קורט וסטרגארד
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. קורט וסטרגארד (בדנית: Kurt Westergaard; 13 ביולי 1935 – 14 ביולי 2021) היה קריקטוריסט דני, שקריקטורות פרי עטו התפרסמו בעשרות עיתונים. קריקטורה אחת שלו נחשבת לגורם העיקרי לפרשת קריקטורות מוחמד, להפגנות הענק שאירעו בשנים 2005–2006 בכל העולם המוסלמי ובאירופה, בהן נהרגו לפחות 50 איש, ולערעור יחסי אירופה ובעיקר דנמרק עם העולם המוסלמי.
קורות חיים
וסטרגארד נולד בכפר הקטן Døstrup, שבצפון מזרח חצי האי יוטלנד, בדנמרק. הוא היה בנם הבכור של אנדרס פדרסן, בעל חנות המכולת של הכפר ומרי וסטרגארד פדרסן. חלק גדול מתושבי הכפר היו נוצרים לותרנים אדוקים, אבל משפחתו של וסטרגארד הייתה חילונית יחסית והוא כמעט ולא התפלל בילדותו בכנסיה. עם זאת, לבית הספר של יום א' הוא נאלץ להגיע מדי שבוע.
וסטרגארד נטש את הדת לחלוטין והפך לאתאיסט ולמתנגד לכל סוג של קנאות דתית, כבר בעת לימודיו בבית ספר תיכון. למד פסיכולוגיה באוניברסיטת קופנהגן ועבד כמורה ולאחר מכן כמנהל בית ספר מיוחד לנכים. החל לעבוד כעיתונאי עבור העיתון הנורווגי Demokraten ומ-1988 ועד למותו עבד כקריקטוריסט בעיתון הדני הפופולרי יילנדס פוסטן, עיתון בעל דעות מרכז - ימין בדרך כלל.
הקריקטורות פרי עטו התפרסמו בכלי תקשורת ב-48 מדינות ברחבי העולם.
וסטרגארד כתב ב-2010 אוטוביוגרפיה בשם "האיש שמאחורי הקו" (Manden bag stregen), שיצאה לאור בדנמרק ואשר ב-2012 גם תורגמה לאנגלית.
פרשת קריקטורות מוחמד
ערך מורחב – פרשת קריקטורות מוחמד (2006)
ב-30 בספטמבר 2005 פרסם "יילנדס פוסטן" הדני, 12 קריקטורות המתארות את נביא האסלאם מוחמד, במצבים מצחיקים או אף מעליבים שונים. אחת הקריקטורות הייתה פרי עטו של וסטרגארד ותיארה את מוחמד חובש לראשו טורבן ובו חבוייה פצצה. קריקטורה זו הייתה הקריקטורה שהכעיסה יותר מכל את המוסלמים ברחבי העולם. הפרסום עורר תחילה הפגנות מועטות ועבר בדרך כלל בשלום, אולם בהמשך הועתקו הקריקטורות לעוד ועוד עיתונים עד שהגיעו גם למזרח התיכון. בישראל הן פורסמו בג'רוזלם פוסט.
בראשית 2006 החלו המהומות הרציניות, שהתפשטו בכל העולם למעשה וכללו שריפת שגרירויות ועשרות הרוגים. הדיווחים השונים סיפרו על 50 הרוגים לפחות, אף שהיו כאלה שהגיעו עד כדי 1000 הרוגים בכל רחבי הגלובוס. פרס כספי גבוה הוצב על ידי ארגונים אסלאמים וכהני דת רדיקלים על ראשם של הקריקטוריסטים מאיירי 12 הקריקטורות ובראשם וסטרגארד, והוא נאלץ מאז להסתתר ולקבל הגנה משטרתית על חייו. גורמים מוסלמים שונים הצהירו שיעניקו פרס בסכום של 11 מיליון דולר למי שירצח את וסטרגארד[1].
הקריקטורה של וסטרגארד מופיעה פעמיים, הן בסצנת הפתיחה והן בסיום סרטו המפורסם של חרט וילדרס, פתנה, מ-2008.
ניסיונות הרצח והתגובה הדנית והגלובלית
ניסיון רצח ראשון - 2008
ב-12 בפברואר 2008 עצרה משטרת דנמרק שלושה מוסלמים, אחד מהם אזרח דנמרק ממוצא מרוקאי ושני האחרים אזרחי תוניסיה, בחשד שתכננו לרצוח את וסטרגארד. בתגובה מיידית פרסמו כל חמשת עיתוניה הגדולים ביותר של דנמרק, למחרת היום, את הקריקטורה שיצר וסטרגארד, שהייתה הקריקטורה השנויה ביותר במחלוקת, כש-12 קריקטורות מוחמד ראו אור לראשונה, כשנתיים קודם לכן. בהמשך, לא פחות מ-17 עיתונים דנים, אשר רובם סירבו בשעתו לפרסם את 12 קריקטורות מוחמד, פרסמו כעת לאות הזדהות עמו את הקריקטורה של וסטרגארד עצמו או את כל ה-12. מאמר מערכת בעיתון הליברלי רב ההשפעה "פוליטיקן" (Politiken) קבע כי "התוכניות לרצוח את קורט וסטרגארד... הן לא רק התקפה על וסטרגארד אלא גם התקפה על התרבות הדמוקרטית שלנו". עיתונו הקבוע של וסטרגארד "יילנדס פוסטן", גילה כי וסטרגארד בן ה-73 וגיטה אשתו בת ה-66 היו מאובטחים על ידי משטרת דנמרק כבר במשך שלושת החודשים שקדמו לתפישת החשודים, בשל מידע משטרתי מודיעיני על קיומן של תוכניות לרצוח את הקריקטוריסט. וסטרגארד עצמו כתב בעיתונו: "בוודאי שאני חושש לחיי, כשהמודיעין המשטרתי טוען שמנסים לרצוח אותי" ואילו קרסטן ג'סט עורך ה"יילנדס פוסטן" אמר, שהוא וצוות העיתון התרגלו כבר למכתבי שטנה ולאיומי פצצות, אולם זו הייתה הפעם הראשונה בה דובר בתכנון מעשי וממשי לרצוח מי מהקריקטוריסטים או אנשי העיתון[2][3][4][5].
הפרסום המחודש של קריקטורות מוחמד, כולן או רק זו של וסטרגארד, חידש את גל המחאות המוסלמי כנגד דנמרק, ברחבי העולם, מרצועת עזה ועד אינדונזיה. יו"ר הפרלמנט המצרי למשל, טען שדנמרק מפירה בפרסום זה את ההצהרה האוניברסלית בדבר זכויות האדם. סודאן החליטה לאסור על יבוא סחורות מכל סוג שהוא מדנמרק ונשיאה עומר אל-בשיר אמר כי מעתה ולעולם לא תדרך כף רגלו של אזרח דני במדינה[6]. באפגניסטן עלתה מחדש הדרישה לניתוק היחסים הדיפלומטיים עם דנמרק ולסילוק הכוחות הדנים מקרב כוחות נאט"ו התומכים במשטר הנלחם שם בטליבאן. שר החוץ הדני מצידו הגיב באומרו שאכן יקשה מאוד על דנמרק להמשיך ולסכן את חיי חייליה בהגנה על משטר התומך בהפרת זכויות האדם וחופש הדיבור, כמו המשטר האפגני. בגרמניה, שר הפנים דאז וולפגנג שוובלה, שהיה ידוע דווקא בשל נסיונותיו לפיוס עם המוסלמים, קרא לעיתוני אירופה כולם לחזור ולפרסם את הקריקטורות, ואף שחזר בו לאחר מכן, הותקף בשל כך קשות על ידי כלי תקשורת מוסלמיים. ואילו וסטרגארד, ששהה מאז 2006 בבתים מוגנים שהתחלפו תדיר אמר לעיתון הניו יורק טיימס: "אני יודע שזה יימשך כך עד סוף ימי. לעולם לא אוכל לצאת מזה. אבל אני חש יותר זעם מאשר פחד. כעס על כך שאני נרדף, לא בשל עוול כלשהו שעשיתי למישהו, אלא רק משום שמילאתי את תפקידי"[7].
בפברואר 2010, שנתיים לאחר שפרסם את הקריקטורה שצייר וסטרגארד, בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייו, התנצל ה"פוליטיקן" הדני בפני המוסלמים על הפרסום[8]. בתגובה לכך, ראש ממשלת דנמרק דאז לארס לקה ראסמוסן, כמו גם יושבת ראש האופוזיציה מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית הדנית הלה ת'ורנינג שמידט, יו"ר ארגון העיתונאים הדנים ורבים אחרים גינו את ההתנצלות וקראו לה כניעה למתנגדי חופש הדיבור וחופש העיתונות.
באוקטובר 2010 השמיד העיתון הנורווגי Adresseavisen מהדורה שלמה של המוסף השבועי שלו, משום שהסתבר, שאיכשהוא, "בניגוד למדיניות המערכת" השתרבב למוסף איור של קורט וסטרגארד מחזיק בקריקטורת מוחמד.
בישראל, העיתון "ידיעות אחרונות" פרסם, בעקבות ניסיון הרצח, את הקריקטורה של וסטרגארד, בהוסיפו כי המאייר, קורט וסטרגארד, מתקשה למצוא בדנמרק מלון שיסכים להסתיר אותו מפני קיצונים איסלאמיים שמאיימים על חייו. בעקבות פרסום הקריקטורה, התקבלו במערכת העיתון תגובות מחאה מצדם של כ-100 קוראים מהמגזר הערבי. חלק מהפונים איימו לבטל את המנויים שלהם לעיתון. בעקבות זאת פרסם "ידיעות אחרונות" כתבה נרחבת במוסף היומי "24 שעות" על המחאה במגזר הערבי בעקבות פרסום הקריקטורה, ועורכו, שילה דה-בר שלח מכתב התנצלות לגורמים במגזר[9].
ניסיונות נוספים
ב-2009, שנה לאחר הניסיון הראשון סוכל עוד ניסיון רצח, ונעצרו שני תושבי שיקגו בחשד שתכננו להתנקש בחייו של וסטרגארד ולפגוע בעיתונו.
ב-2 בינואר 2010 סוכל ניסיון מוסלמי נוסף, שלישי, לרצוח את וסטרגארד. מחבל סומלי בשם מוחמד גלי, איש ארגון "אל שבאב", המקורב לאל-קאעידה ניפץ את דלת הזכוכית בכניסה לביתו בעיר אורוס שבדנמרק, וחדר פנימה כשהוא חמוש בגרזן ובסכין וצועק לדברי וסטרגארד, "נקמה" ו"דם". וסטרגארד ונכדתו בת החמש, ששהתה אותה עת עמו בבית, הצליחו להסתגר בחדר מוגן ומשם הזעיקו את המשטרה. אנשיה, המוצבים דרך קבע ליד ביתו של הקריקטוריסט מאז ניסיון הרצח הראשון הגיעו מיידית למקום, ירו במחבל, פצעו אותו ביד וברגל ועצרו אותו. הוא נשפט בתחילת 2011 לתשע שנות מאסר וביהמ"ש העליון של דנמרק החמיר את עונשו ביוני 2011 לעשר שנים, אשר בסיומן יגורש מדנמרק. בניגוד לניסיון ההתנקשות הקודם בווסטרגארד, הפעם שמרו אמצעי התקשורת על כיסוי מצומצם ככל האפשר לאירוע עצמו ולא פרסמו שוב את הקריקטורה שצייר וסטרגארד או את קריקטורות מוחמד בכלל, מתוך כוונה למנוע את הישנות אירועי 2006 ו-2008[10][11][12].
ביולי 2010 סוכל ניסיון התנקשות רביעי בחיי וסטרגארד. משטרת נורווגיה עצרה שלושה מוסלמים - סיני, כורדי ואזרח נורווגי, חברי אל-קאעידה, בחשד שתכננו לרצוח את וסטרגארד ולשים פצצה במשרדי עיתונו. השלושה נשפטו, הורשעו[13], ואחרי ערעור לבית המשפט הנורווגי לערעורים נידון מנהיגם, סיני - מוסלמי אויגורי בשם מיקאל דאוד, לשמונה שנות מאסר, שותפו הכורדי שאוואן סאדק סעיד בוז'אק נידון לשלוש שנים והאזרח הנורווגי דייוויד יקובסן (שם שלקח לעצמו עם התאזרחותו בנורווגיה), שרק סייע להם בלא לדעת את מטרתם, ושיתף פעולה עם המשטרה לאחר מכן, נידון לארבעה חודשי מאסר[14].
ב-5 במרץ 2013, שני אנשים "בעלי חזות מזרח תיכונית", נושאים עימם מחבטי בייסבול ומה שנראה כאקדח, ירדו ממכוניתם, שהסתבר בהמשך שנשאה מספר מזויף, ואיימו על חייו של בעל גלריית אמנות דני, שהציג בגלריה שלו בארהוס, דנמרק, את קריקטורת מוחמד של וסטרגארד. האתר הנורווגי HRS שהביא את הידיעה, צינזר את עצמו, כשהציג בצד הכתבה את הקריקטורה של וסטרגארד, כשדמות מוחמד מכוסה בחלקה, כך שלא רואים את הפצצה שבטורבן[15][16].
פרסים שקיבל
וסטרגארד קיבל את "פרס סאפפו", שמחלקת אגודת העיתונות החופשית (דנמרק) (Trykkefrihedsselskabet), לעיתונאי המשלב מצוינות בעבודתו עם אומץ לב וסירוב להתפשר. ב-2010 קיבל וסטרגארד מידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל את "פרס התקשורת" (M100 - Medienpreis), בגין תרומתו לחופש הבעת הדעה[17].
הקנצלרית מרקל, שהייתה הנואמת העיקרית בטקס מתן הפרס אמרה בין השאר כי "האיש בו בחרתם השנה לחתן הפרס, הקריקטוריסט הדני קורט וסטרגארד, קשור באופן הדוק לחופש הבעת הדעה וחופש העיתונות. השאלה העקרונית שעמדה במרכז מחלוקת הקריקטורות הייתה האם מותר או אסור לפרסם בחברה המערבית, בעלת הערכים המערביים את האיור שלו, בין אם אנחנו חושבים שמדובר בקריקטורה טובה, מועילה, והכרחית ובין אם לא. האם מותר לו לפרסמה? כן, מותר לו. הוא אחד מתוך הרבה קריקטוריסטים באירופה ואירופה היא מקום בו קריקטוריסט רשאי לצייר קריקטורות מעין אלה"[18][19].
וסטרגארד נפטר בקופנהגן ב-14 ביולי 2021.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- "החוק האוניברסלי האיסלמי של "חילול השם"?", אנדרו בוסטום, 23 בפברואר 2008, באתר "אנוכי"
- "למה הקריקטורה כאן?", 8 באפריל 2008, באתר "החברים של ג'ורג'"
הערות שוליים
- ^ "Terrorists Miss Out on 11 Million Dollars", 19 בנובמבר 2012
- ^ חדשות וואלה, 13 בפברואר 2008
- ^ מעריב, 12 בפברואר 2008
- ^ "יילנדס פוסטן", 12 בפברואר 2008
- ^ וול סטריט ג'ורנל, 15 בפברואר 2008
- ^ חדשות וואלה, 27 בפברואר 2008
- ^ ניו יורק טיימס, 20 במרץ 2008
- ^ ניו יורק טיימס, 26 בפברואר 2010
- ^ אסף כרמל, "ידיעות" מתנצל לפני קוראים מוסלמים על פרסום קריקטורה של מוחמד, באתר הארץ, 25 בפברואר 2008
- ^ "חדשות וואלה", 2 בינואר 2010
- ^ "צופר", 2 בינואר 2010
- ^ "כלכליסט", 12 בינואר 2010
- ^ "טלגרף" (בריטניה), 30 בינואר 2012
- ^ "אפטנבלאדט" (נורווגית), 15 באוקטובר 2012
- ^ מרץ 2013 - HRS, בנורווגית
- ^ "Open Season on a Danish Gallery Owner", התרגום לאנגלית, יחד עם התמונה הבלתי מצונזרת
- ^ שטרן, 8 בספטמבר 2010
- ^ באתר הפרס
- ^ Germany's Chancellor Merkel Awards Anti-Muslim Danish Cartoonist, Condemns Qur'an Burning, ספטמבר 2010
31802053קורט וסטרגארד