סוואן
 | |
| מבט על העיר. ניתן לראות בחזית את חומות העיר | |
| מדינה |
 קוריאה הדרומית |
|---|---|
| מחוז | קִיַאנְגִּי |
| שטח | 121.1 קמ"ר |
| גובה | 66 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,170,878[1] (30 בספטמבר 2013) |
| ‑ צפיפות | 8,975.2 נפש לקמ"ר (2013) |
| קואורדינטות | 37°16′00″N 127°01′00″E / 37.266667°N 127.016667°E |
| אזור זמן | UTC +9 |
| http://eng.suwon.ne.kr | |
סוּואן (הנגול: 수원시) היא בירת מחוז קִיַאנְגִּי שבקוריאה הדרומית.
העיר שוכנת כ-30 קילומטרים (20 מייל) מדרום לבירה סיאול, והיא אחת מערי הלוויין המאוכלסות ביותר של סיאול. הכינוי המסורתי של העיר הוא "העיר בת החסידוּת".
סוואן התקיימה בצורות שונות לאורך ההיסטוריה של קוריאה. העיר צמחה מתוך התיישבות קטנה לעיר המיליונים שהיא כיום; בעלת תעשייה ותרבות פורחת. סוואן היא העיר היחידה בקוריאה הדרומית אשר נותרה מגודרת בחומה. על כן, הפכו חומות העיר לאחד מאתרי התיירות הפופולריים שבמחוז קִיַאנְגִּי. במרכז התעשייה של העיר, שוכן בין היתר מפעל של חברת האלקטרוניקה סמסונג. הנגישות לעיר מתבצעת בשתי דרכים; רשת הרכבת הארצית והרכבת התחתית של מטרופולין סיאול. שתי הדרכים משמשות כאמצעי תחבורה לתושבים ולתיירים, אך גם לייבוא סחורות לתוך ומחוץ לסוואן.
סוואן היא מרכז חינוכי גדול; בעיר שוכנים 14 קמפוסים של שלל אוניברסיטאות.
נכון ל-2013, העיר מונה 1,170,878 בני אדם .
היסטוריה
בזמנים העתיקים, סוואן הייתה ידועה בשם "מוֹסו-גוּק" (הנגול: 모수국). עם זאת, במהלך תקופת שלוש הממלכות, האזור שכלל את העיר פווסאנג ואת השטח שעליו נמצאת כיום סוואן שונה ל"מֵהוֹל-גוּן" (הנגול: 매홀군).
בשנת 757, תחת שלטון קיאנגדאק, המלך של העיר סינה המאחודת, שם העיר שונה ל"סוּסֶאנג-גוּן" (הנגול: 수성군).
בשנת 940, תחת שלטון שושלת קוֹרְיָה, השם שונה ל"סוּג'וּ" (הנגול: 수주).
בשנת 1413, המלך טֵג'וֹנג משושלת צ'וֹסאן, שינה את שם העיר ל"סוּואן".
הכיבוש היפני
בשנת 1592, במהלך הפלישה היפנית לקוריאה, ניסה המפקד יי קוואנג לבדוק את קצב ההתקדמות היפנית, על ידי שיגור כוחותיו לכיוון עיר הבירה, סיאול (אשר באותו זמן נקראה "האנסאנג"), אולם הצבא נסוג לאחר זמן קצר. לאחר שכוחות הצבא הגיעו ל-50,000 אנשים, בעקבות הגעתן של כמה יחידות שהתנדבו לעזור בלחימה, יי קוואנג ומספר מפקדים נוספים, שינו את המטרה לכבוש מחדש את הבירה, והובילו את הכוחות המשולבים לכיוון צפון העיר סוואן.
מצודת פווסאנג וחומות העיר
מאוחר יותר בשנת 1796, במהלך תקופת צ'וֹסאן, נעשו ניסיונות כושלים מצד המלך צ'אנגְג'וֹ להפוך את סוואן לעיר הבירה של האומה. כחלק מהפרויקט להפוך את סוואן לבירה, נבנתה מצודת פווסאנג; המצודה כוללת חומה אשר נבנתה סביב העיר כולה, ונועדה לבצר ולשמור על קברו של אביו - הנסיך סאדוֹ, אשר היה ממוקם בתוך העיר.
החומות יחד עם המצודה קיימות עד היום, אך ניזוקו קשות במהלך מלחמת קוריאה.
במקור, מצודת פווסאנג הייתה אמורה להיבנות תחת הנחייתו של הפילוסוף צ'אנג יאק-יונג. בשנת 1800, זמן קצר לאחר מותו של המלך צ'אנגְג'וֹ, פורסם מסמך המפרט את אופן הבנייה של המבצר. המסמך, היה לעזר רב במהלך שחזור המצודה והחומות בשנות ה-70.
החומות פעם הקיפו את כל העיר, אבל הצמיחה העירונית המודרנית גרמה לעיר להתפשט הרבה מעבר למבצר. הקירות הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, דבר המשמש לקידום אופייה של העיר.
מלחמת קוריאה
מלחמת קוריאה השפיעה מאד על סוואן, כאשר העיר הועברה מיד ליד ארבע פעמים. זמן קצר מאד לאחר פרוץ המלחמה, אגף 49 של חיל האוויר האמריקני שוגר מיפן לקוריאה, כשהמשימה הראשונה שלו הייתה לפנות אזרחים מהעיר סוואן ומהעיר גימפו. סוואן נפלה במהירות לידיהם של הכוחות הצפון קוריאנים, זמן קצר לפני הקרב על אוסן. ההתעמתות הראשונה בין הכוחות של ארצות הברית לכוחות הצפון קוריאנים, ב-4 ביולי 1950, התבצעה על הכביש שבין סוואן והעיר אוסאן הסמוכה (שהייתה אז עדיין תחת תחת הכוחות הדרומיים). למחרת, הכוחות צפוניים התקדמו דרומה. בקרב אשר שלוש שעות וחצי, נהרגו 42 חיילים צפון קוריאנים וכ-150 חיילים אמריקאים, ובעקבות כך, הכוחות האמריקניים נאלצו לסגת. כוחות קוריאה הצפונית התקדמו דרומה כדי לכבוש את אוסאן עוכבו כשבע שעות. ב-16 בדצמבר 1950, כוחות יוונים Expeditionary Force מוקמו בסוואן, ונחברו לחטיבה מס' 1 של חיל הפרשים האמריקאית. ב-6 בנובמבר 1951, התקיף הטייס של חיל האוויר האמריקאי, גבי גברקסי את בסיס K-13 ששכן בסוואן. עד סוף המלחמה, הייתה סוואן תחת שלטון הכוחות של קוריאה הדרומית. בעיר שוכנת אנדרטת זיכרון לצבא הצרפתי.
כיום
העיר סוואן הפכה לבירת מחוז קִיַאנְגִּי, ב-23 ביוני 1967. מצפה סוֹצ'אנגדֶה, השוכן בעיר, נפגע ב-1996, כתוצאה מאש שהתלקחה במקום, ושוב, על ידי הצתה ב-1 במאי 2006, אך שוחזר.
מחוזות
העיר מחולקת לארבעה רבעים (gu):
| מחוז | תעתיק לטיני | שם (הנגול) | שם (הנז'ה) | שטח (מטר מרובע) |
|---|---|---|---|---|
| קוואסאן | Gwonseon-gu | 권선구 | 勸善區 | 47,355,349.2 |
| צ'אנְגְאָן | Jangan-gu | 장안구 | 長安區 | 33,119,867.5 |
| פאלדאל | Paldal-gu | 팔달구 | 八達區 | 13,077,959.4 |
| יאטְהוֹנג | Yeongtong-gu | 영통구 | 靈通區 | 27,500,143.7 |
חינוך
ישנן בעיר 14 אוניברסיטאות ושתי מכללות בעיר. אלה כוללות אוניברסיטה לרפואה, אוניברסיטה קתולית, מכללת בריאות, אוניברסיטת לאלקטרוניקה ועוד.
בעיר 33 בתי ספר תיכוניים, 37 חטיבות ביניים, 81 בתי ספר יסודיים ו-107 גני ילדים. בסוואן יש שלושה בתי ספר המוקדשים לחינוך מיוחד.
כמו ברוב הערים הקוריאנית, יש שפע של בתי ספר פרטיים קטנים המציעים חינוך במגוון רחב של נושאים.
תעשייה
החברה הגדולה ביותר השוכנת באזור התעשייה של העיר היא חברת סמסונג הקוריאנית. כמו כן, קיימות תעשיות קטנות הנועדות לשוק המקומי וחנויות תיירות.
תחבורה
העיר מקושרת לבירה ולערים הסובבות אותה ברשת מסילות של הרכבת התחתית הלאומית של קוריאה הדרומית. כמו כן, העיר מקושרת בכבישים מהירים לעריה השכנות, ומהווה חלק חשוב בהיותה גשר תחבורתי המקשר את הבירה סיאול לערים רחוקות. בעיר קיימת תחנת רכבת.
צבא
בסוואן שוכן בסיס של חיל האוויר של קוריאה הדרומית, אשר נמצא במחוז צ'אנְגְאָן בעיר.
גאוגרפיה
סוואן שוכנת בצפון מחוז קִיַאנְגִּי, מדרום לבירה, סיאול. מצפון-מערב לסוואן, שוכנת העיר איוואנג, מכיוון מזרח העיר יונגאין, ומכיוון דרום מערב שוכנת העיר פווסאנג, וכן סוואן חולקת גבול קצר עם העיר אנסאן ממערב.
ישנן כמה גבעות סביב העיר. הגבוהה ביותר נקראת קוואנְגִּיוֹ, שנמצאת מצפון, על הגבול עם יונגאין. גובהה הוא 582 מטר מעל פני הים.
רוב זרמי האוויר, שמקורם מהגבעות השוכנות ליד העיר, עוברים דרך סוואן; הזרמים זורמים דרומה דרך העיר, ונחסמים על ידי הגבעות ממזרח, ומגיעים בסופו של דבר עד לים הצהוב, לעבר מפרץ אנסן.
כמו גם בכל שטח קוריאה הדרומית, אין אגמים טבעיים בקרבת סוואן. עם זאת, קיימים מאגרים קטנים רבים, הנקראים סאהו (הנגול: 서호).
אקלים
האקלים של סוואן דומה מאד לזה של סיאול. עם זאת, מכיוון שסיאול עירונית יותר, היא חמה יותר, ולכן מזג האוויר בסוואן הוא בדרך כלל קריר יותר מהאקלים של סיאול.
ערים תאומות
קוריטיבה, ברזיל (מ־2006)
ניז'ני נובגורוד, רוסיה (מ־2005)
אסאחיקאווה, יפן (מ־1989)- פוקוי, יפן (מ־2001)
ג'ינאן, הרפובליקה העממית של סין (מ־1993)
טאונסוויל, אוסטרליה (מ־1997)
באנדונג, אינדונזיה (מ־1997)
קלוז'-נאפוקה, רומניה (מ־1999)
טולוקה, מקסיקו (מ־1999)
יאלוו, טורקיה (מ־1999)
פס, מרוקו (מ־2003)
האי גיאנג, וייטנאם (מ־2004)
סיים ריפ, קמבודיה (מ־2004)
היידראבאד, הודו (מ־2005)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סוואן |
- אתר עיריית סוואן (באנגלית)