קווייקרים
| פרוטסטנטיות | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זרמי נצרות פרוטסטנטיים | לותרניזם • אנגליקניזם • אנבפטיזם • פנטקוסטליזם • מתודיזם • קווייקרים
| ||||||
| אישים בפרוטסטנטיות/מבשרי הרפורמה | יאן הוס • ג'ון ויקליף • מרטין לותר • ז'אן קלווין • אולריך צווינגלי • מנו סימונס • ג'ון וסלי • צ'ארלס וסלי | ||||||
| ראו גם | אוונגליזם • ארמיניאניזם | ||||||
אגודת הידידים, הידועה יותר בשם קווייקרים (באנגלית: Quakers) היא קהילה נוצרית-דתית שנוסדה באנגליה במהלך המאה ה-17 בהשפעת האנבפטיסטים, וכמוהם לא מאמינים בתקפות טבילה בינקות.
הקווייקרים נודעו כקהילה רודפת שלום ואי-אלימות, ומאנגליה התפשטו לארצות רבות ובהן ארצות הברית, קניה ובוליביה. לפי פרסומי כנסייה פנימיים, מספר הקווייקרים בעולם נע בין 300,000[1] ל-400,000 איש[2]. בארצות הברית מורגשת השפעת הקהילה במיוחד במדינת פנסילבניה (הקרויה על שם הקווייקר ויליאם פן, מייסדה).
היסטוריה
מייסד הקהילה הוא ג'ורג' פוקס, שהאמין כי קשר ישיר עם הקל הוא נחלתם של כל בני האדם, ללא צורך בתיווכם של כמרים או אנשי דת אחרים.
בשנת 1648 החל פוקס להטיף בפני קהל אנגלי. אנגליה הייתה שרויה אז תחת הפוריטניות של אוליבר קרומוול, אך אי השקט הדתי והפוליטי החלו מתגברים. פוקס מחה נמרצות נגד המנהגים הדתיים של אותו זמן וטען כי אין הם עולים בקנה אחד עם הנצרות האמיתית. הוא דחה עקרונות נוצריים שונים, כמו מוסד הכמורה והמבנה הכנסייתי. במהלך מלחמת העולם השנייה קווייקרים עזרו לפליטים רבים. במהלך מלחמת קוריאה חלק מהקוויירים עזבו את ארצות הברית כדי להימנע מגיוס והתיישבו במונטוורדה שבקוסטה ריקה.
מקור השם
ישנן שתי גרסאות באשר למקור השם "קווייקרים" (Quakers), שתרגומו מאנגלית הוא "הרועדים". לפי הראשונה, מדובר היה במקור בעלבון שהוטח בקווייקרים שדרשו מסביבתם "לרעוד אל מול מילתו של הקל". לפי השנייה, הקווייקרים הראשונים רעדו מהתרגשות דתית בעת אסיפותיהם, והכינוי היה כינוי של הערכה על דבקותם הדתית[3].
הפולחן הקווייקרי
ישנם שני סוגים עיקריים של פולחן בבתי תפילה קווייקרים: מונחה ושאינו מונחה. האחרון הוא המסורתי יותר והוא הנפוץ בבריטניה, אירלנד, אוסטרליה, ניו זילנד ורוב ארצות הברית. במהלך התכנסות מהסוג הזה ה"ידידים" ממתינים בדממה ל"מסר אלוקי" ומי שמרגיש שקיבל מסר, יכול לחלוק אותו עם כל הנוכחים. התכנסות כזו אורכת לרוב כשעה אחת.
ההתכנסות מתחילה כאשר ראשון הידידים מתיישב במקומו, ומסתיימת כאשר אדם שנקבע מראש (בדרך כלל, זקן הנוכחים) לוחץ את ידו של שכנו. אז, כל הנוכחים לוחצים ידיים עם שכניהם, ואחד הנוכחים מברך את הקהל. לרוב מגישים לאחר הכינוס קפה או תה ומשוחחים שיחות חברתיות.
הפולחן המונחה החל בארצות הברית במאה ה-19 כמענה למצטרפים הרבים לאגודת הידידים באותה עת. סגנון הפולחן המונחה דומה למתרחש בכנסייה פרוטסטנטית אמריקאית של המאה ה-19. בדרך כלל קוראים מכתבי ה"קודש", שרים מזמורים ושומעים דרשה. רוב הידידים שאינם במדינות אנגלוסקסיות או בצפון מזרח ארצות הברית דוגלים בסגנון פולחן זה.
חתונה
כאשר זוג מתכוון להינשא, הם מצהירים על רצונם בפני ההתכנסות. טקס החתונה עצמו דומה לכל התכנסות אחרת ועל כן שונה מאוד ממה שנהוג בקרב נוצרים, למשל. אין כומר או איש דת המנהל את הטקס שכן הידידים מאמינים שהזוג נישא בפני הקל והקהל הוא רק עד למעשה.
אזכרות
אזכרות למתים מתבצעות גם הן בצורת התכנסות הקהל, ואורכות לעיתים זמן רב, בהתאם למספר הנוכחים. כל ידיד יכול לשאת דברים על המת ולהיזכר בו באופן המתאים לו. נהוג גם לעודד את הפשטות בהקמת המצבה על הקבר.
אמונות ומנהגים של הקווייקרים הראשונים
ראשוני הקווייקרים בלטו באמונתם, החריגה במאה ה-17, בשוויון רוחני מלא של נשים וגברים. שני המינים זכו לביטוי חופשי באסיפותיהם, ואשתו של ג'ורג פוקס, מרגרט פל, הייתה דוברת רהוטה ובולטת כבעלה.
אמונתם העזה בשוויון השליכה גם על התנהגותם החברתית. הם סירבו למנהגי הכבוד של אותה עת לרמי המעלה: הם לא הסירו את כובעם בפני מלכים ושועים, ופנו אליהם בפנייה ישירה של "אתה" ולא בלשון רבים המכובדת יותר "אתם".
הם גם לא האמינו בביצוע טקסים או סקרמנטים, שכן לראייתם הקדושה שורה בכל חיי האדם ומעשיו. הם לא ביצעו הטבלות או טקסי חניכה, ואסיפות הדת שלהם נראו באותה עת כמעשי כפירה. גם נישואיהם נעשו באותו אופן של אספה, ללא כומר או איש דת (מושג זר לקווייקרים) שיבצע טקס כלשהו.
הקווייקרים המוקדמים גם התנגדו לשמות ימות השבוע והחודשים, שרבים מהם נקראים על שם אלים וקיסרים רומאיים. הם קראו לימים פשוט "היום הראשון", "היום השני" וכך גם לחודשים. עד היום יש המשתמשים במספור זה בפרסומים של ארגוני קווייקרים.
עקרונות האמונה
הקווייקרים מאמינים כי התנ"ך הוא מילותיו של הקל, הניתנות לפירוש על ידי כל אדם. הם מאמינים שהתגלות הקל אינה מוגבלת לעבר, אלא מתרחשת גם כיום. מתוך אמונות אלו נולדה קבוצת כתבים "קדושים" המכונים עֵדוּיות (testimonies). אלו אינם מסמכים קבועים ופורמלים אלא אוסף של אמונות והשקפות של הקווייקרים על מעמדם מול הקל.
העדויות אינן עומדות בפני עצמן, אלא שזורות זו בזו. כמערכת טיעונים פילוסופיים הן עומדות בזכות עצמן, גם מחוץ להקשר התאולוגיה הנוצרית.
רשימת העדויות, ככל אספקט אחר בתאולוגיה הקווייקרית, אינו קבועה, אך הרשומות מטה מקובלות על הרוב:
- עדות השלום (The Peace Testimony), מבוססת על מכתב הסבר שנשלח למלך צ'ארלס השני מאנגליה, המסביר מדוע ראשוני הידידים סירבו ליטול נשק במהומות קרומוול ב-1660. עד היום טקסט זה מבסס את אמונת הפציפיזם של הקווייקרים.
- עדות היושר (The Testimony of Integrity) - הקווייקרים מאמינים כי אסור לאדם לומר כל דבר שקר או הונאה. לכן סירבו (ומסרבים עד היום) להישבע, שכן השבועה מרמזת שהם עלולים לשקר בעת שאינם נשבעים, וסירבו להתמקח על מחירי מוצריהם בקובעם מחירים קשיחים, הוגנים בעיניהם.
- עדות השוויון (The Testimony of Equality) - הקווייקרים מאמינים כי כל בני האדם נבראו שווים בצלם אלוקים, ולכן היו מהראשונים ששיתפו נשים באופן מלא בקהילה הדתית, והיו פעילים בתנועות לביטול העבדות בארצות הברית והברחת עבדים לחופש במדינות הצפון.
- כמו כן, היו הקווייקרים בין הראשונים שייסדו מחסה בתנאים אנושיים לחולי רוח, ביורק, אנגליה, במאה ה-18.
- עדות הפשטות (The Testimony of Simplicity) - משמעות הפשטות לידידים היא הגבלת הרכוש החומרי למה שנחוץ בלבד. לא כל הידידים חיו לפי עדות זו באופן מלא, במיוחד בשנים האחרונות.
- עדות הקהילה (The Testimony of Community) - על כל בני האדם להיות ערבים זה לזה. מתוך אמונה זו הקווייקרים התנגדו להפרדה גזעית בארצות הברית, ומתנגדים לעונש מוות מתוך אמונה ששיקום האסיר הוא הפתרון הנכון. אמונה זו גם כוללת חמלה, ומתוכה עזרה לנפגעי אסונות ולחלשים בחברה.
ראו גם
- אליזבת גריי ויינינג - סופרת אמריקאית. שימשה כמורה לאנגלית של ילדי משפחת הקיסר ביפן, לאחר מלחמת העולם השנייה.
לקריאה נוספת
- ג'מאל עדוי, קוויקרים בפלשתינה, מפעלם החינוכי בשנים 1869–1948, הוצאת רסלינג, 2018
קישורים חיצוניים
- שחר שילוח, הקווייקרים: המיסטיקנים הדמוקרטים של אמריקה, באתר nrg, 14 בינואר 2009
עלית קרפ, הצצה לחיי הקווייקרים בארה"ב של 1850, באתר הארץ, 10 במרץ 2015- חמי שלו, ממשלת ישראל מבצעת פשע נגד ההיסטוריה היהודית, באתר הארץ, 12 בינואר 2018
- ישי פרידמן, הארגון שעזר ליהודים בשואה והפך לתנועת BDS, בעיתון מקור ראשון, 15 בינואר 2018
הערות שוליים
- ^ Quakers in the World, Who are Quakers? (באנגלית) (ארכיון)
- ^ The Quaker Information Center, Distribution of Quakers in the World, 6 באוגוסט 2011 (באנגלית)
- ^ כיום המילה "קוואקר" משמשת בשפה העברית גם לציון סוג של פתיתים לדייסת שיבולת-שועל מתוצרת ארצות הברית, המפורסמת בשל ציור הקווייקר (ששובש בהגייה העברית ל"קוואקר") שעל אריזתה.
29161384קווייקרים