אהרן' ו'דרך הקודש' על תורת כהנים עמוד 39, מכון בני יששכר, ירושלים.
  22. ^ רובם הגדול של הרבנים המוזכרים החל מרבי וידאל הראשון, כיהנו כראשי אבות בתי הדין בפאס.
  23. ^ ישנם עוד הרבה חכמים, אך כדי שלא להכביד, לא נוספו רבנים נוספים.
  24. ^ הקדמת יוסף בנימין הצרפתי לספר 'קרבן אהרן' 'דרך הקודש', עמוד 43


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0