רבי חיים יוסף ברוקשטיין
 | |
| הוצאה ראשונה של ספרו "תוספות חיים" עם חותמתו של רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ | |
| לידה |
1775 ה'תקל"ה בוהוסלאב, אוקראיינה |
|---|---|
| פטירה |
23 בנובמבר 1864 (בגיל 89 בערך) כ"ד בחשון ה'תרכ"ה קליינוורדיין |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | אב"ד פיסטין |
| רבותיו | רבי אריה לייב משפולי; רבי שניאור זלמן מלאדי; רבי לוי יצחק מברדיטשוב; רבי אהרן מטיטיוב; רבי דוב בער מלאנוב; רבי אהרן מז'יטומיר; רבי מנחם מנדל מקוסוב; רבי חיים הגר (תורת חיים). |
| חיבוריו | תוספות חיים |
| בת זוג | חיה |
| אב | רבי יהושע יצחק |
| צאצאים | רבי ישראל נתן אלטר; רבי פנחס; פערל |
| מספר צאצאים | 3 |
רבי חיים יוסף ברוקשטיין (ה'תקל"ה, 1775 – כ"ד בחשון ה'תרכ"ה, 23 בנובמבר 1864) היה אב"ד פיסטין, מצדיקי החסידות, ותלמידם של רבים מגדוליה בדור השלישי. נודע על שם ספרו "תוספות חיים".
ביוגרפיה
נולד בבוהוסלב (אנ') (האימפריה הרוסית) לרבי יהושע יצחק, רבה של העיר[1]. אמו הייתה בתו של רבי חיים רבה של ברודי[2]. בילדותו התייתם ורבי אריה לייב משפולי אימצו, והוא גר בביתו עד גיל 15[3].
בגיל 15 הלך ללמוד אצל רבי שניאור זלמן מלאדי והיה מחשובי תלמידיו[4]. כן למד אצל רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אהרן מטיטיוב, רבי דוב בער מלאנוב ורבי אהרן מז'יטומיר[3].
בשלב מסויים עבר לגור לגליציה שם נסמך להוראה על ידי רבי יעקב משולם אורנשטיין[3]. התקבל לאב"ד פיסטין הסמוכה לקוסוב על מקומו של רבי משולם אפשטיין[5]. בתקופת רבנותו[6] התקרב והיה לתלמידו המובהק של רבי מנחם מנדל מקוסוב, בנו של רבי חיים יוסף מעיד ש"היה אצלו נאמן ביתו כבנו ממש". אחר פטירתו היה לחסידו של בנו רבי חיים מקוסוב[3].
היה מקורב לרבים מגדולי דורו[3]. רבי אשר אנשיל יונגרייז נהג ללמוד אתו כל שנה במשך כמה ימים[7] ובעת פגישתם היה מוסר לו את הקוויטלעך שנתנו לו[8]. המהר"ם א"ש בא לבקרו בביתו[9]. כמו כן הוא ביקר אצל למעלה ממאה מגדולי דורו והביא מדברי תורתם בספריו[3].
יש הטוענים שבערוב ימיו עבר לגור בקליינוורדיין (ממלכת הונגריה)[10]. כשהגיע לטאש לרבי משולם פייש סג"ל-לאווי חלה והעבירוהו לבית חולים כעבור ימים אחדים נפטר בכ"ד בחשון ה'תרכ"ה[11]. רבי צבי הירש מליסקא הספידו[12].
ספרו
חיבר את הספר תוספות חיים על התורה בענייני חסידות. נדפס ויצא לאור בחייו על ידי בנו רבי ישראל נתן אלטר.
ספרו מתמקד בעיקר בנושאים בהם היה דורש רבו רבי מנחם מנדל מקוסוב, למשל: 'שבת קודש' ו'ביטול היש'. כמו כן מובאים בו הרבה גימטריאות ונוטריקון כדרך רבו[13]. כן הוא מביא בספרו דברי תורה מרבים מגדולי החסידות בהם ביקר[13], ובמקרים רבים ספרו הוא המקור היחיד לדבריהם.
משפחתו
נשא את חיה בת רבי יצחק. ממנה נולדו לו:
- בנו רבי ישראל נתן אלטר (ה'תקצ"ז - ה'תרכ"ח) מילא מקום אביו כאב"ד פיסטין. היה חתן רבי אליעזר ליפא קאוולער אב"ד סאקלאט[14]. היה גדול בהלכה ובקבלה, וחסידו של רבי חיים מקוסוב[15]. הוציא לאור ספרים של גדולי ישראל ביניהם "תוספות חיים" של אביו, "רחמי האב"[16] של רבי יעקב קטינא ותשובות בהלכה מרבי משולם איגרא[17]. נפטר בגיל שלושים ואחד שנים. ילדיו משה ומרדכי גדלו אצל סבם בסאקלאט[18][19]. בנו הדפיס את חיבוריו: מנחת ישראל[20]; אמונת ישראל[21]; אגרת קץ חי [22].
- בנו רבי פנחס.
- בתו פערל נישאה לרבי חיים יוסף גוטליב אב"ד סטרופקוב בזיווג שני.
לקריאה נוספת
- תוספות חיים, זכר נפתלי, עמ' ט, מבוא, באתר אוצר החכמה.
- זילברשלג, דוד (עורך), כרם החסידות - א, ירושלים: זכר נפתלי, חשוון תשמ"א, עמ' ס"ז, חסידים הראשונים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ו, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, תשס"ה, עמ' 256, ברוקנשטיין - ר' חיים יוסף ב"ר יהושע יצחק מפיסטין, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ כן נכתב בשער ספרו תוספות חיים, ומובא שם גם סדר ייחוסו.
- ^ חתן רבי אליעזר חיות בן רבי יצחק חיות בעל הזרע יצחק.
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 בספרו, תוספות חיים, הקדמת בן המחבר המוציא לאור לכבוד אביו מדבר.
- ^ בספרו, תוספות חיים, הקדמת בן המחבר המוציא לאור לכבוד אביו מדבר.; הסכמת רבי גרשון אשכנזי מקולמייא, תוספות חיים חלק א'; רבי יוסף שאול נתזון כותב בהסכמה לספרו תוספות חיים חלק ג' "והרבה דברים קבל ממנו בלחישה".
- ^ פיסטין באתר מורשת יהדות פולין.
- ^ הסכמת רבי גרשון אשכנזי מקולמייא, תוספות חיים חלק א'
- ^ בהסכמתו לספרו שנות חיים חלק שני.
- ^ חנניה יום טוב ליפא ברוין, תולדות אנשי מופת, גרויסוורדיין: בנימין זאב רובינשטיין, עמ' י"ד, אות ה'; ראו גם: מרדכי גרליץ, צנתרות הזהב - ג, ירושלים: הוצאת המודיע, תשס"ז, עמ' פ"ג, פרק כ"ח המאמר שבסוגריים.
- ^ הסכמת רבי מנחם בנו של המהר"ם א"ש לספרו תוספות חיים חלק ב'.
- ^ רבי יוסף חיים ברוקשטיין, תוספות חיים, זכר נפתלי, עמ' יב, מבוא. וראו כאן: קובץ במה למשנת החסידות ותולדותיה, נחלת צבי - ט, בני ברק: נחלת צבי, חודש אב תשנ"ג, עמ' קמ"ד, קוראים כותבים.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ו, ירושלים: המכון להנצחת יהדות גליציה, תשס"ה, עמ' 256, ברוקנשטיין - ר' חיים יוסף ב"ר יהושע יצחק מפיסטין.
- ^ רבי צבי הירש מליסקא, הישר והטוב - ב, מונקאטש: רבי פנחס בלייער, תרמ"ט, עמ' יד, הספד על הרב הצדיק מפוסטין ז"ל והה"ג מקאליף ז"ל והה"צ ר' זאב מסטראפקוב ז"ל.
- ^ 13.0 13.1 רבי יוסף חיים ברוקשטיין, תוספות חיים, זכר נפתלי, עמ' כ"ד, מבוא - משנתו.; נתן אליהו רוט, כתר מלכות, בני ברק: נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' ק"ח, ז. הרח"י מפיסטין
- ^ כמובא בשער ספרו מנחת ישראל ואמונת ישראל.
- ^ וראו גם כאן: נתן אליהו רוט, נזר החיים, בני ברק: מכון נחלת צבי, תשנ"ו, עמ' ע"ז, איש על העדה - כה. הגרינ"א מפיסטין.
- ^ טשרונביץ' ה'תרכ"ה הספר באתר הספרייה הלאומית.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - א, ירושלים: מכון להנצחת יהודי גליציה, תשל"ח, עמ' 91, רבי משולם איגרא.
- ^ רבי ישראל נתן אלטר ברוקשטיין, מנחת ישראל ואמונת ישראל, ה'תרמ"ט, בהקדמת בנו רבי משה לספר. אודותיו ראו: שלמה יעקב גרוס, מארמארוש, ערך בישטינע
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה - ו, ירושלים: המכון להנצחת יהודי גליציה, תשס"ה, עמ' 257, ר' ישראל נתן אלטר ב"ר חיים יוסף מפיסטין.
- ^ על פשטי ורמזי התורה על דרך הפרשת דרכים
- ^ מכיל ביאור כיצד רמוזות תרי"ג המצוות בעשרת הדברות וכן בקריאת שמע ובמילת "שבת"
- ^ לקט עובדות על סבו רבי יצחק חיות