הלברשטאדט
 | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה פדרלית |
 סקסוניה-אנהלט |
| מחוז | הָארְץ |
| ראש העיר | אנדראס הֶנְקֶה (די לינקה) |
| שטח | 142.97 קמ"ר |
| גובה | 119 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 44,151 (2008) |
| ‑ צפיפות | 309 נפש לקמ"ר (2008) |
| קואורדינטות | 51°53′45″N 11°02′48″E / 51.89583°N 11.04667°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.halberstadt.de/ | |
הַלְבֶּרְשְׁטָאדְט (בגרמנית: Halberstadt) היא עיר במדינת סקסוניה-אנהלט שבגרמניה ובירת מחוז הָארְץ. היא נמצאת על דרך בתי העץ הגרמנית[1] (Deutsche Fachwerkstraße).
העיר ניזוקה קשות במלחמת העולם השנייה, אך השתמרו בה מבנים היסטוריים ונוף עירוני עתיק. מבנים נודעים בהלברשטאדט הם כנסיית גבירתנו (Liebfrauenkirche) מן המאה ה-12 וקתדרלת סטפנוס ה"קדוש" מן המאה ה-13. הקתדרלה בולטת מבין הקתדרלות של ערי צפון אירופה בכך ששימרה את אוצרותיה במצב שלם כמעט לחלוטין. בין האוצרות ששרדו נמצאים השטיחים העתיקים ביותר באירופה, המתוארכים למאה ה-12.
היסטוריה
הלברשטאדט הייתה לבישופות בשנת 814 לספירה, והייתה מרכז סחר פופולרי במאות ה-13 וה-14. הבישופות הפכה חילונית ב-1648 במסגרת הסכמי שלום וסטפליה, והעיר הפכה לנסיכות בתוך ברנדנבורג-פרוסיה. בשנת 1701 הסתפחה הלברשטאדט לפרוסיה, ובשנת 1807 הפכה לחלק מממלכת וסטפאליה, תחת שלטון נפוליאון בונפרטה. לאחר תבוסתו של נפוליאון סופחה העיר בחזרה לפרוסיה, ולאחר מכן נוהלה על ידי פרובינציית סקסוניה. העיר הפכה להיות חלק מסקסוניה-אנהלט בשנים 1945–1952 במסגרת אזור מגדבורג שבמזרח גרמניה, ולאחר איחוד גרמניה הפכה הלברשטאדט סופית לחלק ממדינת סקסוניה-אנהלט.
הקונצרט הארוך והאיטי ביותר בעולם
בספטמבר 2001 החלה להתנגן בכנסיית בורכרד בהלברשטאדט יצירתו של ג'ון קייג' לעוגב, "הכי איטי שיש" (As Slow As Possible); היא נפתחה במנוחה בת 17 חודשים, וצפויה להימשך 639 שנה. בימים שבהם משתנה הצליל ישנם מבקרים רבים בכנסיה.
יהדות העיר
במאה ה-17 הייתה הלברשטאדט אחד המרכזים הגדולים של יהדות גרמניה ומרכז אירופה. באותה תקופה חיו בעיר כ-700 יהודים (יחס של 1:12 לערך), שהמפורסם והחשוב שבהם היה יששכר ברנד להמן. אחד ממפעליו של להמן היה בית הכנסת המפואר בבאקנשטראסה, במימונו, שבנייתו הסתיימה בשנת 1712. בשנת 1938, לאחר ליל הבדולח, מוטטו את רובו של הבניין משום שההתקפה עליו העמידה אותו בסכנת קריסה.
בסמוך לבית הכנסת, בסמטת רוזנוִוינְקֶל, שכן בית-המדרש הקהילתי ("קלויז"), אחד מהגדולים והנודעים בכל אשכנז, שעשה את העיר למרכז של תורה. כיום שוכנת בבניין האקדמיה על שם משה מנדלסון שמארגנת תערוכות, מצגות וקונגרסים, ומהווה מוקד מידע אודות התרבות ואורח החיים היהודי.
לקריאה נוספת
- אלכסנדר קלוגה, הפצצת הלברשטאדט בשמונה באפריל 1945, הוצאת פיתום, 2019.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של הלברשטאדט- קהילת יהודי האלברשטאדט, באתר מוזיאון העם היהודי – בבית התפוצות
- פנקס הקהילה היהודית באתר הספרייה הלאומית
- הלברשטאדט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
- ^ כביש העובר דרך עיירות עתיקות וציוריות.
הלברשטאדט30398983Q7072