קסת הסופר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קסת הסופר
שער מהדורת תרי"א
שער מהדורת תרי"א
מידע כללי
מאת רבי שלמה גאנצפריד
שפת המקור עברית
סוגה חיבור הלכתי
הסכמות

הוצאה
תאריך הוצאה

מהדורה ראשונה חלק אחד: תקצ"א

מהדורה שניה 2 חלקים: תרל"א
מהדורות נוספות
תאריך מהדורה ראשונה אונגוואר
מספר כרכים 2
קישורים חיצוניים
היברובוקס מהדורת תרל"א חלק א', מהדורת תרל"א חלק ב'

קסת הסופר הוא ספר הלכה העוסק בנושא כתיבת סת"ם ובכלל הדינים הנוגעים לסופרי סת"ם. הספר, שהוא חיבורו הראשון של רבי שלמה גאנצפריד, נדפס לראשונה בשנת ה'תקצ"א, ובמשך השנים נדפס במספר מהדורות עם הגהות והרחבות.

הספר מהווה ספר יסוד לדיני סת"ם. על פי הוראת החתם סופר - כל סופר סת"ם נדרש ללמוד ולהיבחן על ההלכות הכתובות בו על מנת לקבל כתב אישור מרב לעסוק בתחום הסת"ם.

מטרת הספר

רבי שלמה גאנצפריד כתב את ספר קסת הסופר, לאחר שבמשך תקופה עוררו רבני הדור על כך שישנם אנשים רבים שאינם בקיאים בהלכות סת"ם ועוסקים בכתיבה. כפי שמביא רבי שלמה בהקדמה למהדורה הראשונה: "...אשר כבר צוחו בזה קדמאי...וכמה וכמה אשר אין להם אף מקצת ידיעה בהלכותיהם והמה מושכים בשבט סופר...". רבי שלמה הבין שהסיבה לכך שהסופרים נמנעים מלימוד ההלכות היא עקב הפיזור של ההלכות הרלוונטיות על פני ספרים רבים ובמקומות שונים, שכתוצאה מכך אף הסופרים שלמדו את ההלכות לא חזרו ללמדם ובמשך הזמן שכחום. לכן נקט רבי שלמה יזמה ללקט את כל ההלכות הקשורות לכתיבת ותיקון הסת"ם, על מנת שימצאו הסופרים את כל ההלכות בספר אחד ויוכלו לחזור עליהם בנקל.

מבנה הספר והמהדורות

הגרסה הראשונה של קסת הסופר יצאה לאור בשנת תקצ"א, וכללה 19 סימנים. כן נוסף בסוף הספר "קונטרס השמות" בו הופיעה רשימה של מקומות בתורה בהם נזכר שם השם, וניתן לפרשו כשם קדוש או כמילת חולין, וביאור ההלכה בכל מקרה.

בשנת תרל"א הדפיס רבי שלמה גאנצפריד מהדורה שנייה לקסת הסופר. המהדורה השנייה הורחבה בהרבה מזו הראשונה וכללה, מלבד הגהה וניסוח מחדש, 28 סימנים במקום 19. בנוסף הודפס עם הספר פירוש צמוד בשם 'לשכת הסופר', בו מבוארות ההלכות באורך, ומובאים גם המקורות להלכות הנזכרות בגוף הספר. בסוף הספר הוסיף רבי שלמה 19 'חקירות', כעין דיונים מעמיקים לביאור נושאים מוקשים בהלכות סת"ם. מלבד הספר המורחב שנקרא 'חלק א', הודפס גם חלק שני שהכיל מסורה, בירור של גרסאות שונות לכתיבת התנ"ך, אותו ליקט רבי שלמה בעיקר מהספר "מסורת סייג לתורה" מאת הרמ"ה, עם הוספות מספרי מסורה כגון מנחת שי. בסוף הספר נוסף חלק "תיקונים והוספות" על כל חלקי הספר.

בשנת תרס"ב הודפסה על ידי בנו של רבי שלמה מהדורה נוספת, לה הוסיף בסופה "תיקונים והוספות שניות", וכן הוסיף חקירה לפרק ה'חקירות' שבחלק א'.

הסכמות

הספר זכה לתשבחות רבות מפי רבני הדור מיד עם הופעתו. לאחר הדפסת המהדורה הראשונה נוספו לספר מספר הסכמות. מההסכמה שכתב הדברי חיים מצאנז למהדורה השנייה, ניתן להבין שהספר במהדורתו הראשונה אזל מהחנויות במהירות, וכלשונו: "ונתקבל מאד הספר הזה על פני תבל ומגודל חבתו ואיננו בנמצא". כך גם רב העיר אונגוואר בה שירת רבי שלמה כאב בית דין, רבי חיים צבי מנהיימר, מתבטא בהסכמה לספר על גודל הביקוש לספר: "ועתה עיני מיחלות מתי יצא לאור לקנותו בכסף מלא".

התייחסות נוספת לספר נמצאת בכתביו של רבי יצחק דב במברגר, שבספרו "מלאכת שמים" חלק על מספר הלכות שנכתבו ב"קסת הסופר". לפני הוצאת המהדורה השנייה שלח אליו רבי שלמה את תשובותיו לטענות שהועלו ב"מלאכת שמים" על מנת לשמוע את דעתו, ולאחר ההדפסה שלח לו עותק[1].

הסכמה משמעותית ביותר לספר ניתנה למהדורה הראשונה מאת רבו של רבי שלמה, החתם סופר. במכתב המתוארך לכ"ג באב תקצ"ד, משבח החתם סופר את פועלו של רבי שלמה במילים חמות, וקובע לדורות שכל מי שירצה לעסוק בכתיבת סת"ם, חייב להוכיח בקיאות בספר. הוראה זו של החתם סופר תרמה לתפוצה ותהודה רבה של הספר, זאת מכיון שכל מי שרצה לעסוק בתחום חויב ללמוד בספר.

כיום, בהתאם להוראת החתם סופר, על מנת לקבל כתב הסמכה ממכון משמרת הסת"ם, שהוא גוף העוסק במתן אישורים לסופרים, חייב כל מועמד להיבחן על 28 הסימנים שבחלק א', בפני רב.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רבי יצחק דב במברגר, יד הלוי, חלק ב' סימן נ"א