רבי יצחק הלוי הורוביץ
| לידה |
1715 ה'תע"ה בוליחוב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 במאי 1767 (בגיל 52 בערך) י' באייר ה'תקכ"ז המבורג | ||||
| כינוי | רבי איציק'ל המבורגר | ||||
| תחומי עיסוק | רב, פוסק הלכה | ||||
| בת זוג |
| ||||
| אב | רבי יעקב יוקל | ||||
| |||||
| |||||
| |||||
רבי יצחק הלוי הורוביץ (מכונה: רבי איציק'ל המבורגר), (תע"ה, 1715 - י' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767) רב, פוסק הלכה, ולמדן, בגליציה ובגרמניה, רבן של איחוד קהילות אה"ו.
תולדות חייו
נולד בבוליחוב (Bílichov) לרבי יעקב יוקל הורביץ בנו של רבי מאיר הלוי הורוביץ המהר"ם טיקטין ואחיו של רבי צבי הירש הורביץ (אביהם של רבי שמואל שמלקא ורבי פינחס הורביץ), שהתפרסם כרבה של קהילת גלוגוב (Głogów), ובאותה עת היה הרב של קהילת בוליחוב. היה מיוחס לשושלת רבנים[1].
כבר בצעירותו התפרסם כעילוי ובעודו בן 13 בחר בו רבי יעקב באב"ד[2] מברודי, כחתן לבתו רייצה. לאחר נישואיו היה סמוך כמה שנים על שולחן חותנו שסיפק לו את כל מחסורו, באותו הזמן ישב ולמד תורה בקלויז המפורסם בברודי אותו ייסד גיסו רבי חיים סג"ל לנדא מפודקאמין שהיה גם הוא חתנו של רבי יעקב באב"ד, שם היה רבי איציקל לאחד מראשי הלומדים. קשר מיוחד קשר עם רבי יחזקאל הלוי לנדא שהיה לידידו הקרוב וגם מחותנו לאחר מכן.
בערך בשנת ת"ק התמנה כרב בקהילת הורחוב (Harrachov), שם כיהנו לצדו כדיינים רבי רפאל מייזלש מחבר "תוספת שבת", ורבי יצחק מדרוהוביטש, בשנת תק"ו היה בין שבעת הרבנים המכריעים בשאלת הרבנות בפיורדא, לאחר פטירת רב העיר רבי ברוך כהנא-רפפורט.
לאחר פטירת אביו רבי יוקל בי"ג באלול תקט"ו, נבחר על מקומו כרב העיר גלוגוב, שם כיהן לצדו כדיין רבי אשר לעמיל מאייזנשטט.
בי"א בתמוז ה'תקט"ו, נפטרה אשתו, והוא נישא לאחייניתה בילה, בת גיסו רבי יצחק באב"ד (אביו של רבי יהושע השיל באב"ד רבה של טרנופול).
בשנת תקכ"א עזב את רבנות גלוגאו ועבר לגור בברודי עירו, שם התמנה לרב וכיהן בתפקיד זה שלש שנים. בברודי היה רבי יצחק בין הרבנים שחתמו נגד הדפסת ש"ס זולצבך.
בשבט תקכ"ה 1765 לאחר פטירתו של רבי יהונתן אייבשיץ, נבחר ר' איציקל מתוך שורה של מועמדים, לכהן כרב ואב"ד של קהילת אה"ו.
בחירתו זו נעשתה בהסכמתו של רבי יעקב עמדין שתמך בו לרבנות לאחר שרבי איציקל היה מראשי החותמים בברודי על החרם כנגד רבי יהונתן אייבשיץ. ר' איציקל בחוכמתו השכין שלום בקהילה, מחה את שרידי המחלוקת, ואישר את כל התקנות שתיקן רבי יהונתן אייבשיץ.
יחסיו עם רבי יהונתן אייבשיץ
בין רבי יהונתן אייבשיץ לרבי איציקל התקיים משא ומתן בהלכה מתוך הערכה הדדית[3]. אך כאשר יצאו חכמי הקלויז בברודי בחודש אלול תקי"ב, בחרם על הקמיעות של רבי יהונתן אייבשיץ, היה רבי איציקל ראשון החותמים, בגלל בנו של רבי יהונתן - וולף, וחברו המקובל השבתאי משה דוד מפודהייץ. גם בחרם שנערך בברודי בשנת תקט"ו על מאמיני שבתי צבי, חתם רבי איציקל במקום השני מיד לאחר רבה של לבוב רבי חיים רפפורט.
רבי יעקב עמדין מספר כי רבי איציקל חזר בו מאוחר יותר מהצטרפותו לחרם, ואמר כי הצטרפותו לחרם הייתה עקב לחץ כלכלי שהפעיל עליו רבי אריה לייב מאמסטרדם (גיסו של רבי יעקב עמדין), ובבואו לכהן כרב באה"ו על מקומו של רבי יהונתן, קירב אליו את נכדו ואת תלמידיו של רבי יונתן[4].
יחסיו עם רבי יעקב עמדין
למרות שלדעת רבי יעקב עמדין, הוא עצמו היה ראוי לשבת על כס הרבנות באה"ו, בחירתו של ר' איציקל המבורגר לאחר פטירתו של רבי יהונתן, היתה על דעתו ובהסכמתו. עם זאת, פעולותיו של ר' איציקל לחיסול המחלוקת בקהילת אה"ו, אישור תקנותיו של רבי יהונתן והפסקת הרדיפה אחר מצדדיו, היו לצנינים בעיני היעב"ץ[5].
יחסיו עם רבי יחזקאל לנדא
בין רבי איציקל לרבי יחזקאל לנדא שררו יחסי ידידות עמוקים משנות נעוריהם בקלויז בברודי, וגם בקשרי חיתון היו קשורים כאשר אחיו של רבי איציקל רבי מנחם מאניש מז'מיגרוד, נשא את אחותו של רבי יחזקאל, מאוחר יותר נשא רבי יעקבקא בנו של רבי יחזקאל את רייצא בתו של רבי איציקל.
בסביבות שנת תקכ"ו נחלקו שני הרבנים בחריפות בעניין רגיש שהעכיר ביניהם את היחסים.
תחילתה של הפרשה כאשר בסביבות שנת תקי"ב[6], התירו רבי יצחק ורבני ברודי לרבי יהושע העשיל הורוויץ בן אחיו רבי מנחם מאניש, לגרש את אשתו האשה וויטוש בת רבי צבי הירש[7] מאופוצ'נה והילדסהיים נגד רצונה, הגט סודר על ידי רבי אריה לייב מסקולה בנו של הפני יהושע. והגירושין בפועל התבצעו על ידי שליח שזרק את הגט לחיקה של האישה בעל כרחה ברחוב העיר, ורבי יהושע העשיל נשא אשה בשנית[8].
כחלוף ארבע עשרה שנה יצא רבי יחזקאל לפסול את הגט, והחרים את המגרש ואת אשתו בכך שעברו על חרם דרבינו גרשום, בטענה כי היות שעבר המגרש על חרם דרבינו גרשום, הרי שהגט ניתן באיסור, ועל פי הכלל התלמודי הקובע "אין שליח לדבר עבירה", הרי שהגט בטל מעיקרו, האישה נותרה אשתו לכל דבר ועניין ומעולם לא התגרשה[9].
רבי איציקל הגן על דעתו כי הגט תקף, היות שעבירה על חרם דרבינו גרשום איננה נחשבת לעבירה, וגם במקרה שהיא מהווה עבירה הגט בתקפו על אף העבירה. רבי יחזקאל עמד על דעתו והגיב על כך בחריפות יתרה[10], לנודע ביהודה אף נוסף חשד שרבי יצחק מנסה להמעיט בכח תורתו, ובין השנים נוצר מתח.
בדעתו של רבי יצחק להלכה תמכו בזמנו ובשנים שלאחר מכן, רבי יוסף שטיינהארט, רבי פנחס הורוביץ[11], וה"קצות החושן"[12][13].
בסופו של דבר השלימו ביניהם שני הגאונים כמו שכותב רבי יוסף שטיינהארט[14]:
"כאשר תלי"ת עשיתי שלום אשתקד בין הגאון אב"ד פראג, ובין מחו' הגאון אב"ד האמבורג נ"י, שהי' מחולקים ג"כ בענין גט אחד שסידר רב אחד במדינת פולין, והדברים עתיקין".
.
הגט מקליווא
בשבתו על כסאו באה"ו, פרצה פרשת הגט מקליווא שהיתה מחלוקת הלכתית בדבר כשרותו של גט, אשר הסעירה את העולם הרבני בשנים 1766–1767, ועסקה בגט שנתן אדם לאשתו, והצדדים דנו בשאלה אם היה במצב נפשי שבו גירושיו תקפים או לא. המחלוקת חרגה מגדרי הדיון ההלכתי, הציתה סכסוך נרחב בין רבנים משני הצדדים ובין קהילות שונות, ורבים שבחשובי רבני הדור נזקקו להתערב בה.
לאחר שהתעוררה המחלוקת פנה רבה של קליווא הרב ישראל ליפשיץ לר' איציקל בבקשה שיזהיר את הבד"צ של קהילת פפד"ם כי אם לא יחזרו בהם מפסילת הגט הוא יחרים אותם. רבי יצחק ביקש קודם לדעת את עמדת מחותנו (הנודע ביהודה), וכאשר זה נתן את הסכמתו, החליט אכן רבי יצחק להחרים את כל מי שלא יחזור בו מפסילת הגט. את החלטתו זאת לא הספיק להוציא אל הפועל, שכן באותם ימים נפטר בהמבורג, גרמניה, והוא בן 52 שנה.
פטירתו
נוסח מצבתו
|
|---|
|
ויגוע יצחק ויאסף אל עמיו בשיבה טובה, |
ביום שני ה' באייר הספיד רבי יצחק ברגש רב שלושה רבנים שנפטרו, מיד לאחר מכן נחלש באופן פתאומי, ובלילה אור לו' באייר תקכ"ז, 4 במאי 1767 נפטר רבי איציקל ונקבר בהמבורג.
כתביו
- מטעמי יצחק, חלק א', שאלות ותשובות, פיוטרקוב תרס"ד.
- מטעמי יצחק, חלק ב', הערות על ספר כרתי ופלתי, פיוטרקוב תרס"ה.
- מטעמי יצחק ולחם מצה, חידושים על הש"ס, לודז' תרע"א.
צאצאיו
משתי נשותיו נולדו לרבי איציקל חמישה עשר צאצאים.
- בנו רבי מרדכי צבי מהורחוב (נפטר כ"ה בכסלו ה'תק"ע).
- בנו רבי אלעזר מזלוזיץ וברודי חתן רבי שאול מאמסטרדם (נפטר ט' באדר תקע"ג).
- בנו רבי יעקב יוסף מאלקסניץ. (נפטר בברודי בשנת תר"א בגיל מאה).
- בנו רבי נתן משדה לבן חתן רבי נפתלי הירץ מדובנה.
- בנו רבי אברהם אריה מברודי חתן רבי זלמן פרלס מברודי (נפטר ד' בניסן תקס"ג).
- חתנו רבי משולם איגרא.
- חתנו רבי משה מטשורטקוב בנו של רבי שלמה דוב בעריש הרצפלד (נפטר ד' בתמוז תקס"ט).
- חתנו רבי שאול מברודי (נפטר ל' בחשוון תקס"ג).
- בתו רחל נישאה לרבי יעקבקא לנדא בנו של רבי יחזקאל לנדא, התגרשה ממנו, ונישאה בשנית לרבי מנחם נחום קצנלבוגן בנו של רבי אברהם קצנלבוגן מבריסק.
- חתנו רבי חיים בנו של רבי שלמה חלמא.
- חתנו רבי נפתלי הירץ סג"ל לנדא מברודי בן גיסו רבי חיים סג"ל לנדא.
- חתנו רבי מאיר סג"ל לנדא מברודי.
- חתנו רבי יצחק אייזיק מוילנה.
- חתנו רבי מנחם מנדל רובין מלינסק (אביו של רבי נפתלי מרופשיץ).
לקריאה נוספת
- משנת הלוי, בעריכת יצחק רפאל. מוסד הרב קוק, ירושלים, 1985.
- תולדות רבינו יצחק הלוי איש הורוויץ זצ"ל, נערך ונסדר על ידי אחד מנכדיו, נדפס בסוף ספר ״ברכה משולשת״ לשלמה עהרליך מגריבוב, בילגוריי, ה'תרצ"ה.
קישורים חיצוניים
- דוד הלחמי, רבי יצחק הלוי הורביץ אב"ד אה"ו, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ אביו רבי יוקל היה בנו של רבי מאיר רבה של טיקטין בנו של רבי שמעלקע רבי של טרנוב בנו של רבי יהושע הארוך רבה של פרמיסלא בנו של רבי פנחס גיסו של הרמ"א.
- ^ רבי יעקב באב"ד מבראד נפטר בכ"ז אלול תק"ח היה בנו של רבי יצחק רבה של ברודי (נפטר ד' תשרי תס"ה), בנו של רבי יששכר בער מקראקא (פרנס הכולל של ועד ארבע ארצות) בנו של הרבי רבי העשיל מקראקא.
- ^ עליו מספרים גיסו רבי יהושע העשיל באב"ד בספרו "ספר יהושע או"ח סימן יז', ורבי אריה לייב תאומים מברודי בספרו "גור אריה יהודה" יו"ד סימן נז'.
- ^ ספר "התאבקות" להיעב"ץ.
- ^ היעב"ץ אף כתב בספרו "התאבקות" דף עד:, כי פטירתו הפתאומית של רבי יצחק במיטב שנותיו, באה כעונש משמים על שקירב את תלמידו של רבי יהונתן למרות החרם.
- ^ הגרסה הנפוצה תקט"ז, אך זו כנראה טעות מכיון שהמחלוקת פרצה כפי שמופיע בכתבים השונים, ארבע עשרה שנה לאחר המעשה, והיא ארעה בשנת תקכ"ו לכל המאוחר, במאמרו של אברהם שישא בקובץ ישורון, הוא טוען כי המעשה אירע בשנת תקט"ו ובמקום יו"ד שנים שכתב רבי יצחק באגרותיו נפתחו ראשי התיבות בטעות לי"ד שנים.
- ^ ישנם הטוענים שהיא היתה בתו של רבי יוסף לנדא אחיו של רבי יחזקאל לנדא.
- ^ אשתו השנייה היתה שיינדל בתו של רבי אריה לייב בנו של רבי אברהם רבי חיימס' מלובלין.
- ^ בעקבות חרם זה אף נאסר רבי יהושע העשיל בוורשה, עד שנפדה משביו על ידי רבי משה לייב מסאסוב.
- ^ המשא ומתן ביניהם הודפס ב"נודע ביהודה" אבן העזר מהדו"ק סימן עה-עז.
- ^ בספרו "גבעת פנחס" סימן כט' הוא כותב: "והיה יחזקאל למופת במעשיו ובחסידותיו, אך אחרי נשיקת שתי ידותיו, בדבר הזה הפריז על מידותיו, הגט ניתן על פי חכמים ושלמים אשר חכמים הגידו אם באנו אנו לדון וביותר במוחזק לנו ומופלג בהוראה, על כן דעתי מסכמת עם הגאונים הנ"ל להתיר החרם מה"ה יהושע העשיל ועזרתו עמו, אולם למען השלום אם יגזור שהבעל יתן עוד פעם גט לאשתו הקודמת, הוא מסכים לדבריו בתנאי שיבקשו אותו ולא כופין".
- ^ חו"מ סימן קפב.
- ^ גם היעב"ץ מזכיר לשלילה את פסקו זה של רבי יחזקאל, בספרו התאבקות דף עד:, אם כי הוא איננו דן בגופו של עניין, אלא בצורה פרסונאלית.
- ^ ספר "אור הישר" סימן יב.
29464462יצחק הלוי הורוביץ