רבי דב מאיר קרויזר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב דב מאיר קרויזר
הרב דב מאיר קרויזר
לידה אפריל 1922
כ"ו בניסן תרפ"ב
ירושלים
פטירה יולי 2007 (בגיל 85)
ז' באב תשס"ז
תחומי עיסוק ראש ישיבה
תפקידים נוספים ההדרת ספרים תורניים וחבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית
חיבוריו דבר המלך

רבי דב מאיר קרויזר (ר' בערל, כ"ו בניסן תרפ"ב, אפריל 1922 - ז' באב תשס"ז, יולי 2007) היה ראש ישיבה ירושלמי. מחבר הספר "דבר המלך" על הרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בירושלים, לרבי אליהו צבי ולטייבא פייגא לבית אייזנשטיין. שמו ניתן לו בהוראת רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו שה"בערל" (דב) יאיר כשמש. למד בתלמוד תורה עץ חיים והיה מתלמידם של רבי אברהם חיים הקלמן ורבי איסר זלמן מלצר. בימי נערותו נפטר "הרוגוטשובער", והרב מלצר, ראש ישיבת עץ חיים, הספידו ואמר שעל כל אחד מוטלת החובה להיות "רוגטשובר קטן". הרב קרויזר סיפר לימים שהספד זה השפיע על שקידתו בתורה. הוא נודע בהתמדתו, ובימי בחרותו למד 18 שעות ביממה. נודע גם בכשרונו. כשרון מיוחד היה לו לייצור גימטריות[1].

נישא לבאשע פייגא, בת רבי יונה זאב צוובנר, צאצא של רבי אברהם שאג. לאחר נישואיו היה אחד מעשרת התלמידים הראשונים של ישיבת מיר, יחד עם אחיו רבי זונדל. הוא למד בקבוצה הירושלמית של רבי משה יהושע לנדא, רבי חיים ברים, רבי מנדל אטיק ואחיו. בחבורה זו היה נהוג שמדי שבוע אומר אחד החברים חבורה. בהוראת ראש הישיבה רבי אליעזר יהודה פינקל, היה הרב קרויזר ממלא המקום כשאחד החברים החסיר. היה מקורב לרבי זליג ראובן בנגיס, ושימש כבעל קורא בבית הכנסת שלו.

שימש כראש ישיבת פרשבורג. בשנת תשל"ח, הוזמן לכהן כראש ישיבת סקווירא בניו יורק, ורבי חיים ברים, שכיהן עד אז כראש ישיבת סקווירא, החל לכהן כראש ישיבת פרשבורג.

ההדיר ספרים תורניים ועבד במכון הרי פישל. הוא ההדיר את כתביו של רבי מיכאל פורשלאגר, תלמידו של ה"אבני נזר", אשר כתביו נחשבו לקשים וסבוכים, הן מבחינת קריאת ההגהות בכתב יד קטן והן מחמת קיצורם והיקפם בכל רחבי התורה. בעקבות עבודה זו איבד את ראייתו ועבר ניתוחים להשבת ראייתו. הוא היה חבר מערכת האנציקלופדיה התלמודית והשתתף בכתיבת ערכים רבים, ביניהם ערכי ה"חזקות".

הוציא את ספרו "דבר המלך"[2] בשנת תשכ"א. ספר זה זכה לשבחים מהרב מטשעבין ומהרבי מסאטמר. כמו כן הוציא פירוש למסכת עירובין, במהדורת סטנסיל, שלושה כרכים. כמו כן פרסם מערכה בנושא עירובין בקובץ התורני "נועם".

משפחתו

  מבניו:  

  מחתניו:  

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ כך למשל, פעם היה אצל רבי יוסף צבי דושינסקי, ואביו סיפר להרב דושינסקי שהילד מוכשר בגימטריות. שאלו הרב דושינסקי אם יכול לומר גימטריא על שמו. הילד אמר לו "יוסף צבי דושינסקיא" בגימטריא "רב ירושלים".
  2. ^ דבר המלך, באתר היברובוקס