קהילות שרות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קהילות שרות הוא ארגון הפועל להחדרת מסורת הפיוט המזרחי למיינסטרים הישראלי. המיזם העיקרי של הארגון הוא הפעלת קבוצות ברחבי הארץ בהן לומדים וחווים את נושא הפיוט. מיזם זה ופרויקטים נוספים של הארגון היוו גורם מרכזי בהפיכת הפיוט לז'אנר מוזיקלי נפוץ בישראל בעשור הראשון של שנות ה-2000.

רקע

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – פיוט

עם עלייתן של קהילות רבות לישראל מארצות המזרח לאחר הקמת המדינה, הן הביאו עמן מסורות רבות, מפותחות וארוכות שנים, של פיוט. אך בשל תפיסת "שלילת הגלות", בשל הדחייה של עולם זה כדתי, מסורתי ומיושן, ובשל הדחייה הספציפית של עולמות הפיוט מן המזרח, הקשורים לסולמות המוזיקליים הערביים, הפרסיים והטורקיים, לא קיבל הפיוט מקום מרכזי בתרבות הישראלית החדשה והצטמצם ברובו אל בתי-הכנסת ואל תוך קהילות דתיות. גם בתוך קבוצות אלו הייתה סכנה גדולה לאובדן חלק גדול מעולמות הפיוט, עם חלוף השנים, פטירתו של הדור הראשון שהגיע לישראל, וסירובם של רבים מבני הדור השני והשלישי להיחשף למסורות אלו. במקביל חלו שינויים לאורך המאה ה-20 בישראל במסורות שונות, כגון היווצרות המסורת הספרדית-ירושלמית, השפעת המוזיקה המצרית החדשה ושינויים רבים נוספים.

אמנים-פייטנים שהופיעו והקליטו לאורך השנים סיפקו את המסד לפעילותם של הדורות הבאים. בהם ניתן למנות את ג'ו עמר וחיים לוק, וכן אנשי הקלטה ותיעוד, מן האקדמיה (כגון בית התפוצות ומכון הפונוטיקה של הספרייה הלאומית), מכונים שונים (כגון מכון רננות) ופעילים עצמאיים, שהחליטו לתעד את המסורות השונות.

מיזמים קודמים ומקבילים

ב-1994 נוסדה התזמורת האנדלוסית הישראלית באשדוד, לאחר מכן הוקמו הרכבים רבים נוספים שפעלו בשדה הפיוט והמוזיקה הערבית כגון אנסמבל היונה, אנסמבל שחרית, אנסמבל קול עוד תוף, טריו אנדלוס ואחרים. באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים הוקמה מחלקה למוזיקה ערבית, וכן הוקמו המרכז למוזיקה מן המזרח ומוסררה בית הספר לצילום, מדיה ומוזיקה חדשה ע"ש נגר בשכונת מוסררה בירושלים והחל לפעול "פסטיבל העוּד".

מיזם שירת פיוטים בציבור שהקדים את קבוצות "קהילות שרות" הוא מיזם ערבי "ידידי, השכחת?!" המתקיים באוניברסיטה העברית ביזמת אגודת הסטודנטים ובתמיכת קרן אבי חי, בהם שרו יחדיו סטודנטים, מרצים ופייטנים מסורתיים.[1] ועדת ההיגוי של המיזם כללה את ד"ר מאיר בוזגלו, פרופסור חביבה פדיה, פרופסור אליהו שלייפר ופרופסור אביגדור שנאן.

פרויקט קהילות שרות

ב-2002 הקים יוסי אוחנה את הקבוצה הראשונה של "קהילות שרות פיוט וניגון" בירושלים, בתמיכת קרן אבי חי, ובשיתוף פייטנים ומוזיקאים כרוני איש-רן, הרב דוד מנחם, יאיר הראל מחד ואנשי ועדת ההיגוי האקדמית של "ידידי השכחת" מאידך. בהמשך הוקמו קבוצות נוספות ברחבי הארץ, ונכון ל-2009 מתקיימות קבוצות בירושלים, חיפה, תל אביב, באר-שבע, הרצליה, בית-שאן, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב, חולון, משמר השרון וירוחם.

בקבוצות אלו לומדים וחווים את נושא הפיוט על רבדיו השונים - מוזיקה, טקסט, תרבות, מסורת, היסטוריה, משוררים ועוד. הלימוד נעשה על ידי פייטנים מן המסורת. לדגם של קבוצות הלומדות שירה ופיוט היו תקדימים רבים בעולם היהודי בעבר, והמאפיין הייחודי של קהילות שרות היה הוצאתו של דגם זה אל מחוץ למסגרת דתית מחייבת. הלימוד משותף לגברים ונשים יחדיו, מתקיימות הרצאות מתוך המחקר האקדמי המודרני ונלמדות באותה מסגרת מסורות פיוט שונות: מרוקו, אלג'יריה, תימן, חלב (ספרדית-ירושלמית), עיראק, פרס, טורקיה, לאדינו וחסידות.

פעילות נוספת

קהילות שרות הייתה שותפה ליוזמה הראשונית של הקמת אתר 'הזמנה לפיוט', שהוקם ביוזמת ובתמיכת קרן אבי חי ובמסגרת עמותת סנונית בשנת 2005. חומרים מתוך פעילויות קהילות שרות מעשירים את מאגר ההקלטות של האתר.

במסגרת יוזמת פסטיבל הפיוט הוקמה בשנת 2009 "מקהלת הפיוט" של קהילות שרות, שחבריה הם נשים וגברים השרים יחד פיוטים ממסורות ישראל השונות. מנצח המקהלה הוא הפייטן והמלחין רוני איש-רן, פייטן במסורת הספרדית-ירושלמית ובוגר האקדמיה למוסיקה ירושלים, מורה לפיוט ב"קהילות שרות" מאז היווסדה, ומייסד האנסמבלים למוזיקה "קדם" ו"שחרית".

בנוסף, עוסק הארגון במתן סדנאות וימי עיון ובהכשרת פייטנים ומנחים בנושא הפיוט.

הישגי הארגון

פעילות הארגון הייתה גורם מרכזי ב"מהפכת הפיוט" שהתחוללה בישראל בעשור הראשון של שנות ה-2000, בהפיכת הפיוט לז'אנר מוזיקלי מרכזי, בלגיטימציה המחודשת לה זוכה הן המוזיקה היהודית והן המוזיקה הערבית והמזרחית, בהתרחבות הקהל הפונה למוזיקה זאת מחוץ לבתי-הכנסת, ולפנייתם של מוזיקאים פופולריים בחזרה אל הפיוט.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בית הלל - ידידי השכחת
  2. ^ בשמת חזן, הפיוט: מוזיקת הנשמה היהודית, באתר נאמני תורה ועבודה