רבי אברהם אייזנשטיין
 | |
| לידה |
ה'תק"ס דרוהיצ'ין  האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה | ו' באלול ה'תרמ"ו (בגיל 86 בערך) |
| תאריך עלייה | תקפ"ו - עליית תלמידי הגר"א |
| מדינה | ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית |
| מקום מגורים | צפת, ירושלים |
| מקום פעילות | צפת, ירושלים |
| השתייכות | פרושים (היישוב הישן) |
| תחומי עיסוק | רב דיין ועסקן |
| אב | רבי צבי הירש |
| חותן | רבי חיים הכהן כץ מפינסק |
רבי אברהם אייזנשטיין (ה'תק"ס - ו' באלול ה'תרמ"ו) היה רב ועסקן ירושלמי, מראשי הפרושים והיישוב הישן, דיין בבית דינו של רבי ישראל משקלוב בצפת, ובבית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, וראש הוועד הכללי כנסת ישראל בעיר.
ביוגרפיה
נולד בדרוהיצ'ין (כיום במחוז ברסט) לרבי צבי הירש. נישא לבת רבי חיים כץ אב"ד פינסק, בן רבי פרץ הכהן רפפורט מוילנא[1][2]. יש שכתבו שלא היה חתנו של רבי חיים כץ, כי אם תלמידו.
בשנת תקפ"ג (או תקפ"ו), עלה לארץ ישראל יחד עם חמיו, בשיירה של תלמידי הגר"א. הם התיישבו בצפת, ובהמשך היו מראשי הפרושים בעיר. רבי חיים שימש כדיין בבית דינו של רבי ישראל משקלוב בעיר והביא לשלום עם הקהילה החסידית בצפת.
לאחר פטירת חמיו בשנת תקצ"ד, מונה רבי אברהם לדיין במקומו.
בשנת תקצ"ד בעת מרד הפלאחים ברחו רבי אברהם ובני משפחתו, יחד עם יהודים רבים להרים וערים מסביב, רבי אברהם ומשפחתו שהו בסמוך לקבר רבי יהודה בר עילאי. לאחר שנרגעו הרוחות חזר לצפת.
אשתו ובניו נהרגו ברעידת האדמה בצפת, למעט בנו מזיווגו הראשון, יהודה, ששרד. רבי אברהם ניצל מאחר ושהה עם רבי ישראל משקלוב בירושלים, לצורך בניית בית הכנסת החורבה.
לאחר הרעש נסע לאירופה כשד"ר מטעם הפרושים בצפת לתמוך ביהודי צפת. בין היתר ביקר בהונגריה ושהה אצל החתם סופר[3]. בזמן שהותו אצל החתם סופר שודך לבתו, אך הכלה נפטרה בין השידוך לנישואין.
בסיום מסעו חזר לארץ והתיישב בירושלים. נישא בשנית לבת רבי אריה נאמן (מרכוס), "נאמן כולל הפרושים בירושלים" וממייסדי בית הכנסת החורבה. היא היתה נשואה קודם לכן לרבי בן ציון פטאטו מחכמי הספרדים בעיר.
בירושלים מונה לדיין בבית הדין האשכנזי בעיר בראשותם של רבי שמואל סלנט ורבי מאיר אוירבך[4]. דאג לצרכי הפרושים בירושלים בכל עניני הדת. בבואו לירושלים הקים קופת גמ"ח מרכזית בעיר, שבשיאה החזיקה בקרן של 2500 נפוליאון. בהמשך, עת התאחדו הכוללים בעיר והקימו את הוועד הכללי כנסת ישראל, עמד בראש הוועד, והסניף את הגמ"ח שבבעלותו לרשות הוועד. כמו כן הקים את "חברא קדישא האשכנזית" ו"חברת ביקור חולים"[5].
עסק בהעתקת כתבי יד ישנים והבאתם לדפוס. מבחינה היסטורית, עבודתו החשובה היתה העתקת הגהותיו של רבי בצלאל אשכנזי "שיטה מקובצת" על סדר קדשים, ומסירתם לידי האלמנה והאחים ראם לשלבם על הדף בדפוס וילנא. את ההגהות העתיק מהמקור על כרכי דפוס ונציה. רבי אברהם וכן מדפיסי וילנא היו בטוחים כי הגהות אלו הן מקוריות מכתיבת ידו של רבי בצלאל, אך מאוחר יותר התברר שבין ההגהות שולבו אף הגהותיהם של מפרשים מאוחרים יותר, ואין אלו אלא העתקה מאוחרת[6].
נפטר בו' באלול ה'תרמ"ו, בעת הלוויתו הוכרז בירושלים מטעם הרבנים האשכנזים והספרדים על ביטול מלאכה. על מצבתו נכתב "אברהם בן צבי מאנשי ירושלים". ביום פטירתו פרסם רבי יוסף ריבלין מאמר לזכרו[7].
משפחתו
- בנו (מזיווגו השני) רבי אליהו מרדכי, היחיד מבין הבנים (למעט אחותו) שנותר בחיים, היה תלמיד חכם ידוע ועסקן ציבורי ידוע בירושלים, ושימש בשלל תפקידים, בין היתר שימש כגזבר 'וועד הכוללים'; מזכיר 'וועד הכללי כנסת ישראל'; מזכירו של רבי שמואל סלנט וספרא דדיינא בבית דין הפרושים. רבי אליהו מרדכי היה נשוי לבת רבי זלמן חיים ריבלין (נכדו של רבי משה ריבלין) - מראשי 'ועד הכללי' ומייסד תלמוד תורה ישיבת עץ חיים בשכונת מחנה יהודה.
- בתו אשת רבי מתתיהו דייויס.
- בתו שרה ברכה אסתר, אשתו של רבי שמואל דוד הכהן מונק.
קישורים חיצוניים
- ד. פאר, "אחד היה אברהם", ראיון עם נכדו הרב שלום דייוויס, בתוך גליון דורות, באתר אוצר החכמה, עמ' 5, ירושלים, תשפ"א.
- יעקב גליס, "רבי אברהם אייזנשטיין" בתוך מגדולי ירושלים, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום), עמ' סה, ירושלים, תשכ"ז.
- בן עזרא, עקיבא בן עזרא, הרב אברהם אייזנשטיין ז"ל, דמויות, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- גראייבסקי, פינחס מרדכי בן צבי, נפש צדיקים, הרב יוסף רבלין ז"ל, באתר אוצר החכמה
- שו"ת שאגת אריה - פרנקפורט דאודר, תקט"ז - מהדורה ראשונה - העותק של רבי אברהם אייזנשטיין מדרוהוצ'ין ובנו רבי אליהו מרדכי, באתר קדם.
הערות שוליים
- ^ ד. פאר, "אחד היה אברהם", בתוך גליון דורות, באתר אוצר החכמה, עמ' 5.
- ^ יש שרצו לייחסו כבנו של רבי אביגדור מפינסק (רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים - ט; וראה דוד קמנצקי, ישורון כא, עמ' תתמז, הערה 24). אך ראה סקירה עליו בבלוג "תולדות ושרשים עצי משפחה"; וראה הרחבה אצל: דוד קמינצקי, להבדיל בין חיים לחיים, ישורון כב, באתר היברובוקס.
- ^ הודפס בספרו תורת משה פרשת אמור.
- ^ בשעריך, ירושלים: בטאון המועצה הדתית ירושלים, תשכ"ט, עמ' 17, חלק ג', באתר אוצר החכמה.
- ^ יחיאל מיכל שטרן, אוצר הידיעות, תש"ד, עמ' קכב, חלק ג', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ מבוא למהדורת עוז והדר על סדר קדשים. מסיבה זו העדיפו האחים ראם את העתקה זו, על פני העתקתו של רבי שלמה עדני מתורת רבו, כפי שהדפיס בספרו "בנין שלמה לחכמת בצלאל", משום שחשבו את ההעתקה לחומר מקורי יותר.
- ^ אריה מורגנשטרן, גאולה בדרך הטבע, תשנ"ז, עמ' 49, פרק ב' (הערה 90), באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).