ריו גראנדה דו סול

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ריו גראנדה דו סול
Rio Grande do Sul
מדינה ברזילברזיל ברזיל
מושל חוסה איבו סרטורי
בירת המדינה פורטו אלגרה
שפה רשמית פורטוגזית
שטח 282,062 קמ"ר (דירוג: 9)
אוכלוסייה
 ‑ צפיפות 36 נפש לקמ"ר
אזור זמן UTC -3

לחצו כדי להקטין חזרה

אורוגוואיארגנטינהפרגוואיפרוצ'ילהקולומביהונצואלהגיאנהסורינאםגיאנה הצרפתיתבוליביהאמאפהרוריימהאקריאמזונאספארהרונדוניהמרניאופיאאויסיארהריו גראנדה דו נורטהפאראיבהפרנמבוקואלגואססרז'יפהטוקנטינס (מדינה)מאטו גרוסואספיריטו סאנטוהמחוז הפדרלי של ברזילבאהיהריו דה ז'ניירוגויאסמאטו גרוסו דו סולמינאס ז'ראיססאו פאולופרנהסנטה קטרינהריו גראנדה דו סול
(למפת ריו גראנדה דו סול רגילה)

רִיוֹ גְרָאנְדָה דוּ סוּלפורטוגזית: Rio Grande do Sul, תעתיק מדויק: רִיוּ גְרָאנְדִי דוּ סוּל) היא המדינה הדרומית ביותר בברזיל. בצפון היא גובלת במדינה הברזילאית סנטה קטרינה, במזרחה נמצא האוקיינוס האטלנטי, בדרום אורוגוואי ובמערב ארגנטינה. בעיר צ'וי הממוקמת בגבול עם אורוגוואי הגבול עובד באחד מרחובות העיר ומפריד מהעיר באורוגוואי עם שם זהה.

בירתה של המדינה היא פורטו אלגרה.

ילידי ריו גראנדה דו סול ידועים בכינוי "גאושו" (gaúcho).

ריו גראנדה דו סול היא המדינה הברזילאית הרביעית בחשיבותה בברזיל מבחינה כלכלית (אחרי סאו פאולו, ריו דה ז'ניירו ומינאס ז'ראיס) ובעלת מדד הפיתוח האנושי החמישי בברזיל. היא המדינה החמישית בגודלה בברזיל מבחינת אוכלוסייה.

היסטוריה

למרות היותה מדינה כפרית, שימשה ריו גראנדה דו סול לאורך ההיסטוריה ככן השיגור לרבות ממלחמות ברזיל באזור הדרום. המדינה היוותה גם מרכז למריבות ומרידות פנימיות במאה ה-19. ז'טוליו ורגאס, אשר הנהיג את ברזיל כדיקטטורה החל משנת 1930 ולאחר מכן נבחר לנשיא בשנת 1950, היה יליד ריו גראנדה דו סול.

אוכלוסייתה של ריו גראנדה דו סול מורכבת בראש ובראשונה ממהגרים אירופאים, בעיקר פורטוגלים, איטלקים וגרמנים, וכן קבוצות קטנות יותר של פולנים, ספרדים, רוסים, ליטאים, אוקראינים ויהודים. בשנות ה-60, התיישבו מספר קבוצות מיפן בכמה מקומות לאורך המדינה.

המשפחות הגרמניות הראשונות הגיעו לריו גראנדה דו סול בשנת 1824 והתיישבו בעיירה סאו לאופולדו (São Leopoldo), ומאותה עת, במשך למעלה ממאה שנים, הגיעו לברזיל כרבע מיליון גרמנים ורובם התיישבו בריו גראנדה דו סול ובשכנתה סנטה קטרינה.

האיטלקים החלו להגיע לאזור רק לקראת סוף המאה ה-18 והתיישבו בעיקר באזור ההררי של צפון המדינה. תוך זמן קצר, נהפך אזור זה למחוז החשוב ביותר לגידול ענבים וייצור יינות בכל ברזיל, למרות שהאקלים באזור אינו אופטימלי לייצור יין משובח. בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בענף זה, במיוחד בייצור יין נתזים לבן.

במשך 180 שנה התפתחו בריו גראנדה דו סול ניבים רבים, בעיקר מגרמנית ומאיטלקית, המיוחדים אך ורק לאזור זה.

תיירות

תיירות אקולוגית פופולרית באזור העיירות הגרמניות גְרָמָאדוֹ (Gramado) וקָנֶלָה (Canela). מזג האוויר החורפי המאפיין אותן הוא אחת האטרקציות המושכות ביותר את הברזילאים. התיירות מפותחת מאוד גם באזורי ייצור היין בצפון. מרחבי הערבה של הגָאוּשׁוֹס (Gauchos), הבוקרים הברזילאים, מושכים סקרנים רבים מברזיל ומכל העולם.

קבוצות אתניות

  • 85% לבנים
    • איטלקים-ברזילאים (30%)
    • גרמנים-ברזילאים (25%)
    • פורטוגזים-ברזילאים (25%)
    • 5% אחרים (פולנים-ברזילאים, אוקראינים-ברזילאים וכו')
  • 9% שחורים
  • 6% אחרים

קישורים חיצוניים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32672670ריו גראנדה דו סול