קיטזה

קיטזה
Kittsee

סמל קיטזה
מדינה
מדינה
מחוז	נויסידל אם זי (Neusiedl am See District)
ראש העיר	יוהנס הורנק (ÖVP)
שטח	19.27 קמ"ר
גובה	138 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	3,162 (2018)
‑ צפיפות	160 נפש לקמ"ר (2018)
קואורדינטות	48°04′00″N 17°04′00″E
(למפת אוסטריה מוגדלת)   וינה זלצבורג גראץ אינסברוק לינץ קלגנפורט שווייץ לכ. גרמניה צ'כיה סלוב. איטליה סלובניה הונגריה קיטזה (למפת אוסטריה רגילה)   וינה זלצבורג גראץ אינסברוק לינץ קלגנפורט שווייץ ל גרמניה צ'כיה ס. איטליה סלובניה הונ. קיטזה (למפת בורגנלנד רגילה)   אייזנשטאדט אוברוורט מטרסבורג נויזידל אוסטריה תחתית סל. הונגריה סלובניה שטיריה קיטזה (למפת בורגנלנד מוגדלת)   אייזנשטאדט אוברוורט מטרסבורג נויזידל אוסטריה תחתית סל. הונגריה סלובניה שטיריה קיטזה

מעבר הגבול בעבר

בית החולים בקיטזה

נקודת הגבול בין אוסטריה לסלובקיה ליד קיטזה

מרכז העיירה ב-1920

בית הקברות היהודי בקיטזה

קיטזה (ביידיש קיצע; באנגלית Kittsee) היא עיירה במחוז נויסידל אם זי (Neusiedl am See District) בבורגנלנד שבאוסטריה, ואחת מ"שבע קהילות" יהודיות שהיו קיימות בבורגנלנד עד לאנשלוס בשנת 1938. העיירה ממוקמת בנקודה הצפונית ביותר של בורגנלנד, ליד משולש הגבולות שבין אוסטריה, הונגריה וסלובקיה, מול פרשבורג.

היסטוריה

העיירה יושבה לראשונה כנראה על ידי הפצ'נגים במאה ה-11. בימי הביניים היא נשלטה על ידי ממלכת הונגריה. האזכור המתועד הראשון של היישוב היה ב-1291.

בשל מיקומה על גדות הדנובה ועל הכביש בין וינה לפרשבורג היוותה קיטזה מקום חשוב לסחר מזרח-מערב, והיא מילאה תפקיד חשוב בהגנה על הונגריה. בלה השלישי, מלך הונגריה בנה בעיירה תחנת מכס, ובשל חשיבותה האסטרטגית שימשה העיירה כמקום ההתכנסות של הצבא הצלבני של פרידריך הראשון בשנת 1198. בקיטזה נלחם גזה השני עם האוסטרים בשנת 1264, והסכם השלום של אנדראש השלישי, מלך הונגריה ואלברכט הראשון, מלך גרמניה נחתם בעיירה בשנת 1291.

בשנת 1445 נלחמו באזור זה יאנוש הוניאדי ואולריך השני. ב-1529 פרדיננד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" קיבל בעיירה שליחים מהונגריה בדרך להכתרתו למלך בוהמיה. באותה השנה נהרסה העיירה על ידי העות'מאנים בדרכם למצור הראשון על וינה, והיא ננטשה. ובמהלך המאה הבאה התיישבו במבנים הנטושים איכרים קראוטיים. ב-1683 נכבש שוב האזור כולו על ידי העות'מאניים בדרכם למצור השני על וינה. בשנת 1676, הפכה העיירה לנחלת בית אסטרהאזי. משנת 1880 עברה העיירה לבעלות משפחת בית באתיאני.

כמו שאר עיירות מחוז בורגנלנד השתייכה קיטזה לממלכת הונגריה ולאחריה לאימפריה האוסטרו-הונגרית עד שנת 1921, לאחר תום מלחמת העולם הראשונה. בחוזה סן-ז'רמן ניתן שטחה המערבי של הונגריה, ובכללה מחוז בורגנלנד, לאוסטריה.

ב-1 בינואר 1971 אוחדה קיטזה עם אדלסטאל, אך האיחוד בוטל ב-1 בינואר 1992.

עסקים

העיירה משמשת כמרכז רפואי, כשבית החולים היחיד במחוז נוסד בה על ידי רופא העיניים לאסלו בתיאני-סטראטמן , בית החולים נוהל על ידו עד 1921, ונקרא על שמו ב-2004. כמו כן משמשת העיירה כתחנת הצלה של הצלב האדום.

העיירה מפורסמת גם בזכות עצי המשמש שלה, והם מטופלים על ידי מועדון המשמשים בעיירה.

הקהילה היהודית

העיר נמנתה עם שבע הקהילות (בגרמנית: Siebengemeinden ) - שבע קהילות יהודיות אורתודוקסיות במחוז בורגנלנד, שנודעו כמרכז חשוב החל משנת 1690 ועד לגירושם הסופי של תושביהן היהודים בעקבות האנשלוס בשנת 1938. הקהילות ניהלו חיי חברה, בחרו את שופטיהן ואת מוסדותיהן בעצמן ונהנו מחופש בענייני דת. הן היוו אוטונומיה יהודית ראשונה ויחידה בכל אירופה המרכזית והמערבית. המידע הקדום ביותר על הקהילה היהודית בעיר הוא מתקופת גזירות ת"ח ות"ט. המצבה העתיקה ביותר היא משנת ה'תכ"ד, ונוכחותם בעיר גברה בשנים שלאחר מכן. קרבתה הגיאוגרפית לפרשבורג הגדולה השפיעה רבות על חיי הקהילה בקיטזה, 'קיצע' בלשון בני הקהילה, בין בהשפעה רוחנית ובין ביחסי מסחר.

פרוטוקולים רבים השתמרו מדיונים משפטיים בין בני שני הקהילות, בעיקר בשל הסחר ביניהם. היו ביניהם סוחרים גדולים, חוכרי מכס, מייצרי פרוות, בורסקאים וצורפים. סוחרים רבים מקיצע התפרנסו בקביעות בפרשבורג ואודנבורג, כשהללו היו משלמים מס מיוחד עבור הזכות לבוא בשעריהם.

בשנות ה'ת"ס – ה'תס"ו (1700 - 1706) פרץ מרד לאומי בכל רחבי הונגריה, במסגרתו נפגעו היהודים באזורים הכפריים. פליטים רבים מקיצע עברו אז לפרשבורג. בשנים אלו התאגדו מספר קהילות באזור ל"שבע קהילות" לצורך הגשת מיסים משותפת לרוזני בית אסטרהאזי. ב-1885 צורפה קהילת גאטנדורף אל קהילת קיצע.

בקהילה פעלו מספר מוסדות צדקה וחסד, שניהלו פנקסים מיוחדים. חומר תיעודי עשיר ומגוון השתמר בארכיון הקהילה, פנקסי קהל, ספרי חשבונות, רשימות חברי הקהילה, פנקסי חברא קדישא והמוהלים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה התקשו יהודי הקהילה לפרנס את עצמם, ובשל כך עזבו משפחות רבות את קיצע לעבר הערים הגדולות, עד שנותרו בה בזמן האנשלוס כ-70 נפש בלבד. בליל הסדר תרצ"ח גורשו יהודי האזור על ידי הנאצים, הם הובלו לאודורף שעל גדות הדנובה והושארו שם מול פרשבורג. בבוקר עצרו אותם משטרת פרשבורג ולא הסכימו לקבל אותם כפליטים. מאוחר יותר הם הועלו על אסדה על שפת הנהר. ההסבר הרשמי של צ'כוסלובקיה לאי קבלת הפליטים היה כדי לכפות על אוסטריה להפסיק לגרש יהודים.

ספינת נהר צרפתית שעברה במקום קשרה את האסדה, כשעליה יהודי דיצע, אך כאשר אך נכנסו לתחומי הונגריה התיר הקברניט את האסדה ליד החוף. אך הז'נדרמים ההונגריים מנעו מהם לעלות על היבשה, ובתום 3 ימים הורו להם לעזוב את המקום. שתדלנים יהודים רבים הצליחו להשיג רשיון שהיה במקום בשם ראיקא. 4 חודשים הם שהו על אסדה זו, עד שהצליחו לפזר אותם במספר מדינות, שם שהו עד השואה.

בית הקברות היהודי בעיירה הוקם במאה השמונה עשרה, ושטחו 1633 מ"ר. בית הקברות השתמר, ובו מצבות קבורה עד לתקופת השואה. רוב המצבות לא ניתנות לקריאה, אך בארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי קיים אוסף של תמונות משנת 1938 בערך שבו מצולמות כל המצבות מבית הקברות.

רבני הקהילה

רבה הראשון של הקהילה היה רבי יעקב ב"ר נתן, ממגורשי מטרסדורף בשנת ה'תל"א. לאחריו כיהנו: רבי עזריאל (בנו של רבי יום ליפמן, רבה של פרשבורג), ורבי אברהם לזרוס ובנו רבי משה אליעזר (נפטר בה' אייר תקי"ח).

• רבי מנחם מנדל דייטש, נולד בפאלין שבבוהמיה לרבי מרדכי לאחר שנת תפ"ב. כיהן כמו"צ מגיל צעיר בקהילת נייטרה, עד שנת תק"כ, אז עבר לרבנות קיצע. בשנת תקכ"ט עבר לקהילת טיטשין, ונפטר בי"ב באדר תקמ"ה, ונקבר בעיר.
• רבי צבי הירש ברודא (קיצע), כיהן כרב העיר במשך כ46 שנה, והפך את העיר למרכז רוחני.
• תלמידו רבי מנדל כ"ץ, שימש כממלא מקום במשך שנה, יחד עם הדיין רבי זלמן באניהאד. היה חתנו של רבי מרדכי טאסק, ראש בית הדין של פרשבורג. לאחר פטירת רבי יהודה לייב פאפער – שימש שוב כממלא מקום, עד מינויו של חתנו רבי מאיר אבלס, לרבה של קיצע. נפטר בקיצע בי"ז בניסן ה'תר"ז, ונקבר בעיר.
• רבי אריה יהודה לייב פאפער, נולד בתקל"ו בשטאמפא, היה תלמידו של החתם סופר בפרשבורג. החל משנת תקע"ב כיהן כרבה של טשוס, עד מינוי לרבה של קיצע בשנת תקפ"ג. נפטר בוינה בכ"ו באלול תר"ד. נקבר בקיצע.
• רבי מאיר אבלס, נולד בתקס"ו, היה תלמידם של החתם סופר והכתב סופר בפרשבורג. בשנת תר"ה נבחר לרבה של קיצע, בהשתדלותו של חמיו רבי מנדל כ"ץ ששימש כממלא מקום. בקרע ביהדות הונגריה דגל רבי מאיר בעד פירוד הקהילות כשיטת רבו. כיהן כרב עד פטירתו בג' באלול תרמ"ז.
• רבי צבי הירש פערליס, נולד בוורבוי בשנת תרכ"א לרבי יודא לייב. התייתם בילדותו וגדל בבית רבי ישראל קערט רבה של ורבוי. למד אצל רבי מאיר פערליס מקראלי, ובישיבתו של רבי אברהם אליעזר אלט בקויברסדורף, ובפרשבורג אצל השבט סופר ורבי דוד לקנבאך. נישא לנכדת רבי מאיר אבלס. ותיכף לאחר נישואיו מונה לעוזרו של את סב אשתו ברבנות קיצע. ולאחר פטירתו מונה לרב במקומו. בתקופתו פרצה מלחמת העולם הראשונה שבעקבותיה נותקה הקהילה משכנתה פרשבורג, כשפרשבורג היתה לבירת סלובקיה, וקיצע נותרה בהונגריה ולאחר מכן באוסטריה. היה בין מגורשי הקהילה לאחר האנשלוס ונפטר בניישטאט בב' בתשרי תש"ד, שם נקבר.
• נכדו רבי מרדכי מאיר פרידמן, נולד בתקנ"ט לרבי ישראל יום טוב פרידמן (חתן רבי צבי הירש פערליס). מונה בחיי סבו לרב הקהילה. גורש ביחד עם בני הקהילה לאחר האנשלוס, בדרך נס ניצול ועלה לארץ ישראל ונשא את רבקה בת רבי ברוך משה לבל, שימש כרב בית הכנסת היכל שלמה בפרדס כץ. נפטר בכ' בניסן תשמ"ד. נקבר בהר הזיתים בירושלים.

יהודים בולטים

בעיר התגוררו רבנים ותלמידי חכמים רבים. ביניהם: רבי דוד דייטש מקיצע, רב במספר קהילות במורביה והונגריה. רבי מאיר קיצע, דיין בצעלים. רבי יצחק קיצע ובנו רבי חיים קיצע, רבה של אישרא. רבי מיכל קיצע מפרשבורג, מחבר ספרי "שלמי נדבה", ורבי זלמן בנהרט, מחבר ספר "מנחה טהורה", דיין בעיר ובהמשך דיין בפרשבורג.

דמוגרפיה

דמוגרפיה כללית של קיטזה

שנה	מספר חברי הקהילה
1735	266
1821	789
1842	625
1867	179
1873	132
1900	101
1910	92
1934	62

אישים בולטים

בית הולדתו של יוזף יואכים בקיטזה

מעבר הגבול בין קיטזה לפרשבורג

• יוזף יואכים, כנר ומלחין יהודי הונגרי, נולד בעיר ב-1831.
• יאנוס ליסטי – אציל הונגרי, שימש כברון העיירה, נפטר בפראג ב-1577.
• לאסלו ליסטי – אציל הונגרי, משורר, הבעלים של הטירה המרכזית בעיירה. הוצא להורג על זיוף מטבעות בשנת 1662.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 
• 
  הארמון החדש בקיטזה
• 
  בשנת 1861 השתייכה קיטזה לאימפריה האוסטרו-הונגרית
• 
  התחנה המרכזית בקיטזה
• 
  הכניסה לבית הקברות היהודי
• 
  מצבות בבית הקברות היהודי
• 
  הטירה העתיקה בקיטזה בסמוך לבית הקברות היהודי

לקריאה נוספת

• הרב שלמה שפיצר, מבוא לספר הרועים בשושנים (של רבי צבי הירש ברודא מקיצע), בני ברק תש"נ, עמ' 11-22

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קיטזה בוויקישיתוף

• קיטזה באתר ויקיפדיה האנגלית.
• קיטזה באתר ויקיפדיה הגרמנית.
• קיטזה באתר אנו – מוזיאון העם היהודי.
• תמונות וסרטונים מבית הקברות היהודי בקיטזה באתר ויקישיתוף.
• קיטזה באתר ויקיגניה.