אוואש
 | |
| נהר האוואש | |
| מדינה |
 אתיופיה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1980, לפי קריטריונים 2, 3, 4 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 1,200 ק"מ |
| מוצא | מפגש הנהרות קוריו וקרנסה, דרומית-מערבית לאדיס אבבה |
| גובה מוצא הנהר | 232 מטרים |
| שפך | אגם אבהה |
 | |
נהר אוואש (באמהרית: አዋሽ) הוא אחד הנהרות הגדולים באתיופיה ואורכו כ-1,200 ק"מ. הנהר נובע דרומית-מערבית לבירה אדיס אבבה וזורם תחילה מזרחה. לאחר מכן פונה בקשת רחבה וזורם לכיוון צפון, ולבסוף הוא פונה לכיוון מזרח ונשפך לשורה של שש ימות ביניהן הוא מחבר. הימה האחרונה היא אגם אַבְּהֶה על גבול ג'יבוטי, כ-100 ק"מ מערבית לחופי האוקיינוס ההודי. אגן ההיקוות של הנהר סגור והוא משתרע על חלקים נרחבים ממדינות אורומיה, אמהרה, סומלי ועפר.
היסטוריה
בני אדם חיו בעמק האוואש משחר היות המין האנושי, ובעמק הנהר המרכזי נמצאו שרידיהם של מספר הומינינים. עמק הנהר התחתון הוא מולדתם המסורתית של העפרים, וחלקו העליון יושב במאה ה-16 על ידי האורומו.
ב-1960 הוקם סכר הידרואלקטרי על נהר האוואש, כ-75 ק"מ מאדיס אבבה וזה יצר אגם מלאכותי בשטח של 180 קמ"ר. חלקו המרכזי של האוואש, ממזרח לאדיס אבבה, הוא הגבול הדרומי של "הפארק הלאומי אוואש" המשתרע מאז שנת 1966 על שטח של 756 קמ"ר. חלקו התחתון הוכרז בשנת 1980 כאתר מורשת עולמית על ידי ארגון אונסק"ו שקבע: כי למקום חשיבות באשר הוא אחד ממקבצי האתרים הפלאונטולוגיים[1] החשובים ביבשת אפריקה. הממצאים שנתגלו באתר, הממצאים שנתגלו לפי המחקר כיום נחשבים לעתיקים בהיסטוריה האנושית. הממצא החשוב ביותר נתגלה ב-1974, כאשר 52 חלקי שלד אפשרו את הרכבתה של לוסי המפורסמת".}}
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ מדויק יותר לנקוט במושג פלאואנתרופולוגיה
- ^ 1
