קוברסדורף
 סמל קוברסדורף | |
 | |
| קוברסדורף מן האויר. במרכז: טירת קובסדורף; משמאל: בית הכנסת | |
| מדינה |
 אוסטריה |
|---|---|
| מדינה |
 בורגנלנד |
| מחוז | אוברפולנדורף |
| ראש העיר | קלאוס שוץ (SPÖ) |
| שטח | 27.29 קמ"ר |
| גובה | 320 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 1,883 (ינואר 2018) |
| ‑ צפיפות | 69 נפש לקמ"ר (ינואר 2018) |
| קואורדינטות | 47°35′43″N 16°23′32″E / 47.59528°N 16.39222°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| https://www.kobersdorf.at/ | |
קוברסדורף (בגרמנית: Kobersdorf. בהונגרית: Kabold. לעיתים בפי היהודים: קויברסדורף[1]) היא עיירת שוק במחוז אובפולנדורף במדינת בורגנלנד שבאוסטריה, שבה התקיימה עד השואה קהילה יהודית ותיקה.
היסטוריה
המקום היה מיושב עוד מהתקופה הקלטית, והיה חלק ממלכת נוריקום. לאחר הכיבוש הרומי, השתייך היישוב לפרוביניקה פאנוניה. בשנת 1463 הוכרזה קוברסדורף כעיר. עד 1920 הייתה קוברסדורף חלק מממלכת הונגריה.
טירת קוברסדורף (גר') נבנתה בסביבות 1528 על בסיס טירה מימי הביניים, אולי אפילו מהמאה ה-9.
החל משלהי המאה ה-19 שונה שמה של העיר לשם הונגרי כחלק מ"מדיאריזציה" (אנ') שהנהיגו ההונגרים בקרב אוכלוסיות לא-מדיאריות שנשלטו על ידם, והיא נקראה קבולד (kabolad).
לאחר מלחמת העולם הראשונה, הובטח האזור לאוסטריה בחוזה סן-ז'רמן וחוזה טריאנון, וקוברסדורף סופחה בשנת 1920 למדינה האוסטרית בורגנלנד.
ב-1971 אוחדה קוברסדורף מבחינה מוניציפלית עם שכנותיה לינדגרבן (גר') ואוברפטרסדורף.
בקוברסדורף היו שלוש קבוצות עיקריות: קתולים, פרוטסטנטים ויהודים, וחלוקה זו בוטאה בסמל העיר הכולל שלושה כוכבים, המבטאים גם את שלושת היישובים המרכיבים את הרשות המקומית.
הקהילה היהודית
תולדות הקהילה
היהודים הראשונים הגיעו לקוברסדורף לאחר שגורשו משופרון בעקבות תבוסת ההונגרים לצבא העות'מאני בקרב מוהאץ' הראשון ב-1526. עדות ראשונה ליהודי בקוברסדורף היא משנת 1529, ושמו היה גרסטל (גרשון). זמן קצר לאחר מכן כבר הייתה קהילה מסודרת עם רב, חזן, שוחט, בית דין, בית כנסת ובית קברות.
בשנת 1670 גורשו רבים מיהודי אוסטריה, ובכללם יהודי קוברסדורף, על ידי לאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. תוך זמן קצר, הורשו היהודים לחזור כיהודי חסות של משפחת האצולה אסטרהאזי.
החל מהמאה ה-18 הייתה הקהילה היהודית בקוברסדורף אחת מ"שבע קהילות" בבורגנלנד שנהנו מחסותן של משפחות אצילים.[2]
לקהילת קוברסדורף היו מסונפות תשע קהילות קטנות יותר מהסביבה: אוברפטרסדורף, אובר-ראבניץ (גר'), ופרסדורף (אנ'), קייזרסדורף (אנ'), ויינגראבן (גר') גראסמארקט (אנ'), קארל (גר'), לינדגראבן (גר') וסנקט מרטין (אנ').
במחצית המאה ה-19 הייתה הקהילה בשיאה ומנתה כמחצית מתושבי קוברסדורף. מתקופה זו מספר היהודים בקוברסדורף הלך ופחת, בין השאר בשל תהליך העיור שאפיין את המאה ה-19. שיטפון שפקד את הרחוב שבו גרו היהודים בשנת 1895 וגרם להרס רב, הוביל לעזיבתן של משפחות רבות.
בשואה
ב-12 במרץ 1938 סופחה אוסטריה לגרמניה הנאצית. כל יהודי קוברסדורף קיבלו צווי גירוש. בליל הבדולח נבזז בית הכנסת. רוב יהודי קוברסדורף ניסו להמלט לווינה מתוך תקווה שדרך וינה יוכלו להמלט מאוסטריה. רובם נתפסו שם ונשלחו למחנות הריכוז וההשמדה. כ-160 מתוך 200 יהודי קוברסדורף נספו בשואה.
לאחר המלחמה שבו לקוברסדורף 3 יהודים.
חברה וכלכלה
בקוברסדורף פעלו בית ספר יהודי, ספרייה לנוער יהודי ומועדון לנערות יהודיות.
הקהילה הייתה מעורה היטב באוכלוסייה המקומית, אך עם זאת מסורתית מאוד ואורתודוקסית ולא תועדו בה מקרים נישואי תערובת.
בראשית ימי הקהילה עסקו היהודים במסחר זעיר וברוכלות ביישובי האזור. כאשר החלו להתפרסם מרחצאות המרפא של קוברסדורף, סיפקו היהודים שירותי הסעדה כשרה למהדרין ולינה ליהודים הנופשים במקום, בעיקר בחודשי הקיץ.
בשנת 1887 הקים משה ריגלר בנק מקומי מצליח.
דמוגרפיה
| שנה | מספר חברי הקהילה | אחוז חברי הקהילה מכלל האוכלוסייה בעיר |
|---|---|---|
| 1569 | 18 משפחות | לא ידוע |
| 1735 | 184 | לא ידוע |
| 1828 | 746 | לא ידוע |
| 1836 | 776 | כ-51% |
| 1843 | 760 | לא ידוע |
| 1860 | 600 | |
| 1869 | 310 | כ-16% |
| 1880 | 394 | כ-19% |
| 1900 | 327 | כ-16% |
| 1910 | 256 | כ-12% |
| 1932 | 174 | לא ידוע |
| 1934 | 172 | כ-8% |
רבנים וישיבות
פעמים רבות רבה של לקנבך הסמוכה שימש כרבה של קוברסדורף.
- הרב בנימין א"ש – אב"ד לקנבך וקוברסדורף בין השנים 1770-1747 (ה'תק"ז–ה'תק"ל)
- הרב שמואל חיים – כיהן בקוברסדורף בלבד מ-1770 ועד לפטירתו ב-1791 (ה'תקנ"ב).
- הרב דוד פרידמן כיהן כרב בקוברסדורף בין 1797 (ה'תקנ"ז) עד לשנת 1800 (ה'תק"ס), אז עבר לכהן כרבה של נאדאש.
- הרב אברהם דוד רובינשטיין – כיהן בקוברסדורף בין 1800 ל-1804 (ה'תקס"ד) בערך, אז עבר לכהן בקדלבורג[3].
- הרב אליקים גץ בדנצקי-קניגסברג – כיהן בין 1804 ל-1806 (ה'תקס"ו) – אז עבר לכהן בקרמנד. התכתב עם החת"ם סופר.
- הרב דוד משה אלט (לייבניץ) – תלמיד החת"ם סופר. כיהן בקוברסדורף משנת 1807 (ה'תקס"ז) עד לפטירתו בשנת 1850 (ה'תר"י). ייסד בקוברסדורף ישיבה גדולה.
- הרב אברהם שאג-צוובנר כיהן כרב בשאטמאנסדורף ולאחר מכן בקוברסדורף משנת 1851 (ה'תרי"ב) עד שנת ה'תרל"ג (1873), אז עלה לארץ ישראל. המשיך לקיים בקוברסדורף ישיבה גדולה, שבה למד בין השאר הרב יוסף חיים זוננפלד. בעל "אוהל אברהם" ו"דרשות הרא"ש".
- הרב אברהם אליעזר זאב אלט – בנו של הרב דוד משה אלט, כיהן מ-1873 ועד לפטירתו ב-1898 (ה'תרנ"ח)[4].
- הרב משה ליפשיץ[5] – חתנו של הגב אברהם אליעזר זאב אלט. כיהן מפטירת חמיו ב-1898 עד 1934 (ה'תרצ"ד). בינו לבין הנהגת הקהילה פרץ סכסוך חריף, והרב שמואל ארנפלד ממטרסדורף נקרא לפשר בין הצדדים.
- הרב שמעון גולדברגר – חתנו של הרב משה ליפשיץ. כיהן מ-1934 ועד האנשלוס ב-1938. עבר התעללות קשה על ידי הנאצים, ולאחר מכן גורש להונגריה, וחי במאד עד לשילוחו לאושוויץ בשנת 1944.
ישיבה הוקמה בקוברסדורף על ידי הרב דוד משה אלט, והוסיפה להתקיים בימי ממשיכו הרב אברהם שאג צוובנר. לאחר עלייתו לארץ ישראל חדלה הישיבה מלפעול.
בית הכנסת
בית הכנסת בקוברסדורף (גר') נבנה בשנת 1860 (ה'תר"ך) בעידודו ובדחיפתו של הרב אברהם שאג-צוובנר. המבנה נבנה בסגנון נאו-רומנסקי.
בית הכנסת נבזז וחולל בליל הבדולח והיה מיועד להריסה, אך הריסתו לא יצאה לפועל משום שמי שהיה אמון על הריסתו סירב לבצע אותה בשל העובדה שבאותו היום נהרגה ילדה בדויטשקרויץ הסמוכה בעת פיצוץ בית הכנסת. משכך, בית הכנסת בקוברסדורף הוא בית הכנסת היחיד בבורגנלנד ששרד את השואה.[6] עד שנת 1945 שימש המבנה כגימנסיה, ולאחר מכן עמד נטוש ורעוע עד 1976, אז הוחל בשיקומו. המבנה נרכש בשנות ה-90 מהקהילה היהודית בווינה (המייצגת את הקהילות הקטנות באוסטריה כולה) כדי לשמש מקום תרבות על ידי עמותה מיוחדת שהוקמה לשם כך, אך מחסור באמצעים מנע ממנה לבצע פעולות ממשיות מעבר לפעולות הצלה הכרחיות.
ב-2019 רכשו שלטונות בורגנלנד את המבנה והוא עתיד לשמש למרכז תרבות שיתמקד בעיקר בתרבות היהודית המקומית.[7]
בית הקברות
בית הקברות היהודי בקוברסדורף (גר') הוקם ביער הסמוך לעיירה עם בוא היהודים במאה ה-16. שטחו הכולל הוא 5690 מ"ר, וקבורים בו על פי ההערכות כ-1200 איש. בנוסף, מצויה בו מערת גניזה, הקדומה ביותר באוסטריה, ובה טמונים 13 ספרי תורה.
ערים תאומות
ואלדברון, באדן-וירטמברג, גרמניה
לקריאה נוספת
- שלמה שפיצר, קהילות אוסטריה, מכון ירושלים, ה'תשע"ז, עמ' 149–153.
- אברהם פליישמן, The Sheva Kehillos, ירושלים 2015, עמ' 106–116 (באנגלית).
קישורים חיצוניים
- קוברסדורף באתר בית התפוצות.
- קוברסדורף במאגר JewishGen (באנגלית)
- בית הכנסת בקוברסדורף – שני פריטים באינדקס בצלאל נרקיס לאומנות יהודית, האוניברסיטה העברית.
הערות שוליים
- ^ ראו למשל הכיתוב על מצבת קברו של הרב אברהם שאג צוובנר בהר הזיתים.
- ^ האחרות היו: אייזנשטאדט, לקנבך, דויטשקרויץ (צעהלים), מטרסבורג (מטרסדורף), פראונקירכן וקיטזה (קיצע).
- ^ הרב מו"ה אברהם דוד רובענשטיין בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת א, אות נז, עמוד ז
- ^ ראו: הרב מו"ה אברהם אליעזר זאב אלט בספר שם הגדולים מארץ הגר-חלק א, מערכת א, אות נה, עמוד ז
- ^ כרטיס קבר: משה ליפשיץ, אתר הר הזיתים
- ^ ד"ר מיכאל ריגלר, פאר שהיה לאפר, מוסף שבת מקור ראשון, כ"ה בניסן תשע"ג, 5.4.2013
- ^ Austria: Kobersdorf synagogue bought by Burgenland region; to be restored as cultural site focusing on local Jewish heritage באתר Jewish Heritage-Europe (באנגלית).
30335594קוברסדורף