איחוד אזרחי
איחוד אזרחי (באנגלית: Civil Union, במדינות מסוימות קרוי "זוגיות / שותפות רשומה", "זוגיות / שותפות אזרחית" או "שותפות ביתית / קוהביטציה רשומה / לא רשומה" ומונחים נוספים אחרים) הוא איחוד זוגי השווה או הדומה במעמדו החוקי לנישואים. בחלק מהמדינות איחוד אזרחי שווה במעמדו החוקי לנישואים באופן מוחלט, ובחלק הוא שונה ולא מעניק את כל הזכויות הניתנות לזוגות נשואים, בעיקר בתחום האימוץ ובארצות הברית גם בתחום ההגירה. בדרך כלל האפשרות לאיחוד אזרחי קיימת עבור זוגות סוטים בלבד כתחליף לנישואים במדינות שאינן מתירות לסוטים להירשם כנשואים, אולם במדינות כגון ניו זילנד ואורוגוואי וקוויבק קיימת אפשרות לאיחוד אזרחי גם לזוגות רגילים. מרבית המדינות המתירות איחוד אזרחי מכירות באיחודים דומים אשר נעשו במדינות אחרות בהן החוק בנושא זהה.
איחוד אזרחי נוסד לראשונה בדנמרק בשנת 1989, ומאז החילו אותו מדינות מפותחות רבות אחרות.
במדינות רבות שאינן מאפשרות רישום נשואים לסוטים קיימים הסדרים חלופיים, במסגרתם ניתנת הכרה ליחסי הזוגיות האלה, במקרים רבים תוך רישום מוסדר של אותה זוגיות ובמקרים אחרים ללא רישום שכזה (בדומה למוסד "הידועים בציבור"). בצד מדינות המאפשרות נישואי סוטים, ישנן באירופה מדינות רבות נוספות שמקיימות הסדרים משפטיים חלופיים לנישואין. על-פי הארגון ILGA Europe,[1] במדינות אירופה ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של הסדרים כאלה, שבמסגרתם מוכרות, במידה זו או אחרת, זכויותיהם של זוגות כאלה. לעיתים מדינות שיש בהן הסדרים בעלי שם זהה עדיין נבדלות זו מזו בהיקף הזכויות וההטבות שהן מעניקות במסגרת אותם הסדרים.
טרמינולוגיה
המונח המשמש לתיאור הסדר חוקי אלטרנטיבי איננו אחיד, והוא משתנה ממדינה למדינה וכך גם רמת השוויון המעניק אותו הסדר. בין המונחים המופיעים בחוקי המדינות השונות ניתן למצוא את הבאים:
|
|
המונח "איחוד אזרחי" הוחל לראשונה במדינת ורמונט שבארצות הברית בשנת 2000. המונח "שותפות ביתית", שנעשה בו שימוש בכמה מדינות, ערים, ועל ידי מועסקים מסוימים החל משנת 1985,[2] מצביע לרוב על מעמד חוקי נחות יותר עם הטבות פחותות.[3] יחד עם זאת, במדינות החוף המערבי של ארצות הברית: קליפורניה, וושינגטון ואורגון, משתמשים במונח "שותפות ביתית" במשמעות זהה או דומה לזו של "איחוד אזרחי" במדינות החוף המזרחי.
הסדרים הדומים במהותם לאיחוד אזרחי
שותפות רשומה / רישום זוגית
שותפות רשומה (Registered Partnership) זהה במהותה לאיחוד אזרחי, והיא הסדר שבמסגרתו ניתנת אפשרות לבני זוג להירשם במרשם רשמי - רישום שמקנה להם מעמד, הכרה משפטית, זכויות וחובות שווים או דומים למדי לאלה של זוגות נשואים.
"שותפות רשומה" הוכרה לראשונה בדנמרק ב-7 ביוני 1989, והאיחוד הראשון תחת חוק זה נעשה בתאריך ה-1 באוקטובר באותה שנה. מאז, שותפות רשומה או איחוד אזרחי הוכרו במדינות איסלנד (1996), הולנד (1997), צרפת (1999), גרמניה (2001) פינלנד (2002), לוקסמבורג (2004), בריטניה (2004), סלובניה (2005), צ'כיה (2006), שווייץ (2007), והונגריה (2009).
שותפות ביתית / קוהביטציה
שותפות ביתית / קוהביטציה רשומה (Registered Cohabitation / Domestic Partnership) היא הסדר שבמסגרתו מספר מוגבל יותר של זכויות וחובות והכרה משפטית מצומצמת יותר ניתנים לבני זוג הרשומים כמתגוררים יחדיו מבלי להינשא או לבוא באיחוד אזרחי. צורה זו של רישום דורשת מהם הוכחה לכך שהם גרים ביחד במשך תקופת זמן מוגדרת, על-מנת שיוכלו להירשם. במדינות מסוימות מעמדה החוקי של שותפות ביתית שווה כמעט לחלוטין לזו של נישואים, למשל באוסטרליה ובניו זילנד, וכן במדינות ארצות הברית אורגון, וושינגטון, נבדה וקליפורניה.
הטרמינולוגיה סביב איחודים מסוג אלה עדיין נמצאת בהתפתחות, ולא ניתן להסיק משמו של ההסדר על רמת הזכויות ותחומי האחריות המגולמים בתוכו, ואלה משתנים באופן ניכר ממדינה למדינה. ישנן כמה רשויות מחוקקות שייסדו הסדר מסוג זה באופן וולונטרי, ומבלי שידרשו לכך מטעם בית משפט. שותפות רשומה יכולה להוות הסדר חוקי גם בין זוגות רגילים, או בין בני-משפחה (למשל: אח ואחות המתגוררים יחדיו במשך תקופה ארוכה).
שותפות ביתית / קוהביטציה שאינה רשומה (Unregistered Cohabitation) היא הסדר שבמסגרתו זכויות וחובות מוגבלות למדי מוענקות אוטומטית לאחר תקופת זמן מסוימת של מגורים משותפים. זכויות אלה כמעט תמיד מוענקות לכל סוגי הזוגות. קוהביטציה שאינה רשומה הוכרה, למשל, בהונגריה (1996), פורטוגל (2001), ואוסטריה (2003).
טענות בעד ונגד הסדרי איחוד אזרחי
הטענות הנפוצות בעד ונגד ההסדר הן שוויות הזכויות הכמעט מלא שהוא מעניק, מי שרואה זאת בצורה חיובית ומי בצורה שלילית. ישנם מתנגדים המבקרים את האיחוד האזרחי בטענה שעקב כך, מדובר למעשה בהסדר של נישואים בשם אחר.[4]
בית המשפט העליון בקליפורניה עמד באחת מפסיקותיו בנושא על תשעה הבדלים הקיימים בחוק המקומי בין נישואים לאיחוד אזרחי.[5]
רשויות המכירות באיחוד אזרחי
אוסטרליה
בכל טריטוריות ומדינות אוסטרליה זוגות המקיימים שותפות ביתית מוּכרים כזוגות דה פקטו, ומקבלים את כל הזכויות להן זכאים זוגות נשואים על-פי החוק הפדרלי. איחודים אזרחיים נעשים בטריטוריית הבירה האוסטרלית.
אורוגוואי
בשנת 2007, לאחר דיון סוער וממושך, אישר הקונגרס באורוגוואי חוק היוצר מרשם של איחוד אזרחי, ב-1 בינואר 2008 הפכה אורוגוואי למדינה הראשונה באמריקה הלטינית המכירה באיחוד אזרחי, כאשר נכנס לתוקפו חוק האיחוד האזרחי.
איחוד אזרחי באורוגוואי מעניק כמעט את כל הזכויות להן זכאים זוגות נשואים, לרבות זכויות ביטוח לאומי, זכויות ירושה וכן אפשרויות רישום חזקה ובעלות על רכוש משותף. על-פי החוק, כדי להירשם במרשם האמור נדרשים בני הזוג לחיות יחד חמש שנים לפחות. החוק עבר ב-19 בדצמבר 2007, ונשיא המדינה טאבארה ואסקס חתם עליו שמונה ימים לאחר מכן.
אירלנד
ממשלת אירלנד הודיעה, במהלך דיון שהתקיים בפרלמנט ב-31 באוקטובר 2007, כי תעלה הצעת חוק לאישור איחוד אזרחי במרץ 2008. הצעת החוק אושרה ביוני באותה השנה, החוק אינו מעניק מעמד שווה לנישואים, שכן הדבר נוגד את חוקת המדינה.
אקוודור
בשנת 2008 נוסף לחוקת אקוודור חוק המתיר איחוד אזרחי.
ארגנטינה
החל משנת 2003 מתירות פרובינציית ריו נגרו והעיר בואנוס איירס שותפות ביתית. העיר ויז'ה קרלוס פאס אשר בפרובינציית קורדובה מכירה בהסכם זה החל משנת 2007. החל משנת 2009 מתאפשר איחוד אזרחי גם בעיר ריו-קווארטו (Río Cuarto), גם היא בפרובינציית קורדובה.
ארצות הברית
איחוד אזרחי בארצות הברית הוצע לראשונה במדינת ורמונט בשנת 2000. הממשל הפדרלי של ארצות הברית אינו מכיר באיחודים מסוג זה, ולפי "החוק להגנת הנישואים" האמריקאי משנת 1996 (DOMA) אין למדינות השונות מחויבות להכיר באיחוד אזרחי שנעשה במדינה אחרת.
בסוף שנת 2006 קונטיקט וניו ג'רזי חוקקו גם הן חוק איחוד אזרחי, וניו המפשייר עשתה כן בשנת 2007. בקליפורניה היה קיים חוק "שותפות ביתית" שהעניק רק חלק מהזכויות להן היו זכאים זוגות נשואים, אך זכויות אלה הורחבו במהלך השנים וכיום הן שוות לאלה המעניק איחוד אזרחי במדינות אחרות. מצב זהה קיים גם במחוז קולומביה, באורגון ובוושינגטון.
מדינות בארצות הברית המאפשרות איחוד אזרחי או שותפות רשומה המעניקים כמעט את כל הזכויות אותן מעניק מוסד הנישואים:
- ורמונט - איחוד אזרחי (2000)
- קליפורניה - שותפות רשומה, זכויות הורחבו (2000)
- קונטיקט - איחוד אזרחי (2005)
- ניו ג'רזי - איחוד אזרחי (2007)
- ניו המפשייר - איחוד אזרחי (2008)
- אורגון - שותפות רשומה (2008)
- מחוז קולומביה - שותפות רשומה (1992 / 2002)
- וושינגטון - שותפות רשומה, זכויות הורחבו (2007)
- נבדה (2009)
- אילינוי (2011)
- הוואי (2011)
מדינות בארצות הברית המאפשרות שותפות רשומה או הסדר אחר המעניקים חלק מהזכויות אותן מעניק מוסד הנישואים:
- מיין - שותפות רשומה (2004) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- מרילנד - שותפות רשומה (2008) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- ניו ג'רזי - שותפות רשומה (2004) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- קולורדו - הסכם יחסי טובה (2009) בנוסף יש נישואים אזרחיים במדינה (מאז שנת 2013)
- ויסקונסין - שותפות רשומה (2009)
הוואי
ב-1997 הנהיגה הוואי הסדר מסוים של שותפות רשומה (reciprocal beneficiary registry), המיועד לבני זוג שאינם יכולים להינשא כחוק.
וושינגטון די. סי.
ב-2002 נכנס לתוקפו בוושינגטון הבירה חוק שותפות רשומה (SRDP), המקנה זכויות מוגבלות.
קונטיקט
בשנת 2005 האספה הכללית של קונטיקט העבירה חוק שאישר איחוד אזרחי במדינה. החוק שווה במעמדו לנישואים באופן מוחלט ומעניק את כל הזכויות ותחומי האחריות המוענקים לזוגות נשואים.
קליפורניה
בקליפורניה קיים כיום הסדר של שותפות רשומה (domestic partnership registry) שנחקק בשנת 1999, ובעקבות חקיקה נוספת מהשנים 2003 ו-2005 הורחבו הזכויות וההטבות שמוענקות מכוחו.
ברזיל
ריו גראנדה דו סול הייתה המדינה הראשונה שבברזיל שהכירה באיחוד אזרחי, לאחר שנדרשה לכך על ידי בית המשפט העליון במדינה במרץ 2004, וזוגות יכולים להרשם באיחוד אזרחי אצל כל נוטריון במדינה. על אף שאין לכך השפעה על זכויותיהם הפדרליות, זוגות רשומים נהנים משוויון זכויות רב יותר כאשר מדובר ברישום חזקה ובעלות על רכוש משותף, זכויות במשמורת ילדים, וכן זכויות פנסיה וירושה במידה שאחד מבני הזוג נפטר.
בשנת 2011 הרחיב בית המשפט העליון בברזיל את הסדר האיחוד האזרחי לכל מדינות הפדרציה.[6]
דנמרק
איחוד אזרחי נכנס לראשונה לחוק בדנמרק ב-7 ביוני 1989, והיווה תקדים ראשון מסוגו בעולם. ההסדר קיבל אמנם את השם "זוגיות רשומה" (בדנית: "Registreret Partnerskab"), אך בפועל גילם בתוכו כמעט את כל הזכויות ותחומי האחריות המגיעים לזוגות נשואים, עם ארבעה הבדלים:
- זוגות רשומים לא מורשים לאמץ, למעט אחד מהם המורשה לאמץ אל ילדיו הביולוגים של האחר.
- זוגות רשומים לא מורשים לקיים משמורת ילדים, אלא אם כן מדובר באימוץ.
- חוקים המתייחסים באופן מפורש למין הזוויג של אחד מבני-זוג נשואים אינם תקפים לגבי זוגות רשומים.
- זכויות מכוח אמנות בינלאומיות מוקנות רק במקרה שכל המדינות שהן צד לאמנה אישרו זאת.
זוגיות רשומה בדנמרק נערכת בטקס אזרחי בלבד, ויחס הכנסייה במדינה לזוגות רשומים אינו חד-משמעי. חלק מאנשי הכמורה במדינה מסכימים לתת את ברכתם לזוגות רשומים, בהסבירם כי הכנסייה נותנת ברכה לאנשים עצמם ולא למיסוד עצמו. תהליך הגירושים מזוגיות רשומה נעשה תחת אותו הליך של גירושים מנישואים רגילים.
רק תושבים של מדינות סקנדינביה רשאים לבוא בברית זוגיות רשומה בדנמרק, וזאת על מנת למנוע מזרים להירשם במדינה על מנת להיות מוכרים במעמד זה במדינתם. נכון ל-1 בינואר 2001 היו בדנמרק יותר מ-2,0000 זוגות רשומים, כאשר ל-220 מתוכם היו ילדים.
דרום אפריקה
דרום אפריקה אישרה רישום של שותפות ביתית בשנת 1999, ונדרשו חמש פסיקות של בית המשפט העליון על מנת להסדיר את מעמד ההסכם בחוק, החל משנת 2002 השווה החוק את זכויותיהם בנושאים פיננסיים של זוגות רשומים לאלה של זוגות נשואים, ובנוסף הותרה זכות האימוץ. בשנת 2003 ניתנו לזוגות רשומים הקלות במס.
האיחוד האירופי
איחוד אזרחי באירופה מתאפשר במדינות הבאות:
נישואים אזרחיים במדינות:
איסלנד(2010)
בלגיה(2003)
דנמרק(2012)
הולנד(2001)
ספרד(2005)
נורווגיה(2009)
פורטוגל(2010)
צרפת(2013)
שוודיה(2009)
הממלכה המאוחדת(2013):
הולנד
בשנת 1998 נחקק בהולנד חוק איחוד אזרחי מסוג "זוגיות רשומה".
הונגריה
הונגריה מאפשרת זוגיות רשומה (בהונגרית: bejegyzett élettársi kapcsolat) החל מ-1 ביולי 2009, והסכם זה מקנה כמעט את כל הזכויות המוקנות לזוגות נשואים. בנוסף, מאז שנת 1996 מאפשרת הונגריה שותפות ביתית בלתי-רשומה (élettársi kapcsolat).
הממלכה המאוחדת
חוק האיחוד האזרחי (Civil Partnership Act 2004) הוגש לבית הלורדים ב-30 במרץ 2004. לאחר שעבר שינויים בניסוחו בבית הנבחרים הבריטי עבר החוק בבית הלורדים ב-17 בנובמבר 2004, ויום לאחר מכן הוא אושר סופית.
החוק נכנס לתוקפו ב-5 בדצמבר 2005 ואפשר לקיים איחוד אזרחי החל מ-19 בדצמבר בצפון אירלנד, מ-20 בדצמבר בסקוטלנד, מ-21 בדצמבר באנגליה ומ-21 בדצמבר בוויילס.
בשנה הראשונה לייסוד החוק נרשמו באיחוד אזרחי 18,059 זוגות. בשנת 2007 נרשמו 8,728 זוגות נוספים, ובשנת 2008 נרשמו 7,169 זוגות.
ישראל
בישראל יש רק רישום בביטוח לאומי כידועים בציבור שאינו נחשב כאיחוד אזרחי.
בישראל מונהגת "ברית הזוגיות", מעמד חוקי שמטרתו להסדיר חלק מבעיות רישום הזוגות בישראל שמתעוררות עקב חוקי מדינת ישראל, בהן דיני האישות והמשפחה הנקבעים על פי ההלכה, והוא נועד להסדיר את היחסים בין בני זוג שמוגדרים כ"חסרי דת" ואינם שייכים לאחת העדות הדתיות.
הארגון משפחה חדשה מנפיק "תעודת זוגיות", מסמך המעיד על כך שבני הזוג הנושאים אותו חיים בזוגיות קבועה. לתעודה יש תוקף חוקי אם כי היא איננה רשמית, ישנם גופים המכירים בזוגות בעלי תעודה זו בשנת 2014 הכיר בית משפט לענייני משפחה במעמדה החוקי והמשפטי של תעודת הזוגיות.
מקסיקו
ב-9 בנובמבר 2006 אישר הפרלמנט של המחוז הפדרלי של מקסיקו במקסיקו סיטי ברוב קולות (43-17) חוק המאשר איחוד אזרחי.
ניו זילנד
בדצמבר 2004 חוקק הפרלמנט של ניו זילנד, ברוב של 65 תומכים מול 55 מתנגדים, חוק המאפשר איחוד אזרחי מקנה לזוגות אלה את אותן זכויות המוקנות לזוגות נשואים בתחומים כמו משמורת ילדים, מיסוי ורווחה.
פורטוגל
חוק ה"איחוד דה פקטו" (União de facto), המאפשר איחוד אזרחי, נכנס לתוקף בפורטוגל ב-1 ביולי 1999, החוק מעניק רק חלק מצומצם מאותן זכויות והטבות המוקנות לזוגות נשואים. במהלך השנים הורחבו זכויות אלה וכללו בין היתר זכויות בנושאי ירושה וביטוח רפואי, וזכויות נוספות המגיעות לבני זוג נשואים, אך ב-24 באוגוסט 2009 השתמש נשיא פורטוגל אניבל קבאקו סילבה (Aníbal Cavaco Silva) בסמכות הוטו שלו, וביטל את אותן זכויות.
צרפת
חוק האיחוד האזרחי בצרפת נקרא "Pacte Civil de Solidarité" או בקיצור PACS, והוא מעניק הטבות לזוגות הבוחרים באפשרות זו על פני נישואים. פירוק הסכם PACS נחשב לפחות מורכב מגירושים. החוק מעניק הטבות במס באופן מידי, והקלות בהגירה לאחר שעוברת שנה מחתימת ההסכם. החוק דורש מבני-הזוג להיות רשומים באותה הכתובת, דרישה המקשה על זרים שכן הם אינם יכולים לקבל היתר מגורי-קבע. ההסכם לא מאפשר חיים עם זר, שכן הוא אינו מעניק זכות הגירה באופן אוטומטי כפי שמוענק לזוגות נשואים.[7]
קנדה
פרובינציית קנדה נובה סקוטיה מאפשרת שותפות ביתית החל מיוני 2001 לזוגות לא-נשואים. ההסכם מעניק רק חלק מהזכויות המגיעות לזוגות נשואים.
שווייץ
ניתן לבצע איחוד אזרחי בחלק מהקנטונים של שווייץ, ואיחודים אלה מוכרים רק בקנטונים בהם בוצעו.[8] החל משנת 2005 ניתן גם להירשם ברמה פדרלית, אך רישום כזה אינו מעניק את האפשרויות הבאות:
- אימוץ ילדים
- טיפולי הפריה חוץ-גופית
- רישום שם משפחה משותף
קנטון ז'נבה מאפשר "שותפות ביתית קנטונית" (Cantonal Domestic Partnership) מאז שנת 2001. ההסכם הוא במעמד נישואי חוזה ומעניק חלק מהזכויות הניתנות לזוגות נשואים. ההסכם אינו מעניק הטבות במס, בביטוח לאומי או בביטוח בריאות ממלכתי, שלא כמו הסכמים המעוגנים בחוק הפדרלי.
הערות שוליים
- ^ השלוחה האירופית - ILGA
- ^ "Governments Offering Benefits". Partners Task Force for Gay & Lesbian Couples. 2007-06-29. Retrieved 2007-07-31.
- ^ Marriage, Domestic Partnerships, and Civil Unions: An Overview of Relationship Recognition for Same-Sex Couples in the United States
- ^ AP, "Bush stance on gay unions irks conservatives", MSNBC.com, 26/10/2004
- ^ "In Re Marriage Cases, California Supreme Court Decision", footnote 24, pages 42-44.
- ^ Brazil Supreme Court awards gay couples new rights, bbc, 6 May 2011
- ^ Circulaire n°2007-03 CIV du 5 février 2007
- ^ "Registered Partnerships in Switzerland", ZÜRICH LOCAL REFERENCE INFORMATION, AngloINFO
29506663איחוד אזרחי