רבי חיים צבי מנהיימר
| לידה |
1814 ה'תקע"ד |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1886 (בגיל 72 בערך) י"ז בתמוז ה'תרמ"ו אונגוואר |
| השתייכות | תלמידי החתם סופר, רבני הונגריה |
| תחומי עיסוק | רב העיר אונגוואר, ולפני כן בערים וורבוי, שטמנסדורף |
| תפקידים נוספים | ראש ישיבה בעיר אונגוואר |
| רבותיו | חתם סופר, רבי יעקב קופל אלטנקונשטט, רבי בנימין זאב לעוו |
| תלמידיו |
רבי יוסף אלימלך כהנא רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי ישעיהו זילברשטיין, רבי דב בריש אלפנט,[1] רבי יצחק שווייגר[2] רבי מרדכי הורוויץ |
| בני דורו | [[רבי יהודה אסאד רבי שלמה גאנצפריד הכתב סופר |
| חיבוריו | שו"ת עין הבדולח, עין הבדולח - חידושים על הש"ס |
הרב חיים צבי מנהיימר (בכתיב יידי: מאננהיימער; ה'תקע"ד, 1814 - ליל י"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 19 ביולי 1886) היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של ורבוי ואונגוואר. ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה.
ביוגרפיה
נולד בפישטיאן לרב דוד יהודה ליב מנהיימר בשנת ה'תקע"ד. בילדותו הוכר כעילוי, מגיל עשר ועד שנעשה בר מצווה למד אצל רבי יעקב קופל אלטנקונשטט ואחר כך אצל רבי בנימין זאב לעוו. עוד לפני שנהיה בר-מצווה התקבל ללימודים בישיבת פרשבורג ונעשה תלמידו של החת"ם סופר. הוא נחשב לאחד מתלמידיו הקרובים.
בראשית דרכו ברבנות כיהן כרב בשטמנסדורף ובשנות ה-60 של המאה ה-19 התמנה כרבה של וורבוי. מינויו נתן תנופה מחודשת לישיבת ווערבוי שעמדה אף היא בראשותו. הוא שימש ברבנות ורבוי עד שנת ה'תרל"א (1871)
בשנת תרל"א לאחר פטירת מהר"ם א"ש בו' כסלו תר"ל באו דייני המקום רבי שלמה גאנצפריד ורבי שמואל מאשקאוויטץ אל הכתב סופר בעת שהותו בקליינווארדיין לרגל חתונת בנו רבי שמעון סופר לשאול את פיו את מי למנות לרבנות העיר, הכתב סופר בעוצם הערכתו לרבי חיים צבי המליץ עליו, וכך נתמנה לרבנות העיר אונגוואר[3].
למרות שנהג כדרכם של רבני אוברלנד האשכנזים, היה מקובל גם על צדיקי החסידות. בישיבותיו בוורבוי ובאונגוואר למדו רבים מרבני הונגריה בדור שאחריו.
היה ידידם של רבי יהודה אסאד[4], של הכתב סופר[5], ושל רבי שלמה גאנצפריד[6].
נישא לבתו של רבי אברהם מגרופא, ואף התגורר בגרופא משנת ה'תקצ"ב ועד לפחות שנת ה'תר"ז[7].
לאחר פטירת אשתו נישא בשנית לקלעריל בתו של הרב יעקב מאיר צבי פרידלנדר אב"ד שוראן, אלמנתו של הרב יהודה בראָך. בנו החורג היה הרב מנדל בראָך, מהדיר הספר "אמרי יואב" (למברג תרנ"ה), שכלל בספרו מחידושיו של אביו החורג.
בחמש עשרה שנותיו האחרונות כיהן כרבה של אונגוואר, עד פטירתו הפתאומית בי"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 20 ביולי 1886.
מצבת קבורת
שר וגדול בישראל
אבי הרועים
הארז אשר בלבנון
גאון עולם וצדיק נשגב
מו"ה חיים צבי מאנהיימער
אב"ד ור"מ בקהלתנו
בן מו"ה דוד יהודה זצ"ל
חיילים הגביר וגבורתו הראה בתורת אל
ידיו היו אמונה ורועה אבן ישראל
ישרו ואמתו וצדקתו כהררי אל
מוסר ה' ותוכחתו למד לבני ישראל
צאנו צאן קדשים נהל על מי התורה
בחכמה הנהיגם ופתח למו שערי אורה
יתענג בצל ש-ד-י על כנפי איום ונורא
עלתה נשמתו שמים ליל י"ז תמוז תרמ"ו לפ"ק
ת. נ. צ. ב. ה.
חתנו הרב ברוך רייכפלד כיהן אחריו כראב"ד אונגוואר.
קישורים חיצוניים
- הרב מו"ה חיים צבי מאנהיימער, בשם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת ח, עמוד לד, אות לב
- מידע על הרב מאנהיימר, חיים צבי הירש בקטלוג הספרייה הלאומית
- יהודה שפיגל, על מינויו לרבנות אונגוואר ופרטים נוספים אודותיו, במאמר אונגוואר, בתוך: ערים ואמהות בישראל, ד, עמ' 17 ואילך, באתר אוצר החכמה
- מספריו
- שאלות ותשובות עין הבדֹלח, ניו יורק תשי"ד, באתר היברובוקס
- אשי ישראל - רשימות מפיו על המקרא, מיהאלעוויטץ תרפ"ט, באתר היברובוקס
- מכתב בכתב-ידו של הרב חיים צבי מנהיימר
הערות שוליים
- ^ ראו: חיים צבי מאנהיימר, עין הבדולח : חידושים על סוגיות הש"ס, ניו יורק, ארה"ב: הרב זכריהו עלעפאנט, 1944, בל' 1-6 (הקדמה)
- ^ ראו בהקדמה לספרו "ברכת יצחק" שם הוא כותב "והלכתי לווערבוי ולמדתי שם ג' שנים אצל הרב הגאון חו"ב נזר ישראל מו"ה ר' חיים צבי מאננהיימער ז"ל אב"ד דשם, ומשם הלך לאונגוואר להיות שמה אב"ד ור"מ ושם מנוחתו כבוד...".
- ^ אגרות סופרים, רבי שלמה סופר אב"ד ברגסאס, גאולה וישועה מהרה א, עמ' 271-272 (ח"ב עמוד 36-37) [באתר היברובוקס]
- ^ כך מכנה אותו הר"י אסאד במספר תשובות בשו"ת יהודה יעלה.
- ^ אגרות סופרים, רבי שלמה סופר אב"ד ברגסאס, גאולה וישועה מהרה א, עמ' 271-272 (ח"ב עמוד 36-37) [באתר היברובוקס]
- ^ ראה הקדמת עין הבדולח עמוד 11, וראה גם במבוא לספר פני שלמה בהוצאת מכון ירושלים
- ^ החתם סופר ותלמידיו, עמ' קנא-קנה
