רבי אריה יהודה לייב סירקיש
| לידה | ה'ת' |
|---|---|
| פטירה | ה'תע"ד (בגיל 74 בערך) |
| מקום פעילות | סווירז, קומרנה, סטאבניץ, זאמושץ', טיקטין, קרקוב ובריסק |
| תקופת הפעילות | ה'תכ"ג–ה'תע"ד |
| תחומי עיסוק | פוסק ומקובל |
| רבותיו | רבי העשיל מקרקא, רבי דוד הלוי סגל |
| חיבוריו | שו"ת שאגת אריה (הראשון) ושו"ת גאונים בתראי. |
| אב | רבי שמואל צבי הירש סירקיש |
רבי אריה יהודה לייב סירקיש (בערך ה'ת' - ה'תע"ד[1]) היה רב, פוסק ומקובל מגדולי דורו, אב"ד בערים קראקא ובריסק. מחבר שו"ת שאגת אריה (הראשון) ושו"ת הגאונים בתראי.
תולדות חייו
נולד סמוך לשנת ת' בפולין לרבי שמואל צבי הירש אב"ד פינטשוב בנו של הב"ח וחתנו של רבי נחמן רפפורט אב"ד דובנא. משפחתו מיוחסת למהר"ם מלובלין ולרבי יצחק קלויבר. בשנות ילדותו המוקדמות התייתם מאביו. אימו האלמנה נישאה לגיסה הט"ז שהפך לאביו חורגו[2].
את תורתו למד מאביו החורג הט"ז והיה לתלמידו המובהק. כמו כן למד אצל רבי העשיל מקרקא[3][4].
בשנת תכ"ג, בגיל 23, מונה על ידי קהילת סווירז הסמוכה ללבוב לשמש בה כרב ואב"ד, חרף גילו הצעיר. בשבתו שם הרבה להתכתב בענייני הלכה עם הט"ז ששיבח את פסקיו ואת גדולתו התורנית[5]. כמו כן עסק בתורת הנסתר ונחשב לבקי בה[3].
בשנת תכ"ו נשלח על ידי הט"ז לנסיעה משותפת עם בנו רבי ישעיה הלוי, בכדי לתהות על קנקנו של משיח השקר שבתאי צבי ששהה באותה העת בקושטאנדינא[6]. השניים התקבלו על ידי שבתאי צבי בכבוד רב והוא שוחח עימם באריכות ואף שלח איתם מכתב ובגד משי עבור הט"ז[7]. בחזרתם לפולין מסרו את התרשמותם החיובית מדמותו של שבתאי צבי ואת התרשמותם מידיעותיו בקבלה, אך בד בבד החלו להגיע שמועות על השתמדותו, כך שניסיון הצגתו כשומר תורה ומצוות אבד.
בעשורים שלאחר מכן שימש כרב ואב"ד בקהילות רבות בפולין ובליטא: בשנת תכ"ח מונה לאב"ד בקומרנה, בשנת תל"ז עבר לסטאבניץ, בשנת תמ"ט עבר לזאמושץ', ובשנה זו עבר גם לטיקטין[8]. בשנת תנ"ה מונה למחליפו של רבי אהרן תאומים[9] כרב העיר קראקא. בשנת תס"א עזב את הרבנות בקראקא לטובת העיירה בריסק[10], שם הנהיג את הקהילה היהודית עד לפטירתו.
במשך השנים התפרסם שמו בעולם היהודי כאחד מגדולי הפוסקים ושאלות בהלכה הופנו אליו מכל רחבי פולין. תשובותיו מאופיינות בבקיאות וחריפות בליבון הסוגיות. לרוב נהג בכוחא דהיתירא עדיף[דרוש מקור].
היה פעיל גם בהנהגת הדור, כיהן כאחד מראשי רבני ועד ארבע ארצות ואף פרסם ביחד עם רבני הוועד פסק דין בסכסוך בין קהילת טיקטין לקהילת סמייטיץ' ופסק נוסף בסכסוך בין קהילת טיקטין להורודנא שהובאו לבירור באסיפת הוועד[11]. בנוסף נתן הסכמות לספרים רבים ביניהם "צפנת פענח" ו"כתונת פסים" לרבי יוסף מפרמישלא, ו"הלכה ברורה" לרבי פנחס אויערבך.
בניו
- רבי יואל - תלמיד חכם בבריסק, סבו של בעל הכנסת יחזקאל.
- רבי דוד - מראשי ועד ארבע ארצות.
- רבי שמואל צבי הירץ - ממלא מקומו כאב"ד בריסק, אביו של רבי נחמן סירקין שהיה אף הוא אב"ד בריסק מראשי ועד ארבע הארצות, וסבו של רבי מרדכי מחבר הספר מים עמוקים.
חיבוריו
- שו"ת שאגת אריה וקול שחל, מהדורה חדשה, באתר אוצר החכמה[12] - מכיל 28 תשובות בהלכה. נדפס בשנת תצ"ו בנייאוויט, על ידי נכדו רבי נתן נטע מייזליש[13] .
- שו"ת גאונים בתראי- לקט תשובות והנהגות מגדולי אשכנז, כמו הב"ח, התוספות יום טוב, המגיני שלמה. התשובות לוקטו והוגהו על ידו והוסיף עליהן הערות וביאורים משלו. נדפס בשנת תקכ"ד בטורקא.
תשובות נוספות ממנו מובאות בספרי אחרונים רבים, ביניהם אמונת חכמים לרבי שמואל קאיידנובר, מכתב לדוד לרבי דוד טעביל מליסא ועוד.
לקריאה נוספת
- מייזלש, אברהם נתן נטע בן משה, שאגת אריה וקול שחל, באתר אוצר החכמה
- מ' בר יודא וצ' בן נחום, טיקטין - ספר קהילה, עמ' 71-72, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- דוד הלחמי, חכמי ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ לפי גרסאות אחרות: ה'תע"ב, ה'תע"ג או ה'תע"ח, ויש המקדימים את תקופתו לה'שנ"ב - ה'תט"ו.
- ^ הט"ז היה חתנו של הב"ח בזיווג ראשון.
- ^ 3.0 3.1 דוד הלחמי, חכמי ישראל, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ ראו בשו"ת גאונים בתראי, בהערה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), שמכנהו מורי.
- ^ כפי שהט"ז כתב עליו "יפה דן ויפה הורה".
- ^ יש טוענים שהיה אז במבצר גליפולי[דרושה הבהרה] [דרוש מקור].
- ^ תיאור הביקור מופיע באריכות בספר תורת הקנאות, באתר היברובוקס.
- ^ בטיקטין - ספר קהילה, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום) מופיעה גירסה שונה לפיה בין השנים תמ"ב-תמ"ט כיהן בזאמושץ', משנת תמ"ט- תנ"ה בטיקטין ובשנת תנ"ח עבר לקראקא.
- ^ שנפטר בשנת ה'ת"נ.
- ^ יתכן שהיה זה מפני כבודו של רבי שאול בן רבי השיל מקראקא (על פי הספר כלילת יופי ח"ב, באתר היברובוקס).
- ^ הוא היה בראש הרבנים החותמים על פסק הדין.
- ^ ידוע גם בשם קול שחל בשל הוספות נכדו המדפיס.
- ^ מחבר הספר נטע שעשועים.