לוקיב
,_Synagogue_-01.jpg) | |
| בית הכנסת בלוקיב | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 ווהלין |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 3,088 (2011) |
| קואורדינטות | 51°14′N 24°20′E / 51.233°N 24.333°E |
| lukiv.com.ua | |
לוקיב (באוקראינית: Луків; בפולנית: Maciejów, מצ'יוב) היא עיירה במחוז ווהלין שבמערב אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
תולדות היישוב
היישוב נזכר לראשונה בשנת 1537, תחת השם מצ'יוב, ובשנת 1577 הוענקו לו זכויות עיר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נכלל היישוב בתחום הרפובליקה הפולנית השנייה.
יהודי היישוב
בין רבני העיר היו: רבי מנחם מאניש מרגליות, בנו של רבי חיים מרדכי מרגליות מחבר הספר "שערי תשובה" וחתנו של רבי יעקב אריה שפירא הרבי מקובלה; ובנו רבי אפרים מרגליות, חתנו של רבי אברהם מטריסק. משנת תרנ"ג עד תרצ"ז כיהן רבי שלום שכנא צ'רניאק מחבר הספרים "חיים וברכה" ו"משמרת שלום". לאחר פטירתו כיהנו בנו רבי יוסף צ'רניאק וחתנו ר' יוסף לשצבר. שניהם נספו בשואה. מרבית יהודי העיר השתייכו לתנועת החסידות בעיקר מחצרות טריסק, סטולין, נישכיז וסטפין.
בין מלחמות העולם נמנו בעיירה כ-2,200 יהודים, כשלושה רבעים מתושביה, ופעלו בה בית ספר עברי ותנועות נוער ציוניות. פעילות זו נאסרה עם כיבוש האזור בידי הסובייטים בספטמבר 1939.
ב-24 ביוני 1941, בתחילת מבצע ברברוסה, נכבשה העיירה בידי הגרמנים, ואלו החלו בביצוע מעשי שוד ביהודיה. בהמשך, נרצחו כ-150 צעירים יהודים מהעיירה, ובסוף השנה נרצחה קבוצת נשים יהודיות בעיירה. בד בבד רוכזו יהודי העיירה בגטו שהוקם בה. בתחילת קיץ 1942 רצחו הגרמנים כ-200 גברים יהודים נוספים מהגטו.
בספטמבר 1942 נרצחו כל יושבי הגטו הנותרים, בעיקר נשים, קשישים וילדים, בבורות ירי.
קישורים חיצוניים
- מצ'יוב (Maciejów), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- מצ'יוב באתר איגוד יוצאי ווהלין בישראל.
- "מצ'יוב (לוקיב)", באתר השטעטל הווירטואלי
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין (אנ'), מצ'יוב, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1416–1417), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
27959914לוקיב